הראפר של הכותל

שנים של מגורים בלוס אנג’לס הביאו לו את ההיכרות מקרוב עם הראפ. חודשים של חיפוש מתמשך אחר משמעות, גילו לו את ה’ יתברך, באי יפהפה בתאילנד. את שניהם הוא הביא איתו לארץ ושילב באלבום בכורה. יחד עם להקת "יוניפלו" המפורסמת הוא חיבר שיר חדש שסחף אפילו את הרב שלום ארוש. תכירו, אלי-רן, הראפר מהכותל, מחבר ראפ למילים של קדושה.

לקראת סיום השיעור השבועי הפופולארי של הרב שלום ארוש בירושלים, נוכח הקהל הרב שהיה שם והצופים בשידור חי המועבר באינטרנט בחוויה מסוג אחר. במקום הסיום הקבוע של השיעור, הזמין הרב את להקת הראפ הידועה "יוניפלו", ועמם בחור צעיר, חבוש כיפה גדולה, אלי-רן שמו. אל מול מבטיהם המופתעים של הנוכחים, הם עלו לבמה, לצדו של הרב, והחלו לשיר שיר ראפ סוחף שזה עתה סיימו להקליט יחד. המנגינה, סוחפת כמו שמוסיקת ראפ יודעת לעשות, והמילים – מילות קודש, שלא ממש נשמעו בסצנת הראפ עד כה.

"כתבתי אבא שיר של קודש לקרב את הרחוקים
לא לכבוד ולא לכסף אנחנו כאן לך שרים
רק להזכיר מאיפה באנו, ובסוף לאן הולכים
מבקש אני ממך אב רחמן שבמרומים, תן את המילים שיצרבו לאנשים
שיפתחו להם את הלב, שיעזבו ת’בלבולים
שיזכו גם הם כמוני את השקר לעזוב, להתקרב אליך אבא ולקבל את כל הטוב…"

באמצע השיר הרב קם והחל למחוא כפיים, ולרקוד בהתלהבות. בפזמון השני כבר כל היושבים בקהל הצטרפו אליהם ושרו במרץ: "אבא, קרב אותי אליך".

"כשסיימנו את השיר הרב תפס לי את היד ולא עזב אותה במשך בערך עשר דקות ואמר במיקרופון: ‘זה השיר עם הכי הרבה מילים יפות ששמעתי בחיים שלי’. הוא בירך אותי שאזכה לקדש את ה’ ולהוציא אלבום שכל מי שישמע אותו יחזור בתשובה" מספר אלי-רן, הבחור הצעיר והסולן, שעומד מאחורי השיר, על המפגש שלו עם הרב הסוחף לפני כחצי שנה. מפגש שהוליד אלבום בכורה שיוצא בימים אלה לחנויות, אלבום שכולו ראפ משולב במילים של קודש.

"לפני הפגישה עם הרב לא היו לי שירים, לא התחלתי בכלל לעבוד על אלבום, זה השיר היחיד שהוצאתי. ומאז נהייתה לי סייעתא דשמיא אדירה, כאילו הקב"ה כותב לי את המילים והלחנים. תוך פחות מחצי שנה האלבום היה מוכן", הוא מספר בהתרגשות ומוסיף בכנות: "האמת היא שאני לא יודע בכלל לכתוב שירים, לא לשיר ולא להלחין. אין לי מושג בזה. אבל באלבום הזה ה’ עשה הכל. הוא לא עזר לי, הוא באמת ממש עשה הכל".

קוראים לו אלי-רן, הוא בן 30, נשוי פלוס, ואת שם משפחתו הוא לא מעוניין לפרסם, מטעמי ענווה. זה השם שגם מוטבע על אלבומו החדש, "אצבע אלקים – מוזיקה מהנשמה". עד לפני שנים ספורות הוא חי בכלל בלוס אנג’לס, כבחור חילוני שאוהב חופש, מושפע מתרבות הראפ המקומית הפורחת. "בכל מקום חיפשתי את עצמי, ניסיתי למצוא את האמת כי כל דבר נראה לי שלא בשבילו באתי לעולם".

הוא חיפש בדנבר שבקולוראדו, בטוסון שבאריזונה ובסיאטל שבוושינגטון, עד שהבין שאת האמת כנראה הוא לא ימצא שם. הוא החליט להמשיך לתאילנד.

"הייתי שם חודשיים, באחד האיים הכי יפים בכדור הארץ, שנראה ממש כמו גן עדן. דווקא שם בא אלי איזה חב"דניק והציע לי להניח תפילין".

אז הוא הניח תפילין בהתרגשות וכך גילה את האור? כמעט, אבל לא ממש ככה.

"הייתי כולי מרוח בשמן קוקוס ואמרתי לו שאני לא יכול להניח תפילין. אמרתי לו שאם יהיה פה מאוחר יותר, אחרי שאתקלח, אז אניח".

אלי-רן המשיך בעיסוקיו, כמעט ושכח מהמפגש עם הניצוץ היהודי, ורק כעבור שעות ארוכות נפנה להתקלח. אך החב"דניק, כדרכם של חב"דניקים מסורים, לא שכח. הוא גילה במעמקי אי קסום ורחוק מארץ הקודש נשמה יהודית, והוא לא יוותר עליה כל כך בקלות.

כעבור כחמש שעות גילה אלי רן שהחב"דניק לא התייאש והוא עדיין מחכה לו שיניח תפילין.

"הנחתי תפילין ואז נדלק לי משהו בנשמה", משחזר אלי-רן את הרגע שהביא אותו לחפש את האמת בבית. "הרגשתי שאני רודף אחרי כלום בעצם. שמה שאני באמת מחפש – נמצא אצלנו. הוא נתן לי חוברת קטנה בשם "מסע", קראתי אותה וזה גרם לי לרצות לחזור לארץ, לרצות להיות באמת יהודי. ידעתי שמהרגע הזה אני מפסיק לחפש כי מצאתי. מצאתי את ה’ באחד האיים הכי יפים בעולם. בתאילנד.

"החלטתי שאם זה באמת ככה, אני חייב להאיר לכולם את זה. זה דברים שאנשים בעצם יודעים אבל עוד לא נפל להם האסימון".

ואלי-רן רוצה להפיל את האסימון לאותם אנשים ובעצם לכולנו, על ידי המוסיקה שלו, כראפר. "הייתי גר בלוס אנג’לס ורוב הזמן הייתי שומע שם מוסיקה של הגויים, זו המוסיקה שהכי חביבה עלי. אז המקצבים באו לי דווקא מהצד האחר, והחלטתי לקחת את כל זה ולקדש אותו. דרך מוסיקת הראפ בשילוב מילים של קדושה לחדור ללב האנשים".

הוא חזר לארץ והחל בפרויקט של לקרב אנשים לה’ יתברך, כדבריו. הוא כתב את המילים לשירו הראשון, "תן לי אות" והתפלל לה’ שישלח לו את האנשים הנכונים ואת המקצב המתאים.

"ואז שמעתי את השיר "ירושלים" של להקת הראפ יוניפלו, שהיא בכלל להקה חילונית. ממש אהבתי את השיר שמדבר על הכותל ועל ירושלים וקדושה. החלטתי שאני חייב להתחבר אליהם".

ואכן, ממש כמו שהתפלל, חברי הלהקה הגיעו עד אליו. "זה היה בליל הושענא רבה. הם שאלו אותי אם אני מכיר את רבי נחמן מברסלב, אמרתי שבטח. בדיוק סיימתי לקרוא ספר אודותיו. הם שאלו מה אני יכול לספר להם עליו, וסיפרתי להם סיפורים כל הלילה".

ומאז הם הפכו לשותפים מוסיקליים ולחברים טובים. מלבד שיר משותף שהפך פופולארי ביוּ-טיוּב, החברות גם הובילה את חברי הלהקה להתקרב ליהדות ואף לשמור שבת.

למרות שאין לו עניין בהופעות, אלא רק בהפצת אלבומו ("אני מאוד מפחד מגאווה" הוא מסביר), ביום העצמאות האחרון הוא הוזמן להופיע במעלה אדומים מול קהל של למעלה מעשרת אלפים איש. "שרתי שם את שיר אהבה לה’ וכולם מחאו כפיים".

את עטיפת אלבומו מעטרת תמונה גדולה ויפיפייה של הכותל המערבי. ולא בכדי בחר אלי-רן דווקא את התמונה הזו. מלבד אהבתו למקום הקדוש, הוא עובד שם כבר כמעט שנתיים ופוקד אותו יום יום. "אני משוגע על הכותל. מאוד אוהב להיות שם. כשאני רואה את האבנים של הכותל אני מרגיש שאני מקבל מהן כוח. אם יום אחד אני לא נמצא שם, אני מרגיש שאין לי את העוצמה הזו. האבנים האלה הם לא רק סמל, יש בהן כוח אינסופי".

אתה נמצא בכותל יום יום, זה מקום העבודה שלך. ההרגל לא שוחק?

"לא. כל יום מחדש כשאני רואה את הרחבה של הכותל אני מתרגש כאילו זו הפעם הראשונה ומודה לה’ על שאני זוכה להיות שם".

תן לי אות – עם להקת "יוניפלו"

לאט לאט

לרכישת הדיסק של אלי-רן בחנות האתר לחץ כאן