המודע כרב חובל

תת המודע שלנו אינו מסוגל לשפוט
מוסרית ולהבחין בהבדל בין טוב ורע,
בין הנכון ובין מה שאינו נכון. זה נתון
כולו בתחום האחריות של המודע.

מחשבה בודדת חולפת במוח – פרק 2

כיצד פועל תת המודע?

לפני שנדון כיצד להשתמש בתת מודע לטובתנו ולהצלחה בחיים שלנו, עלינו ללמוד כיצד הוא פועל עבורנו ומה הן הדרכים שבהן ניתן להפעיל אותו כראוי. לשם הבהרת והסברת הנושא נביא את הדוגמא הבאה:

מזון

אתה מסוגל להגשים את המטרה לאכול בגלל ההרגל המובנה שתוכנת בתוך תת המודע שלך, אין ספור פעמים. אין לך כל צורך להשתמש במודע שלך שידריך את תת המודע כיצד עליו להוביל את המזלג מן הצלחת אל הפה. כמו כן אינך חושב אלו שרירים עליך להפעיל כדי להשלים את היעד של ההזנה העצמית. תת המודע שלך תוכנת כבר לעשות זאת בגלל אין סוף ניסויים שעיצבו בו את התנועה המיוחדת שבה המזלג מוביל את תפוח האדמה מן הצלחת לפיך, בלא כל השתתפות של המודע בפעולה זו. כמו כן אינך זקוק למודע שיזיז את עיניך להדרכת המזלג בדרך הישרה אל הפה הפעור. הפעולה והתנועה נעשו לגמרי אוטומטית.

אולם לא כך הוא אצל התינוק הלומד לאכול בעצמו ללא עזרת הזולת. הילד מורח את האוכל בהתחלה על פרצופו ומלכלך את כל סביבתו עד שהשיירים מגיעים לפה. לאחר זמן, שבעיני ההורים חסרי הסבלנות נראה כנצח עצמו, לומד התינוק לאכול מבלי שיזהם את סביבתו כולה.

דוגמא זו מלמדת אותנו שכאשר תשובה מדויקת ומוצלחת נקבעה בתת המודע שלך, המאפשרת להשיג מטרה ספציפית שהצגת בפניו על ידי המודע, מתאחסנת פרוצדורה זו בתת המודע וזכורה שם לכל שימוש בעתיד. תת המודע שלך חוזר על תשובות מוצלחות בעת ניסיונות נוספים בעתיד. לא חשוב מה הן. אכילה, רכיבה על אופניים, נהיגה במכונית, נגינה על פסנתר – הכל. הוא למד לענות בצורה מדויקת משום שהמודע שלך הדריך אותו כדבעי. תת המודע שלך זוכר את הצלחותיו בביצוע משימות, משליך כישלונות וחוזר על פעולות מוצלחות כהרגל, בלא צורך של מחשבה נוספת או הכוונה מצד המודע שלך.

זו עובדה, הרגלים מסוימים מובנים ומושרשים כה עמוק בתת המודע שלך שהמטרות המוצגות לפניו על ידי המודע מתקבלות שעה שעיניך עצומות או כשאתה יושב בחושך. אינך זקוק לחשמל כדי לגעת באפך, לשפשף את אוזניך, לשפשף את עיניך או להכניס אוכל לפיך. אתה מסוגל לעשות את כל הדברים הללו בחושך בדיוק כפי שהעיוור מסוגל לבצע אותם, משום שתת המודע שלך זוכר במדויק היכן נמצא כל חלק מגופך.

עלינו לזכור שתת המודע שלנו הוא בלתי אישי בצורה מוחלטת. הוא אינו מסוגל לשפוט מוסרית ולהבחין בהבדל בין טוב ורע, בין הנכון ובין מה שאינו נכון. זה נתון כולו בתחום האחריות של המודע.

תת המודע פועל אוטומטית, בצורה בלתי אישית לחלוטין כדי להגיע אל היעדים שהוצגו לפניו, לא חשוב מה הם, טובים או רעים, צודקים או לא, מוסריים או ההיפך. זה התפקיד הבסיסי ותחום האחריות של תת המודע שלך: להשיג את המטרות והיעדים שהוצגו לפניו על ידי המודע.

אם התפלאת בעבר כיצד יתכן שישנם בני אדם לא הגונים המסוגלים להיות מצליחנים – זו הסיבה. תת המודע שלהם משיג עבורם את המטרות שהמודע שלהם הציג בפניהם, אפילו המטרות השטניות ביותר, הלא חוקיות ביותר והנוגדות במלוא מובן המילה את המוסר המקובל עלינו. לעומת זאת בודאי פגשת אנשים הגונים וצדיקים נכשלים בצורה עלובה, מעוררת כאב ואכזבה, מדוע? משום שהם נכשלו בהעברת מטרותיהם בצורה הנכונה לתת המודע על מנת שיוציאו אותן לפעול.

כלומר, לסיכום – תת המודע אינו מתעניין מה הן המטרות שברצונך להשיג, אם אתה מצליח לתכנת אותן בהצלחה בו, תצליח בהן, אם לא – תיכשל. הבחירה בידך. הצג בפני תת המודע מטרות מוצלחות, המכניזם של תת המודע יגשים אותן בצורה מוצלחת. אם תגיש אותן בפניו בצורה כושלת, תת המודע יביא אותן לכישלון.

כיצד פועל המודע?

המודע הינו חלק מן המוח שלך המאפשר לך לדעת, לחשוב ולפעול בצורה אפקטיבית. המודע שלך משתמש בהגיון, בהיסקים ובנימוקים כדי להשיג סיכום ולקבל החלטות. בחירותיך והחלטותיך במה שאתה רוצה ואינך רוצה נעשות על ידי המודע ולא על ידי תת המודע.

המודע כרב חובל

המודע הוא לב העולם האובייקטיבי שמסביבך. הוא מפעיל את חמשת החושים הפיזיים (ראייה, ריח, קול מגע וטעם) כדי להתבונן בסביבה. אתה זוכה למידע חשוב באמצעות חמשת החושים הללו. המודע שלך לומד בעזרת התבוננות, ניסיון וחינוך. יתכן שהפונקציה הגדולה של המודע שלך היא כפי שאמרנו – יכולת השימוש בהגיון, בהסקת מסקנות וסיבות. כאן טמון אחד מן ההבדלים הגדולים בין אדם לחיה.

כאשר אתה אומר: "אני רואה… אני שומע.. אני מריח או טועם", זהו המודע שלך האומר את זה. המודע שגם מפקח על מערכת השרירים הרצונית שלך. בעוד תת המודע מפקח על המערכת השרירית הבלתי רצונית בעזרת חוט השדרה ומערכת העצבים האוטונומית.

עכשיו לנקודה העיקרית: רק באמצעות המודע שלך אתה יכול ומסוגל לתקשר עם תת המודע. תת המודע מצפה להוראותיו ולהנחיותיו של המודע. בלא הוראות אלו אין תת המודע יכול לעשות עבורך מאומה, משום שלא הוצבה בפניו מטרה ברורה כלשהי.

אחד מתפקידיו העיקריים של המודע הוא לספר לתת מודע מה אתה רוצה ולאחר מכן להאמין בכל הלב שתזכה לקבל כל מה שביקשת במודע שלך. עליך לנעול את הדלת של המודע בפני כל מחשבה של פחד וכישלון. אם תצליח לרכוש מיומנות לעשות כך, אין כמעט דבר העומד בפני רצונך להגשימו.

אולם, אם אתה מתכנת את תת המודע שלך בצורה מוטעית, מלעיט אותו בפחדים, בדאגות ובחרדות, הוא יגשים פחדים אלה במציאות חייך, כמאמר איוב (ג, כה): "את אשר יגורתי יבוא לי". אם אתה אדם גדוש פחדים הם עלולים להתגשם בחיים בדיוק כפי שקרה לאיוב בחייו, אלפי שנים קודם.

כדי שתבין טוב יותר את היחס בין המודע לתת המודע וכיצד הם פועלים בתיאום ובהרמוניה אחד עם השני, הרשה נא לי להציג בפניך את הדוגמא הבאה:

המודע דומה לרב חובל ליד הגה הספינה, הספינה נתונה תחת פיקוח מלא. רב החובל מפקח ומדריך את כל הפעילות של הספינה. הוא מנחית הוראות לצוותו המצוי בחדר המכונות המפקח על מערכת המכונות המסובכת המאפשרת לספינה לשוט. אם רב החובל, הקפיטן, יעביר הוראות שגויות לצוותי האונייה – עלולה הספינה לסיים את חייה אם בצלילה לתהומות אם בהתרסקות בלתי נמנעת על סלעי החוף. אנשי הצוות אינם יכולים אלא למלא את ההוראות, הם אינם יכולים לראות לאיזה כיוון בים פונה הספינה. רב החובל הוא האדון והמפקח על כל הנתון לפיקוחו ולפיקודו. זו גם דמות המסמלת כל מנהיגות בכל תחום בעולמנו. איש מאנשי הצוות אינו מעז להתווכח עם הפקודות. כל אחד מהם מקשיב להן ומבצע אותן עד הסעיף האחרון. דימוי נוסף לתפקידו של רב החובל ניתן למצוא בתפקידו של הטייס הראשי במטוס.

כך בדיוק היחס בין המודע המפעיל את תת המודע. כמו רב החובל – הוא אדונו של תת המודע. תת המודע מקבל את הוראותיו מן המודע בין אם הן חיוביות ובין אם הן שליליות, צודקות או שגויות. והוא מוציא אותן אל הפועל בלא להציג שאלות מיותרות. זו הסיבה מדוע חשוב כל כך שעל המודע להציג בפני תת המודע רק מטרות ויעדים חיוביים להשגה.

תת המודע אינו משתמש בהגיון, בסיבות או בשיפוט מוסרי כדי לעצב תפקידים או כדי להוציא אל הפועל את מחויבויותיו. הוא נוטל את המחשבות שאותן אתה שולח אליו, ומוציא אותן אל תוצאתם הסופית אם אתה משגר לו מחשבות טהורות, מחשבות של בריאות, הן מביאות בריאות ואנרגיה חיובית לגופך ונשמתך. אולם, אם אתה מרשה למחשבות על מחלות או על פחד מפני מחלות לחדור לתת המודע שלך, אתה חלילה עלול לחלות. לא חשוב כיצד חדרו ההוראות הפסימיות, אם על ידי מחשבות, אם על ידי שיחות של אלו הסובבים אותך – עלית חלילה על דרך מחלה.

לפני שנדון בפונקציות השונות של תת המודע נתאר בפניך כיצד הוא פועל כבנק הזיכרון. מתוך כך תוכל להבין טוב יותר את שאר הפונקציות שלו.

תת המודע לעולם אינו שוכח דבר. זו הסיבה מדוע כל כך חשוב להזין אותו ללא הרף עם מחשבות חיוביות, מחשבות של הצלחה במקום במחשבות שליליות מכל סוג שהוא. מידע שהובא בפני תת המודע שמור עמו לעולם. הוא מאזין בקשב רב מה אתה אומר לו ושואב אל תוכו כל מה שאתה מציע לו גם אם המודע לא מבחין בו ואפילו שכח אותו. אולם, למרות שהמודע אינו מסוגל להיזכר זמנית בשם כלשהו או באירוע שקרה, אין זאת אומרת שהללו נשכחו. כי האינפורמציה נוצרה ושמורה בתת המודע לנצח. לעתים נכון, זה לקח מעט זמן עבור המודע לשלוף מתוך תת המודע. אבל הוא נמצא.

המשך במאמר הבא ב"ה.

(באדיבות מגזין "משפחה", מתוך המוסף החינוכי "לעצמי" – מסע הנשמה אל חינוכה העצמי והעצמתה האישית, מאת המחבר)