הסוף השמח

לפעמים, אגדה יכולה לפוך לסיוט הכי גדול, ולפעמים הסיוט הכי גדול הופך לסיפור מהאגדות. זה מה שקרה לחברה שלי. והסוף? למה להרוס, תקראו.

3 דק' קריאה

רחלי רקלס

פורסם בתאריך 17.03.21

חברה שלי ממיאמי, המקום בו גרתי לפני שעליתי לארץ לפני כמה שנים, התחתנה שוב. אלה נישואיה השניים. הראשונים הסתיימו בטונים צורמים, וזה במילים עדינות. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי, לעניות דעתי, הסיפור שלה הוא דוגמא מושלמת למה שהרב שלום ארוש כותב בספריו, ולכל מה שהוא אומר בשיעוריו, כדי לעזור לנו להבין שכל מה שבורא עולם עושה – הכל לטובה ולטובתנו הנצחית!
 
כמו הרבה רווקות רבות, גם חברתי ניסתה למצוא את החצי השני שלה ולהתחתן. זה היה בשנות העשרים המאוחרות של חייה. באמתחתה, קריירה משגשגת בתחום המכירות. זהו, היא כבר הייתה מוכנה לעשות את הצעד בהא הידיעה של חייה. יום אחד, כשהייתה במכון כושר, היא נתנה דעתה על מישהו בן גילה שהגיע למקום. גם הוא כמוה, אחרי שביררו ביניהם את העניין, רצה לעשות את הצעד הגדול של חייו – להתחתן ולהקים משפחה. אין מה לומר, איש מוצלח, מהנדס בעל חברה משלו שכבר מוכן לתת את הטבעת לנשמה התאומה שלו.
 
התזמון היה מושלם, היא בדיוק ניגשה למכשיר הפנוי לידו והם החלו לדבר. היא התרשמה ממנו מאוד, ואחרי שסיימו להתעמל הם סיכמו להיפגש לקראת סוף השבוע.
 
הדברים התקדמו במהירות וברצינות רבה מאז אותו מפגש, ותוך שנתיים (זה לא הרבה לזוג לא שומר תורה ומצוות) הם התחתנו. אחרי מספר שנים בהן ניסו להביא ילדים לעולם, סוף סוף זכו לחבוק בתם בכורתם, שהייתה דומה להפליא לאימה. עוד כמה שנים חולפות ולמשפחה מצטרפים עוד שני בנים מתוקים, שאחד מהם דומה להפליא לאבא שלו.
 
הכל היה מושלם, לפחות על פני השטח. הם עברו לבית גדול ויפה, משהו מהסרטים, בחלק הכי מבוקש של העיר, וחברתי עיצבה אותו כמו שחלמה. היא הפסיקה לעבוד מאז שנולדו הילדים, אבל זה לא השפיע עליהם מבחינה כלכלית. לבעלה, כזכור, יש חברה מצליחה והם יכלו להרשות את זה לעצמם. את הילדים הם רשמו לבתי ספר פרטיים, בסופי שבוע הם אכלו במסעדות, והיה להם בית-קיץ ליד אחד האגמים היפים בארצות הברית עם סירה משלהם.
 
חברתי זכתה להגשים את חלום חייה…
 
עד לאותו לילה.
 
ובאותו לילה, אחרי שהילדים נרדמו, היא חיפשה משהו בארנק של בעלה, בעצם היא רצתה כסף, כך אמרה לי (זה מה שנשים עושות, לא?) היא מצאה כסף וגם קבלה עבור לילה במלון מפואר מאוד שלושה ימים קודם לכן. היא הייתה בהלם מוחלט. לא היה לה אפילו את הזמן לעבד את הנתונים והרגשות שלה כבר התפרצו כמו הר געש מתוכה. הזעם, הכעס, הבגידה, העצבות, היא ממש לא האמינה שהוא עושה לה את זה, ושזה באמת קורה לה.
 
היא ירדה בריצה מטורפת מהקומה בה היה חדר השנה לחדר העבודה שלו, התפרצה למשרד בצעקות, צרחות, והרבה מאוד דמעות. באותו לילה היא זרקה אותו מהבית.
 
תוך רגע אחד חיים של בן אדם משתנים מקצה לקצה – מאגדה לסיוט. ומהסיוט הזה היא לא הצליחה להתעורר הרבה זמן.
 
אחרי שההיסטריה דעכה מעט, כמה חודשים לאחר מכן הם הגיעו לייעוץ. היא החליטה שלטובת הילדים היא תיתן לו צ'אנס, ובעיקר בגלל שנראה היה שהוא מתחרט על מה שעשה. נראה שהם עולים שוב על דרך המלך. אבל באחת הפגישות בעצת המטפל, הבעל הודה בכל הפעמים בהן בגד באשתו. אז התברר שהוא בגד בה עוד לפני שהם בכלל התחתנו! כלומר במשך 16 שנים הבן-אדם בגד בה!
 
הגירושין היו כואבים ומאוד מאוד מלוכלכים.
 
באותן שנים קשות היא עברה לא מעט מבחני אמונה. היא לא הצליחה להבין איך הדברים קורים לטובתה הנצחית. איך יכול להיות שבורא עולם אוהב אותה כל כך אם הוא נותן לה כאלה קשיים, גיהינום עלי אדמות? איך היא בכלל אמורה להיות שמחה כשהחיים שלה היו לא יותר מטונות של שקרים?
 
בשנתיים האחרונות היא ניסתה בכל הכוח לאסוף את עצמה. ובמקביל, לשמור על השפיות והכוחות, שלא ידעה מהיכן באו, גם ברגעים הכי קשים רק בגלל הילדים, שכל הטוב שהתרגלו אליו נשדד מהם באחת. הייתה זו התקופה הכי קשה ועצובה בחייה.
 
בסופו של דבר, ואחרי עידוד ותמיכה של המשפחה האוהבת והחברות המקסימות, היא הסכימה לעשות את זה שוב. לתת צ'אנס לאדם שיכול להיות בעלה לעתיד. אחרי הכל, היא אישה צעירה ויפה, מוכשרת ומוצלחת, החיים עוד לפניה, ואין שום סיבה שהאקס יהרוס לה את שארית חייה והיא תגזור על עצמה בדידות נצחית.
 
אחרי כמה מפגשים לא מוצלחים, היא פגשה את סטיב. סטיב הוא אדם מתוק, יש לו שלושה ילדים מנישואים קודמים. הוא באמת היה מקסים, מתחשב ונראה מאוד רציני לגבי קשר אמיתי עם חברתי. אבל לה זה היה קשה. בסופו של דבר, אחרי שנתיים היא הגיעה להחלטה ברורה – "זה האיש שלי", כמו שאמרה לי.
 
את החופה הצנועה הם ערכו לא מזמן בחצר האחורית של ביתם.
 
סוף כמו באגדות, או אולי רק ההתחלה…
 
הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים לראות את התמונה השלמה. לא מבינים למה דברים קורים לנו. אנחנו נמצאים במנהרה כל כך חשוכה, עמוק בתוכה, עד שאנחנו שוכחים שבקצה השנה שלה יש אור בקצה, סוף שמח לכל הסבל שלנו. ואם נזכור את זה נהיה חזקים, זה יחזק את האמונה שלנו וייתן לנו את הרצון והכוח להמשיך הלאה.
 
לפעמים, אגדה יכולה לפוך לסיוט הכי גדול, ולפעמים הסיוט הכי גדול הופך לסיפור מהאגדות.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. פנינה

י"ג תשרי התשע"ד

9/17/2013

נסיון לא קל הניסיון באמת לא קל אבל לכל גבר יש תחליף, לצערי אני חוויתי נסיון של בגידה באמון שנתתי לאחת מבנותי שריסק אותי לגמרי ועד היום אני עם צלקת בלב שלא נרפאת. כשמדובר בבשר מבשרך זה שונה מהגבר שאיתו את חיה למרות שזה בעלך. ילד קשה מאוד לשכוח.

2. Anonymous

י"ג תשרי התשע"ד

9/17/2013

הניסיון באמת לא קל אבל לכל גבר יש תחליף, לצערי אני חוויתי נסיון של בגידה באמון שנתתי לאחת מבנותי שריסק אותי לגמרי ועד היום אני עם צלקת בלב שלא נרפאת. כשמדובר בבשר מבשרך זה שונה מהגבר שאיתו את חיה למרות שזה בעלך. ילד קשה מאוד לשכוח.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה