החייבים בברכת המזון,דיוקים בנוסח ברכת המזון ועוד

 

א. מי שאכל אכילה גסה, יכול להוציא אחרים שאכלו ושבעו ידי חובת ברכת המזון, והוא שגרונו נהנה באותה אכילה.

ב. מי שמתו מוטל לפניו, והיינו שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליהם, ועדיין לא נקבר, פטור מכל המצוות האמורות בתורה, ולכן אוכל בלי ברכת המוציא, ובלי ברכת המזון, אבל נוטל ידיו מים ראשונים ואחרונים בלי ברכה. ואפילו אם אכל ושבע, אינו מברך ברכת המזון. ואם נקבר המת והוא עדיין שבע מאכילתו, אין לו לברך ברכת המזון לאחר הקבורה, דספק ברכות להקל. וטוב שיכוין על זה לצאת בברכת המזון של סעודת הבראה.

  

 

ג. המנהג לומר "ועל הכל", עם ואו וכו’, ומברכים אותך וכו’. והנוהגים לומר "על הכל" בלי ואו יש להם על מה שיסמוכו.

ד. בנוסח "רצה והחליצנו" שאומרים בברכת המזון בשבת, נכון לומר: כי יום זה גדול וקדוש וכו’, והגם שאכלנו וכו’.

ה. בנוסח ברכת אשר נתן שבתות וכו’, למי ששכח לומר רצה והחליצנו בב’ סעודות ראשונות של שבת, ונזכר אחר שחתם בונה ירושלים, צריך לומר "אשר" נתן, ואם אמר "שנתן" יצא.

ו. בנוסח ברכה רביעית שבברכת המזון נכון לומר "לעד האל אבינו" וכו’.

ז. המנהג לומר בנוסח הרחמן "בהיתר ולא באיסור", ואין צריך לדלגו.

ח. המברך ברכת המזון ודילג אמירת ברית ותורה, מאחר ויש אומרים שאין הזכרתם בברכת המזון לעיכובא, ואין זה אלא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל.

ט. מנהגינו לומר בשבת וראש חודש "מגדול", ובימות החול "מגדיל". וגם בסעודה רביעית יש לומר "מגדול".

  

 

י. אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו, מפני שהיא סיום הברכות של תורה, שברכת הטוב והמטיב אינה מדאורייתא. ויאמר אמן זה בלחש, שלא יבואו לזלזל בברכה רביעית..

יא. בנוסח ברכת המזון בבית האבל יש לחתום: "מנחם ציון בבנין ירושלים", אך החותם מנחם אבלים בבנין ירושלים, כפי נוסח הסידורים, אין למחות בידו. ובשבת כשסועד עם אחרים, אף על פי שמברכים ברכת המזון בלחש, לא יחתום כדרך שחותם בחול, שאין אבלות בפרהסיא בשבת.

יב. בשבת אומר בברכה שלישית "רצה והחליצנו". ובימים טובים, ובראשי חודשים, ובחולו של מועד, אומר "יעלה ויבוא", ואם חל אחד מהם בשבת אומר קודם רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבוא, ואם התחיל יעלה ויבוא ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, יש אומרים שיפסיק מיד ויאמר רצה והחליצנו. וכן עיקר לדינא. ואם נזכר באמצע יעלה ויבוא סמוך להזכרת מעין המאורע, טוב שיאמר: את יום השבת הזה, ואם יום חג פלוני הזה. או: ואת יום ראש חודש הזה, שנמצא שהזכיר בשבת התדיר קודם אלה שאינם תדירים. ותו לא מידי.

יג. כשחל יום טוב בשבת, ואמר יעלה ויבוא אבל שכח לומר רצה והחליצנו, וכשחזר לברך ברכת המזון אמר רצה והחליצנו ושכח לומר יעלה ויבוא, אף בליל פסח וליל סוכות אינו חוזר.

יד. טעה ולא אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון של סעודה ראשונה ושניה, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ כדי לחתום בונה ירושלים, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לומר "רצה והחליצנו". ואם חתם בונה ירושלים, יאמר שם ברכת ברוך שנתן שבתות למנוחה בשם ומלכות. ואם התחיל בברכה רביעית, ונזכר מיד כשאמר "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם", אינו צריך לחזור, אלא ימשיך: "אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה’ מקדש השבת". ואם התחיל בברכה רביעית ואמר "לעד האל" וכו’, אפילו אמר רק תיבה אחת, ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, חוזר לראש ברכת המזון.

טו. המסתפק אם אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון בליל שבת או ביום שבת בבוקר, אין צריך לחזור ולברך ברכת המזון. אולם אם קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב נכנס לבית הספק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא, יאמר שם ברכת אשר נתן שבתות למנוחה וכו’ בשם ומלכות.

טז. מי שנסתפק אם אמר בשבת בברכת המזון "רצה והחליצנו" או לא, ונזכר קודם שהתחיל בברכה רביעית, באמירת לעד האל וכו’, יסיים שם אשר נתן שבתות וכו’. ואם כבר אמר תיבת לעד ימשיך בברכה רביעית, ואינו חוזר.

יז. מי שאינו יודע נוסח רצה והחליצנו בעל פה, ואין שם מי שיזכיר לו הנוסח, או סידור תפילה, אף על פי כן אין לו להמנע מלברך ברכת המזון, מאחר שהוא מחוייב בברכת המזון מדאורייתא, והזכרת מעין המאורע בברכת המזון היא מדרבנן. ויש ללמדו להזכיר לכל הפחות "רצה והחליצנו ביום השבת הזה" ולהמשיך ברכת בונה ירושלים.

יח. טעה ולא אמר יעלה ויבוא בראשי חודשים, אינו חוזר. בין ביום ובין בלילה. ואם נזכר קודם שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, אומר שם בלי שם ומלכות וברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון. והשוכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון בראש חודש, יכול לאומרו בהרחמן.

יט. טעה ולא אמר יעלה ויבוא בברכת המזון בימים טובים, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’, קודם שיאמר בונה ירושלים, יאמר "למדני חוקיך", ויחזור ויאמר יעלה ויבוא. ואם נזכר לאחר שסיים בונה ירושלים, יאמר "בשם ומלכות": ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה’ מקדש ישראל והזמנים. ואם התחיל בברכה רביעית, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם קודם שהתחיל לעד האל אבינו וכו’, ימשיך אשר נתן ימים טובים וכו’, ואם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא אחר שכבר התחיל בברכה רביעית, אפילו לא אמר אלא תיבה אחת, בלילה הראשון של פסח ובלילה הראשון של סוכות חוזר לראש, ובשאר סעודות ימים טובים אינו חוזר.

כ. אישה ששכחה לומר יעלה ויבוא בימים טובים, דינה כדין האיש, שאינה חוזרת, מלבד בליל פסח שצריכה לחזור. אבל בליל סוכות אינה חוזרת, שהרי אינה חייבת בישיבה בסוכה, ויש אומרים שהחיוב להזכיר חג בברכת המזון הוא מדין חיוב הישיבה בסוכה.