המחיר הכי מצחיק

מתי צחקתם לאחרונה ככה, בלי להפסיק, תפסתם את הבטן ולא יכולתם יותר? היום תקבלו עוד סיבה לצחוק פלוס בונוס חלומי שהרב שלום ארוש נותן לכם.

5 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 15.03.21

חודש אלול כבר כאן, ואנו נמצאים במרחק של חודש לפני היום הגדול – ראש השנה, יום הדין בו נשפטים כל בני העולם. ובורא עולם, כמו אבא מקסים וטוב שאין כמותו, מקדים לנו את המקפצה ונותן לנו מתנה גדולה מאוד, הזדמנות נדירה. אין כמו אבא בעולם.

 

ראש השנה זה לא צחוק. הגמרא קובעת ואומרת שבורא עולם אינו ותרן. אין מציאות כזו שהבורא יוותר לאי מי בעולם על העבירות שעשה, העולם הזה אינו הפקר והכל נרשם ועל הכל אנו נותנים את הדין ולכל מעשה יש השלכות ותוצאות ישירות.

 

ואומנם, הבורא אינו ותרן אך הוא רחמן גדול מאוד. הרחמנות שלו היא אינסופית ובלתי נתפסת, לא משהו שבן אנוש יכול להכיל או להבין. והוא נותן לנו מתנה שאין דומה לה בשום מקום בעולם, בגלקסיה או בכל מערכת משפט עלי אדמות – שלושים יום לתקן ולשפר את עצמנו. איך עושים את זה? בדיבורים, והכי פשוטים. "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'".

 

הזדמנות נדירה

 

את ההזדמנות הנדירה שאנו מקבלים ברוב רחמיו של הבורא עלינו אמחיש במשל מעניין:

 

תארו לעצמכם שאתם עומדים לפני משפט גדול וגורלי. על כף המאזניים נמצאים כל העתיד והחיים שלכם. התביעה רוצה להטיל עונש מאסר של 20 שנה. 20 שנה של ניתוק מהעולם, מהמשפחה ומהחיים. לצאת מהכלא אחרי הפסד של נתח נכבד ומרכזי מהחיים, השם ישמור, זה לא עניין של מה בכך. הפרקליט מטעמכם מיואש מאוד, מה גם שלא ניתן להכחיש את ההאשמות בשום דרך. בכל יום המשפט מתקרב הבטן מתהפכת ושמחת החיים דועכת.

 

חודש לפני המשפט אתם פתאום מקבלים שיחת טלפון מהשופט שמציע לכם הצעה בלתי רגילה: "יש לך חודש לתקן את העוול שנעשה, וכך לא רק שלא תעמוד למשפט ואין צורך לומר שגם לא יהיה שום עונש, אלא תקבל עוד מיליון דולר מהמדינה על פעילותך החיובית לתיקון החברה". והוא מנתק.

 

הרחק מעבר לגבול הטיפשות

 

מי הוא הטיפש שלא יקפוץ על המציאה? כל בר דעת היה עושה כל שביכולתו ועוד הרבה מעבר למה שביכולתו וחטף את ההזדמנות שניתנה לו כמוצא שלל. מי הוא זה שיעדיף לגשת למשפט נוקב וחסר סיכוי? עוד לא נולדו המילים לתאר את עומק הכסילות של אדם כזה.

 

בורא עולם, שהוא שופט כל הארץ, לא בא בטרוניה עם בריותיו. הוא רק מבקש מאיתנו לדבר דיבורים פשוטים מלב אל לב ובזה להיפטר מהמשפט. כי "אם יש דין למטה אין דין למעלה". הוא רק רוצה שנאמר לו כל יום, "ריבונו של עולם, תראה זה המצב שלי, עשיתי כך וכך, חטאתי, אין לי שום סיכוי במשפט… אבל אני יודע שאתה אבא רחמן ואתה נותן לי הזדמנות לעשות תשובה, כלומר לבקש סליחה. אנא עזור לי מכאן ולהבא, שהרי כך כתוב בגמרא – אם לא תעזור לי אני לא יכול לנצח את היצר הרע והוא יחטיא אותי שוב. לכן אני מודה ומתוודה ומתחרט על מה שעשיתי ומבקש סליחה. וגם מבקש שתעזור לי לחזור בתשובה שלמה ולתקן הכל ולהיטיב את מעשיי מכאן ולהבא".

 

פשוט, נכון? בסך הכל השתדלות כזאת קטנה. ולא תשקיעו?! בורא עולם דורש מאיתנו כל יום שעה בה נדבר איתו, נספר לו על המצב הרוחני שלנו, שנבקש סליחה ועזרה, ובתמורה להינצל מהמשפט הנורא, מהבושה, מהפחד והעיקר מהעונש. וכן, גם לזכות בבונוסים, בברכות ובישועות בלי סוף.

 

מאמרים נוספים בנושא:

אלול – אימון לעצמי ושינוי להרגלים

משהו חדש עומד להתחיל!

אימון בלי הפסקה

כמה קטן ככה גדול
הפרומו להתחלה הגדולה
מי המלך?

הדרך לסליחה
מחר הם לא יהיו פה

מריחים את הסוף

עוד אלול הגיע

 

פרויקט לאסירים – ניסוי חברתי

 

זה משל לאדם שעומד לפני המשפט הממחיש לנו שאכן ניתן להינצל ממנו על ידי דיבורים פשוטים. אבל מה עושים כאשר הרבה אנשים כבר סובלים בעולם הזה בכל מיני סוגים של ייסורים וצער בגוף ובנפש? בעיכובים ובחסרונות? והם כבר נשפטו ופסק הדין יצא לחובתם? להם מתאים המשל הבא:

 

אדם שכבר נגזרו עליו 20 שנות מאסר, עם כל המשמעות הנוראה שלהן. ויום אחד, לפני ריצוי העונש, מציע לו שר המשפטים לשתף אותו במיזם חדש שבו מחליפים את דרך הענישה הרגילה והמקובלת בדרך שיקום ניסיונית – במקום מאסר בפועל הוא יקבל מעין "עבודת שירות קטנה" בה יחיה את חייו הרגילים, אבל יהיה עליו להתייצב כל יום לשעה של דיבורי וידוי, סליחה, בקשה ותפילה. משרד המשפטים מחפש כמה אסירים 'מתנדבים' להשתתף בניסוי החברתי החדש, לכן השר שואל אותו אם הוא מעוניין להשתתף בפרויקט. "אגב", הוא אומר, "כתמריץ להשתתפות בפרויקט תקבל גם קצבה חודשית מכובדת ודירה חדשה…". מה הייתם אומרים על עסקה מסוג כזה? כדאית, נכון?

 

בוודאי. כי לא תמצאו שום בר דעת שיאמר 'שעה ביום?! זה יותר מדי זמן. איך אעמוד בכזה דבר? אני מעדיף לשבת בנוחות בכלא 20 שנה…' מה יגיד? קשה לי, אין לי זמן, אין לי דיבורים, אני לא יודע איך עושים את זה, אני מאוד עסוק?…

 

הנמשל ברור וחזק פי כמה וכמה. הקב"ה אומר לנו "יש לכם אצלי לא רק תיק אחד, אלא אלפי תיקים גדולים על כל יום ויום בחיים שלכם, ובכל יום נפתחים לכם עוד תיקים חדשים על עבירות חמורות מאוד. ואני, איני ותרן כלל. אבל אני מרחם על מי שעושה חשבון נפש כל יום!'

 

נכון שעל עבירות כאלה יש תשלום יקר וקשה מנשוא, אבל בורא עולם ברחמיו מציע לנו עסקה מדהימה: לקבוע כל יום שעה אחת, להיות במקום לבד ובזמן שנוח לנו – ולדבר איתו. לספר לו מה עשינו כל אותו היום מהפגישה הקודמת שהייתה לנו איתו ועד לפגישה הנוכחית. לבקש ממנו סליחה על מה שעשינו נגד רצונו, ושיעזור לנו להתגבר על היצר הרע. הכי פשוט שבעולם. אז נסרב להצעה כזאת?!

 

ברור שלא. אם אנחנו שפויים אז ממש לא. אנו מבינים שההשקעה שנשקיע בטלה ומבוטלת ביחס לישועה, להצלה, לשכר ולאיכות החיים. וחוץ מזה, איך אפשר להפסיד מתנה כזאת? איך אפשר לבחור בחיי צער וייסורים ולדחות בשתי הידיים את אינסוף הברכות שמגיעות אלינו, אם רק נקיים את הדרך הנפלאה והקלה שהבורא נותן לנו ברחמיו כדי לתקן ולשפר את מעשינו, כפי שהורו לנו הצדיקים?

 

המשל הזה אכן ממחיש ומקרב אל הלב, מסייע לנו להבין מה עומד על כף המאזניים ומהי ההשקעה המינימלית הנדרשת מאיתנו. ועוד במחיר הכי מצחיק לקניין אישי ששווה כל הון שבעולם!!! שהרי כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו, קל וחומר כשמדובר בהשקעה מינורית כזו.

 

נכון, אלה דברים שאני אוהב לומר ולכתוב עליהם לא מעט, אבל לצערי יש אנשים שעדיין לא חיים לפי ההיגיון הבסיסי שנובע מהאמונה הפשוטה. אי אפשר להתקדם ולדבר על דברים אחרים לפני שמקיימים את העצה הפשוטה והרווחית ביותר בעולם הזה ובעולם הבא, שהיא שעת התפילה האישית (ההתבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב).

 

היה שווה לבורא עולם לברוא את כל העולם הזה כדי שאדם אחד יקיים את העצה הזו, שיעמוד לפניו שעה כל יום ויעשה חשבון נפש ותשובה. לכן, שווה לי לחזור על הדברים החשובים הללו כל הזמן כדי שתזכו להפנים אותם וכדי שיהיה לבורא עולם עוד אדם עם חשבון נפש, עוד אדם עם מצוות התשובה.

 

משה רבינו מתחנן אלינו!

 

התורה מספרת לנו (פרשת ואתחנן) שמשה רבינו כמעט מתחנן, "ראה, אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה" – זה ממש בידיים שלכם, זמין ונגיש מתחת לאף. בקלי קלות תוכלו לקבל את כל הברכות, ומאידך זה יהיה נורא אם מישהו יבחר בקללה, נכון?

 

ולא, זה לא מאמר לפרשת השבוע ולא לראש חודש אלול. זה מאמר לכל יום בשנה. לכל אדם ובכל זמן. להקדיש שעה לשיחה היומית עם הבורא – זו עבודה של כל החיים. הפנימו את הדיבורים האלה, הדפיסו את המאמר, קחו אותו אתכם וקראו בו כל יום.

 

אין כאן רעיונות עמוקים, אלא דיבורים פשוטים שבכוחם להציל חיים. להציל את העולם כולו. ממש כך, הכי פשוט. והאמינו לי, שאם אדם היה מרגיש הרגשה מעטה של משפט הוא היה מבין מה זה עונש, מה זה מאסר, ולא היה מחפש רעיונות נחמדים ופילוסופיות, אלא פתרון מעשי. והפתרון מוגש לכם כאן. קחו אותו לתשומת ליבכם ואמצו אותו כדרך חיים.

 

והכי מצחיק, שהוא במחיר הכי מצחיק שיש בעולם.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה