הרב יוסף וולטך – אחד מל”ו צדיקים

הרב יוסף וולטך – אחד מל"ו צדיקים

מיהו אותו צדיק נסתר ששמו הלך לפני ואף על פי כן שמר באדיקות את היותו נסתר? מה יתר צדיקי האמת אומרים עליו וסיפור פלאי אודותיו, על זאת ועוד במאמר שלפנינו.

הרב יוסף וולטך בן שמחה בונים נכד לאדמו"ר המגיד מזלאטשוב יחיאל מיכל, נפטר בכ' אייר תשמ"ג, לפני 38 שנים, מנוחתו בהר הזיתים.

הסתובב בחצרות גדולי ישראל, ידע להסתיר את גדלותו וחסידותו עד שהרבה לא ידעו מי הוא בכלל.

הרב מאיר אבוחצירא, הבבא מאיר מאשדוד היה קם לכבוד והיה אומר "יהודי זה הוא נעלם!"

כלומר קשה מאד לעמוד על אופיו מאחר והסתיר את פנימיותו האמיתית.

הרב יוסף דיין שהיה אחד מל"ו צדיקים, העיד עליו שהוא ניחן משמיים במוח אדיר וביכולת להבין ולקלוט כל דבר לשורשו ובמהירות מדהימה.

ולפנינו הסיפור הבא,  

פעם הלך הרב יוסף וולטך בשכונת מאה שערים, עם אברך לחנות ספרים וקנה את הספר "פתח האוהל" של רבי דוד אבוחצירא ע"ה, שהוא חיבור עמוק בקבלה בארבעה חלקים. השניים רכשו את ארבעת החלקים ורבי יוסף אמר לאברך היום יום ראשון , אי"ה אחזיר לך את הספרים ביום חמישי לאחר שאגמור לעיין בהם.

וכך היה, לאחר ארבעה ימים רבי וולטך החזיר לאברך את הספרים וזאת לאחר שעיין וקרא ולמד באדיקות בארבעת הכרכים שעסקינם בנושא קבלה. כאשר פתח האברך את הספרים ראה שכתב עליהם "מוגה".

"מוגה", זו הייתה הנהגתו של הרב וולטך כאשר סיים ללמוד ספר כתב עליהם מוגה.

וכך היה זריז מאד בלימוד, עם שכל חריף וידע עצום.

הנהגה של צדיקים קדושים

הוא היה נוהג לקחת אתו שני סלים ומחזיק אותם בידיים צפופות כי לא היה נוהג להוריד את הידיים מהתבור ומטה, וזוהי הנהגה של צדיקים קדושים.

היה נוהג לעלות לקברו של הרשב"י יומיים אחרי לג בעומר בשל ריבוי האנשים שבמקום.

הוא וחבורה נסעו לציון הרשב"י ואחרי זה למערת האידרה ששם גילה הרשבי הקדוש לחברותו את האידרה רבה הקדוש, נכנס הרב וולטך למערה וביקש להיכנס לבדו, שם שהה משך שעה ולאחר מכן תלמידו וראו אותו חלש. הוא אמר שאינו חש בטוב ושאתמול חלם חלום ולא גילה את החלום.

ביקש לשתות מי סודה, בירך שהכל נהיה בדברו ואז התעלף, מיד לקחו אותו לבית החולים בצפת ושם נקבע מותו. רק עתה הבינו תלמידיו שאמר שבשבת הזו יהיה בירושלים (גר בתל אביב), הבינו את המשמעות שידע שהוא עומד להיפטר מן העולם ומנוחתו תהיה בירושלים.

הרב וולטך נפטר כחודש לפני פטירתו של הרב מאיר אבוחצירא בשנת תשמ"ג בחול המועד פסח, והיה עצוב מאד.

סיפור מופתי

יהודי אחד ירא שמיים הייתה לו בביתו צרה צרורה, בכל פעם שאשתו התעברה לא הספיקה להשלים את ימי הריונה והפילה את וולדה לא עלינו. באחד הימים התארח הרב וולטך אצלו והיהודי סיפר לו בכאב לב על צרתו. נאמן לדרכו להכיר טובה למי שמארחו בביתו , האציל הרב וולטך ברכה לאישה וכאשר הרתה שוב זכתה וילדה בן. מתוך הספר "עוד יוסף חי" הרב אברהם לוי.

וכפי שאני נוהגת לסיים את המאמרים על צדיקים, יום הפטירה הוא יום מסוגל לישועות, הדליקו נר לעילוי נשמתו הקדושה ושל מכובדיו, שימו פרוטה לצדקה, אמרו פרקי תהילים ובקשו מן הצדיק שיהיה מליץ יושר בעדכם לגאולה שלמה באהבה, ברחמים וללא ייסורים. אמן.