הסוכה של רבי נחמן

בסוכות אנו עוסקים לגלות מלכותו של הקב"ה לכל באי עולם, וזה בחינת הצדיק הכופה את יצרו שהוא בחינת הלולב...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

בסוכות אנו עוסקים לגלות מלכותו של הקב"ה
לכל באי עולם, וזה בחינת הצדיק הכופה את יצרו
שהוא בחינת הלולב…
 
 
סוכה – שפע אלוקי
 
שפע אלוקי הוא בחינת סוכה, כי סוכה היא בחינת "שסכה ברוח הקודש" הנחשב לשפע אלוקי, וסוכה בא על ידי שבעה עננים שהם שבעת הנרות שעל ידם האדם משיג את פני המנורה, ואמרו חכמינו זצ"ל: מנין שאין מסככין אלא בדבר שאין מקבל טומאה ובדבר שגידולו מן הארץ?
ונאמר: "ואד יעלה מן הארץ" – מהו אד? הוא דבר שאינו מקבל טומאה, ואד הוא אותם העננים שהם בחינת קודש וגדלים מן הארץ.
 
סוכה – סגולה לבנים
 
בחינת כח התפילה, ככל שמתפללים בכח – "כל עצמותי תאמרנה" – הוא בחינת סוכה "בגידים ועצמותי תסוככני" – הכח שהאדם מכניס בתיבות הם כ"ח שבהם נברא העולם, עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, והדיבורים שהאדם מדבר בכוח הם דיבוריו של הקב"ה והם כוח מעשיו, ומאמרות אלו הם בחינת חסד – כי עולם חסד יבנה, על כן חסד הוא בחינת סוכה.
 
ולכן, סוכה שהוא בחינת תפילה בכח, היא סגולה לבנים, ובשביל זה תיכף אחר סוכות – שמיני עצרת, "שהנוקבא עוצרת וקולטת הטיפה, שלא תפיל", וזה בחינת: "תסוכני בבטן אמי" – סוכה הנעשית בחינת עיבור.
ארץ ישראל אף היא סגולה לבנים – ואמרו חז"ל: "לך לך מארצך, ושם תזכה לבנים, כי נחלת ה’ בנים (תהלים קכז), וזה מחמת שכר פרי הבטן –  שכר הסוכה.
 
סוכה – בחינות התורה, בחינת בית
 
תיכף לאחר סוכות הוא זמן שמחת תורה, כי מבחינת סוכה משם יוצאת התורה. נמצא, שעל ידי שנכנסו בסוכה נעשים בעצמם בחינות התורה, כי משם יוצאת התורה ואז מתחילה התורה שהיא בראשית, שהיא בחינת בית.
 
סוכות – סוד כוונת הלולב
 
להמשיך הארה משורש החסדים שבדעת, שהוא בחינת אהבה שבדעת לתוך החסדים שבגוף, שהם בחינת כלליות המידות ובהם מלובשים החסדים. וכל זה להאיר את המלכות שהוא האתרוג – לגלות מלכותו לכל באי עולם, ולמצוא אלוקותו בכל השפות והלשונות ובכל הדברים הגשמיים – "ומלכותו בכל משלה".
 
בסוכות אנו עוסקים לגלות מלכותו של הקב"ה לכל באי עולם, וזה בחינת הצדיק הכופה את יצרו שהוא בחינת הלולב – "צדיק כתמר יפרח". אחר נטילת לולב והקפותיו אומרים: למען דעת כל עמי הארץ כי ה’ הוא האלוקים אין עוד.
 
סוכות – סגולה לענווה
 
כשמכבד אדם את הימים הטובים ומקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכולתו – זוכה לענווה. מכיון שיום טוב בגימטריא הוא סג שהוא הפך גס רוח.
יום טוב מבטל את הגדלות, וכשמקורב האדם לצדיק הוא מתבטל לגמרי מהגדלות על ידי אור הצדיק, כלומר על ידי שרואים את פני הצדיק נחבאים ונעשים קטנים.
 
לכן, על ידי שמקבל את המועדים בשמחה זוכה לענווה ומתקשר לצדיק ולאורו, שהוא בחינת אור וקדושת יום-טוב. ועיקר ההתקשרות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה עד: "ונפשו קשורה בנפשו", ועל ידי הענווה יזכה ליראת שמיים, ועל ידי כך יוכל להעלות מלכות הקדושה.
 
י"ח בתשרי (החל בחול המועד סוכות) הוא יום הילולת רבי נחמן מברסלב זיע"א.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה