הלכות קדושת ובא לציון , נוסחאות התפילה וכו’

 

א. קודם הוצאת הספר תורה בשני וחמישי אומרים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון אומרים קדיש תתקבל, ואם טעה ואמר קדיש תתקבל קודם אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל פעם שנית, לאחר ובא לציון. וביום שיש בו מוסף אומרים קדיש תתקבל מיד אחר החזרה, קודם קריאת התורה.

ב. יש לומר בכל יום פיטום הקטורת, שחרית ומנחה, ואומרים תחילה אין כאלוהינו וכו’. ויש שכתבו ליזהר לומר פיטום הקטורת דווקא מתוך הכתב, ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום הקטרת הקטורת, וחיישינן שמא ידלג אחד מהסממנים, ואמרינן שהוא חייב מיתה אם חיסר אחת מכל סממניה.

ג. אומרים בסיום התפילה עלינו לשבח וכו’ מעומד, ויזהר לאומרו בכוונה. וכשאומר ‘אל אל לא יושיע’ יפסיק מעט, ואחר כך יאמר ואנחנו כורעים וכו’, ויכרע. ומנהג ספרדים שאין אומרים קדיש אחר עלינו לשבח. ומכל מקום אם נהגו לומר קדיש אחר עלינו לשבח, ימשיכו במנהגם.

 

 

ד. ספרדי שעבר והתפלל בנוסח אשכנז, או נוסח ספרד, בדיעבד יצא ידי חובה, ואין זה בכלל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות שלא יצא ידי חובה.

ה. בנוסח ברכות התורה יש להוסיף אחר וצאצאי צאצאינו: וצאצאי עמך בית ישראל.

ו. בנוסח פתח אליהו צריך לומר: אות יו"ד ואות ה"א, ואות וא"ו, ואות ה"א, דאיהו אורח וכו’. וכן בהמשך.

ז. בנוסח לשם יחוד קודם לבישת הטלית, או קודם הנחת התפילין, יש לומר: ליחדא שם יו"ד ק"י בוא"ו ק"י. וטוב להוסיף בלשם יחוד שאומרו קודם שמתעטף בציצית: שמכוין שנצטוינו במצווה זו כדי לזכור את כל המצוות לעשותם.

ח. בקרובנות יש לומר: כי כל מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך וכו’. והיינו מעשים שלנו שהם חולין, מה שאין כל מעשה של תורה ומצוות.

ט. בקרבנות צריך לומר: שמאהבתך שאהבת אותו וכו’ קראת שמו ישראל וישורון. ויש האומרים "קראת אותו", והנוסח הנכון לומר קראת שמו.

י. בקרבנות צריך לומר: אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים וכו’, ואין צריך לשנות ולומר כשאנחנו וכו’. שיכול לומר כן על סמך הזריזים שמשכימים ומעריבים, ועוד שבלשון בני אדם אין הכוונה השכמה ממש, אלא שמקדימים להתפלל וללמוד.

יא. בפטום הקטורת יש לומר קושט שנים עשר, בשי"ן שמאלית, ויש נוהגים לאומרו בשי"ן ימנית. ויש לומר קושט, בלא ה"א.

יב. בפטום הקטורת עדיף לומר: מחזירן (בלי וא"ו) למכתשת (הלמ"ד בפתח).

יג. בקרבנות יש לומר "אביי הוה מסדר סדר המערכה". ויש המשמיטים תיבת "הוה" כדי שלא תצטרף תיבה זו עם היו"ד שבסוף תיבת אביי, ויהיה כהוגה שם ה’ באותיות. ויש כתבו שצריך להפסיק בין אביי לתיבה הוה, מהטעם הנזכר. ומיהו אין להקפיד בזה כל כך. ומכל מקום על הצד יותר טוב הרוצה לומר תיבת הוה יפסיק מעט בין אביי לתיבת הוה.

יד. באנא בכח צריך לומר: קבל רנת עמך, שגבנו, טהרנו נורא.

טו. כשאומר ברוך שם כבוד וכו’, יש להפסיק אחר תיבת ברוך, ואחר כך יאמר שם כבוד מלכותו, ויפסיק, ויסיים לעולם ועד.

טז. יש אומרים שמותר לומר פסוק "ברוך שם" שאחר ‘אנא בכח’ בקול רם, שלא הצריכו לאומרו בלחש שלא אחר פסוק שמע ישראל. ויש חולקים, ולכן טוב להיזהר לאומרו בלחש גם אחר אנא בכח.

יז. בברייתא דרבי ישמעאל יש לומר "וכאן" שני כתובים המכחישים זה את זה. הכ"ף בפתח ולא בצירי.

יח. בברכת המינים יש לחתום "שובר אוייבים ומכניע זדים", ולא ומכניע מינים.

יט. בברכת על הצדיקים יש להוסיף "ועל זקניהם".

כ. בברכת את צמח נכון להוסיף: "קיוינו וציפינו", אך אין זה מעכב כלל.