הלכות סוכה,סוכה תחת אילן וגג ועוד

 

א. המדקדקים במצוות מתחילים מיד בעשיית הסוכה במוצאי יום הכפורים, כדי לצאת ממצוה אל מצוה, ומחיל אל חיל.

ב. נכון שכל אחד יעסוק בעשיית הסוכה. ואם קשה לו בעצמו, ישתדל בעשיית חלק ממנה, ובפרט בסכך. ומבטלין תלמוד תורה לצורך עשיית הסוכה והלולב. ונכון שכל אחד תהיה לו סוכה פרטית לשינה ואכילה.

ג. ימים שבין יום הכפורים לסוכות אין אומרים בהם וידוי ונפילת אפיים, אבל מותר להתענות בהם תענית יחיד, [לדעת מרן], כגון ביום פטירת אב ואם וכדומה.

         

 

 

 

ד. יש להזהיר את ההמון שישגיחו שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזאת פסולה בהחלט.

ה. צריך שהסכך יהיה תלוש מן הקרקע, למעט אילן המחובר לקרקע שאם עשה סוכתו תחתיו פסולה. ואם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך, כשר, והוא שינענעו, שיגביה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה חבירו. ואם לאו פסולה משום תעשה ולא מן העשוי.

ו. צריך להניח את הסכך אחר שהעמיד הדפנות.

ז. מותר לעשות סוכה תחת דבר מחובר, או תחת בית, ולהסיר הגג אחר כך, ולא נפסל משום תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו.

ח. מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן. ויש אומרים שקודם שמניח את הסכך, צריך לפתוח את הגג, כדי שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי, ויש חולקים.

ט. העושים סוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור, ופותחים הגג כמן דלתות או כמן ארובה, ובאמצע יש לה צירים, וארובה זו מכוונת נגד הסכך הכשר באורכו וברוחבו, וכשפותחים אותה עומדת למעלה מן הסכך באמצע הסוכה על צידה, ונמצא תלוי למעלה מסכך כשר דופן שהוא נסר הרחב יותר מד’ טפחים, אלא שתלוי בצדו נגד הסכך הכשר, יש מפקפקין בסוכה זו, אבל העיקר לדינא שאין לפקפק בזה, וסוכה זו כשרה.

י. אם סכך הסוכה עומד בצורה משופעת, הסוכה כשרה.

יא. סוכה שיש על גבה גג מנסרים, ובירך "לישב בסוכה" כשהיתה מכסה בגג, העשוי מברזל ופח, צריך לחזור ולברך שנית, לאחר שיסיר את המכסה מעל גג הסוכה.

יב. אם ירדו גשמים באמצע אכילתו וכיסהו בגג, וכשנפסקו הגשמים סילק את הגג, אין צריך לחזור ולברך לישב בסוכה, כי ספק ברכות להקל.

יג. מרפסת מקורה בנסרים דקים של עץ הקבועים במסמרות, וביניהם יש אויר כל שהוא שגשמים יכולים לרדת לתוכה, ובכל השנה יש עליה גג עליון מאזבסט, וישנים ואוכלים בתוכה, ורוצים להסיר את הגג העליון, וישארו הנסרים הקבועים בשביל סכך לסוכה, אין להכשיר סוכה זו, ולכן צריך להוציא את המסמרים שבנסרים, ולנענע הנסרים לשם סוכה.

יד. תקרה של אזבסט, שהוציאו התקרה ושמו סכך לחג הסוכות כפי הדין, אין צריך להסיר את המזוזה ולקובעה מחדש לאחר החג, בגלל הפטור של ימות החג. ואם ירצה להחמיר ולהסירה, טוב שיקחנה למגיה לבדוק אם היא כשרה, ואז כשיחזור לקובעה, יברך על קביעתה.

 

 

 

טו. הישן תחת המטה בסוכה, אם היא גבוהה עשרה טפחים לא יצא.

טז. אם תולה סדין מצויר מתחת לסכך, אף שהוא פסול לסיכוך, כל שנתנו תוך ארבעה טפחים, דהיינו תוך 32 סנטימטר, הסוכה כשרה, שהסדין טפל לסכך. אבל אם הסדין יורד למטה מד’ טפחים מגג הסוכה, פסולה. ואם אין הסדין לנוי אף שהסדין תוך ד’ טפחים, הסוכה פסולה.

 

 

יז. סוכה העשויה על טנדר, או בראש העגלה, והיא עשויה כדת, כשרה לברך עליה "לישב בסוכה" כשאוכל בה סעודת קבע, אף כשהיא נוסעת. והוא הדין לסוכה שבספינה.

 

 

 

 

יח. דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הקרקע ותלוש ואינו מקבל טומאה, אבל דבר שאינו צומח מן הארץ אף שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה, כמיני מתכות, אין מסככין בהם.

יט. הסכך צריך שיהיה מדבר הצומח מן הארץ, כגון נסרים של עץ וענפי אילן וכדומה, למעט עמודי ברזל ועורות של בהמה שאין לסכך בהם. (ואפילו אינם מעובדים, שאינם ראויים לקבל טומאה).