הכי קשה זה להיות שמח!

למה קשה לנו להיות שמחים? הרב שלום ארוש מסביר כיצד בעזרת שני דברים חשובים אך נגישים מאוד נגשים את החלום בהא הידיעה – להיות שמחים!

5 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 16.01.23

“ואמר, כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות”, רבי  נחמן מברסלב (שיחות הר”ן).

למה? באמת למה? למה להיות שמח זה הדבר הכי קשה?

כי קשה לנו לומר תודה. והרשו לי להסביר לכם.

השמחה היא פועל יוצא של אמונה שלמה ומוחלטת שהכל לטובה! וכאשר אדם באמת מאמין בזה, רק אז הוא יכול לשמוח באמת בשלמות בכל מידה ומידה שבה הקב”ה מודד לו.

שמחת החיים שלנו תלויה באמונה שהכל לטובה, כפי שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי  מוהר”ן ח”ב, ד): “כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון, שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד, בבחינת: ‘מקרא קודש’… אך לא תמיד שומעין את קול הקריאה של יום טוב, שמגלה את הרצון כנ”ל, וזה ניכר בשמחת יום טוב, כי כל אחד לפי מה שמרגיש ושומע את קול הקריאה של יום טוב, שמכריז וקורא את הרצון, כמו כן יש לו שמחת יום טוב”. רק כאשר אדם לא מאשים את עצמו או את אחרים, אלא יודע שהכל ברצון הבורא יתברך והכל לטובה, רק אז הוא יכול להיות בשמחה אמיתית.

וזו הסיבה שאני מאוד אוהב לדבר ולכתוב בכל הזדמנות על הנושא הכל כך חשוב הזה – האמונה שהכל לטובה! שצריך לומר תודה על הכל – כולל על החסרונות ועל כל הבעיות – ולשמוח בהכל! כי באמת, זו התמצית וזה העיקר. הקב”ה הוא הטוב והמטיב ועושה את הטוב ביותר עם כל אחד בכל דבר, עד שממש לא יכול להיות יותר טוב. ואת זה צריך לשנן היטב ולדעת שעד שלא חיים את זה באמת, כי כשהולכים עם זה כל היום וחושבים ונושמים את זה, זה היסוד והבסיס של בניין החיים העצום שלנו. אחרת, איך אפשר להתקדם?

אז כמו שהבנתם, אני מאוד אוהב לדבר על הנושא הזה.

בכל אופן, אחרי השיעורים על נושא הכה אהוב עלי תמיד ניגשים אלי אנשים ששואלים ותוהים ולא מבינים איך זה יכול להיות. “כבוד הרב, אם הכל כל כך טוב כמו שאתה אומר, אז בשביל מה צריך להתפלל? ואיך בכלל אפשר להתפלל אם אומרים תודה ומרגישים שהכל טוב ומושלם?”

זו שאלה שלוקחת אותנו למקום עמוק, להתבונן בפנימיות של עבודת התודה וההודאה, ללמוד מהו היחס הנכון בין עבודת התודה לעבודת הרצון, ועל השימוש בשתי עבודות אלה בדרך המדויקת. אבל קודם כל, צריך להגדיר מה זה טוב ורע. המושגים של העולם הזה מאוד מבלבלים ומכאן נובעות כל השאלות.

“ואני קרבת אלוקים לי טוב” אומר נעים זמירות ישראל, דוד המלך ע”ה. רק קרבה וחיבור לבורא זה הטוב האמיתי והמוחלט. לעומת זאת, הריחוק מהבורא הוא הסכנה והצרה האמיתית בעולם הזה. רק זה הרע. ומה יכול לגרום לאדם להתרחק מהבורא? הרבה דברים, אבל בעיקר עושר שגורם לו להתגאות (והעושר יכול להיות גם ברוחניות אך אין לו את הכלים הנכונים להחזיק אותו). וגם אם בעיני העולם נראה שטוב לו, האמת היא שרע לו מאוד. העושר הוא החיסרון הכי גדול שלו. לעומתו, אדם עני, זוכה שהעניות מקרבת אותו לבורא, למידת הענווה ולהודות לבורא עולם על “הצרות” שלו, שהן למעשה המתנה הכי גדולה שלו.

כאשר יש לאדם כלים לקבל את השפע ולהישאר מחובר לבורא, להכיר לו טובה ולהתחזק בתפילה ואמונה, השפע לאדם כזה הוא טוב. אבל אם אין לו כלים לקבל את השפע ולהישאר מחובר, אזי החיסרון הוא הדבר הטוב ביותר עבורו, שהרי את החיסרון הוא קושר עם האמונה והענווה שמעורר אותו לחפש את התכלית שלו.

וכמו שכולנו יודעים, בורא עולם רוצה להשפיע את כל הטוב שבעולם לכל אדם, וכולנו צריכים להאמין בזה באמונה שלמה. אבל הבורא גם יודע מה הכי טוב לאדם ומהי תכליתו. הוא רוצה לקרבו אליו, אך כשרואה שאין לו את הכלים לקבל את השפע בצורה טובה, הוא חייב לעשות את הטוב ביותר עבורו – לתת לו דווקא את החיסרון. זו סיבה מספיק טובה לומר תודה מכל הלב לבורא על כל החסרונות שהיו לנו עד לרגע הזה, שהרי הכל לטובתנו הנצחית. אך מכאן ואילך העבודה היא לבנות את הכלים כדי לקבל את השפע מבלי שזה יזיק לנו. ואיך זוכים לבנות את הכלים האלה בצורה הכי טובה ונכונה? על ידי התפילה! כפי שאומר רבי נחמן מברסלב: “ובמה יכולים להוריד השפע? על ידי התפילות, כי התיבות (=המלים של התפילה) הם כלים לקבל השפע” (ליקוטי מוהר”ן, ק”ב).

בואו נחזור לשאלת השאלות – אם הכל לטובה, איך אפשר להתפלל על החסרונות? איך מסתדרת עבודת התודה וההודאה עם עבודת התפילה? ובכן, התודה על כל מה שהיה עם האדם עד לרגע זה, לשנייה זו ממש – בין אם הוא חולה חלילה, רווק/ה, בלי ילדים, פרנסה וכדומה, זה רק בגלל שהקב”ה יודע שזה הדבר הכי טוב בשבילו. לא יכול להיות טוב יותר מזה. וכאשר אדם מודה על זה מתוך הבנה מלאה, זה אומר שהוא חי באמונה שלמה. עכשיו, אחרי ההבנה שהכל לטובה וההתחזקות באמונה שקיבל, העבודה שלו היא לבנות את הכלים לקבלת השפע בעניין עליו התפלל. ולא רק, אלא גם לזכות להתקרב ולהתחבר לבורא עולם – כאדם בריא, עם זיווג, ילדים, פרנסה וכדומה.

אם עד היום לא הצלחתם להשיג מטרות חשובות בחיים, דעו שזה הדבר הכי טוב בשבילכם! כי מה היה קורה אם הייתם מצליחים אבל מצד שני נופלים לגאווה? הדבר הראשון והכי ברור הוא במצב כזה הוא – שאין לאדם את הכלים לקבל את השפע שהוא רוצה. דבר שני, שהוא לא מודה מכל הלב על מה שקורה איתו. ברגע שהוא מודה על מה שהיה איתו ומרגיש עד כמה הוא מוגבל מול כוחו של הבורא, שהרי בלעדיו הוא לא יכול להתגבר על יצרו הרע, כשהוא חי את העובדה שיש לו יצר הרע ושהוא רק בשר ודם, הוא מתחזק ברצונות וכיסופים אמיתיים וכך בונה את הכלים להשיג את המטרות שלו. אך יותר מכל, זוכה להתחבר ולהתקרב אל האמת לאמיתה, בורא עולם.

אחרי שהבנו את היחס הנפלא בין שתי העבודות היסודיות של התודה והרצון, כעת נלמד איך משתמשים בהן נכון.

שתי העבודות החשובות והנפלאות הללו הן הנשקים החזקים ביותר שיש לאדם לעבור איתם את העולם הזה בשלום! וחשוב מאוד לדעת איך להשתמש בהם בצורה נכונה, כפי שאומר רבי נחמן מברסלב (שם, תורה ב): “כי התפילה הוא פי שניים. שניים: שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו. והוא בחינת: ‘וחרב פיפיות בידם’, בחינת שתי פיות”. התפילה, כפי שמסביר רבי נחמן, היא כלי הנשק העיקרי שלנו והיא עומדת על שני יסודות – ההודאה והשבח לבורא עולם, והבקשות שהן הרצונות והכיסופים.

אם אדם מבקש משהו לגבי העתיד אבל לא אומר תודה על מה שיש לו מכל הלב, זהו חסרון גדול באמונה. לכן תמיד צריך להתחיל בהודאה ושבח לבורא על כל מה שיש לנו, ומכל הלב. זה כלל מאוד יסודי וברור בתפילה  האישית (ההתבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן) מתחילים עם תודה – וכמה שיותר, על מה שאין לי וחסר לי, אחר כך על מה שיש לי, על כל הכישלונות וההצלחות וכן הלאה. זו התפילה האידיאלית שמובילה את האדם לשמחה ואמונה שלמה ואמיתית, להאמין שהכל לטובה בלי להפעיל את השכל, בלי לנסות להבין איך ולמה זה לטובה. כי איך אמר רבי נחמן, “עיקר היהדות היא פשיטות ותמימות, חכמות אין צריכים”, לא צריך לחקור ולנסות להבין כל דבר. הידיעה, אם הבורא ירצה, תגיע בהמשך.

לא אמרתם תודה מכל הלב? זו הסיבה שאתם לא שמחים באמת. וגם, חסרה לכם אמונה. לכן הדבר הכי נכון לעשות במצב כזה הוא להתפלל ולבקש מבורא עולם שייתן לנו אמונה שלמה שהכל לטובה. אולם הניסיון מלמד אחרת. פעמים רבות ראיתי אנשים שנמצאים במצב שהם יודעים שהם צריכים לומר תודה על הכל, שהם מבינים בשכל שהכל לטובה, אבל הם לא מסוגלים לומר אותה בשמחה ולשמוח בכל מה שעובר עליהם. אז מה הפלא שאור האמונה לא מאיר להם ומשפיע עליהם? התבוננתי על זה לא מעט זמן, התפללתי על זה הרבה מאוד עד שהקב”ה האיר את עיניי להבין מה יעשה אדם במצב שכזה. אז הנה העצה היעוצה: בזמנים כאלה הדבר הכי טוב הוא לחזק את עבודת הרצון! לחזק את עצמנו ברצונות ולבטא אותם בקול, להשמיע לעצמנו את הרצונות הללו. ראיתי בחוש שכאשר אנשים חזקים ברצון הדלתות נפתחות בפניהם, השמחה מציפה אותם והם שמחים גם במה שלא הולך להם בחייהם.

רבי נחמן מלמד אותנו שעל ידי אמונה זוכים לרצון, שהוא מעל לחכמה. אך גם כותב בהקדמה לספר – ספר  המידות, שכאשר מידה משפיעה על מידה אחרת זה פועל גם בכיוון ההפוך. כמו שהאמונה מאירה לאדם את דרכו ומכוונת אותו לרצון אמיתי ולכיסופים לבורא, כך גם עבודת הרצון מאירה לו את עבודת האמונה ובכוחה להחזיר לו את השמחה. יהי רצון שנזכה בכלים ובעבודות שיעניקו לנו שפע של שמחה ואמונה, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. הילה

א' אייר התשע"ט

5/06/2019

תודה רבה התחזקתי מלקרוא

2. הילה

א' אייר התשע"ט

5/06/2019

3. אספרנזה

כ"ו חשון התשע"ה

11/19/2014

להגיד תודה גם על קלקולים שקלקלתי? על שציערתי את הבריות וכולי אכולת חרטה? להודות גם על זה? קשה לי לשמוח נוכח הצער שגרמתי בעיניים רעות ורוע לב.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה