הרב מקבוצת כנרת

הרב יואב מלכא מוכר לרובנו כאחד הרבנים הוותיקים של "מכון מאיר" וכשדכן מוצלח. מעטים יודעים על הדרך שהוא עשה מקבוצת כנרת ומחופי סיני למכון מאיר, ואיך שכל זריחה בחופי נואיבה לימדה אותו שהמקום האמיתי שלו הוא בירושלים. את סיפור חייו המרתק תוכלו לשמוע באלבום הביכורים שלו, אייכה. ואם תקשיבו טוב ללחניו, תוכלו לשמוע גם את סודותיו.

הרב יואב מלכא מגיע לראיון מחויך מתמיד. דקותיים קודם לכן סיפר לו אחד מתלמידיו הוותיקים כי מחר הוא מתעתד להציע נישואין לבחורה עמה הוא יוצא מספר שבועות, אותה הכיר לו הרב מלכא בעצמו. עוד שידוך של הרב מלכא, שקלע בינגו.

הוא מסרב למנות אותם בקול, אבל בינו לבין עצמו הוא סופר אותם חרש, שמח שמחה אדירה בכל אחד ואחד מהם, משל היו בניו ובנותיו. אבל הרב מלכא לא צריך לספר, שמעו של "הרב המשדך" ממכון מאיר כבר הולך לפניו ומדי יום הוא מראיין בחורים ובחורות חדשים למטרות נישואין ומצרפם למאגר שלו. "אין לי משרד, מחשב או לא קלסר, הכל נמצא כאן" הוא אומר בביישנות ומצביע על מכשיר הפלאפון שלו.

אבל לא לשם זה נתכנסנו השבוע באולם השמחות הצנוע של מכון מאיר, מקום בו הוא משקיע את זמנו ומרצו ב-18 השנים האחרונות. סיבת הראיון עם הרב מלכא היא דווקא אלבום הבכורה שהוציא, ותאמינו לי, זוהי סיבה מספיק טובה כדי לשמוע ממנו איך מצא את עצמו הקיבוצניק הצעיר מכנרת, שאהב לבלות בחופי סיני – בישיבה לבעלי תשובה, ועל הדרך המרתקת שעבר מאז.

"שיח מוזיקלי בין קבוצת כנרת לירושלים, בין קודש לחול" כתב הרב מלכא על עטיפת אלבומו, ‘אייכה’.

הוא בן 53, מתגורר בבית-אל ונמנה על הצוות הטיפולי של מכון מאיר, מלבד היותו רב מרצה במקום. "אנחנו מלווים תלמידים חדשים שמגיעים למכון" הוא מסביר, "זה כולל לשמוע את הסיפור האישי, להרגיע, לחזק קצת, לטפוח על השכם. אנחנו מלווים אותם במהלך ההסתגלות. אני קולט ומטפל בתלמידים היותר מורכבים, שהם בדרך כלל גם נשמות גדולות" הוא מחייך ונזכר בעצמו, באותו המקום בדיוק, לפני כשלושה עשורים.

"זה היה ליל קיץ מופלא ובדיוק שמרתי בשער הקיבוץ. חבר נודניק שחזר בתשובה ניסה לדחוף לי כל הזמן ספרות יהודית ואני סירבתי. באותו לילה הסכמתי והוא הביא לי מהדורת כיס של ספר ‘אורות התשובה’ של הרב קוק. עד הבוקר סיימתי את הספר, וכשסיימתי, חזרתי לתחילתו כדי לראות את תמונת האיש שכתב אותו. בהתחלה כשראיתי את התמונה חשבתי לעצמי: מה זה העבדקן הזה, אבל בסיום הספר, כשחזרתי לתמונה, פתאום ראיתי שם דברים אחרים לגמרי – איזה רב, איזה חזון, איזו עוצמה".

הבחור יואב בן ה-25 היה בדרכו לאילת, לעבוד ולנפוש בעיר הדרומית, אך החליט לעצור ולבקר בירושלים, במכון מאיר, אצל אותו חבר בעל תשובה "נודניק", אודי סרי, ומשם להמשיך אל החופש. "חשבתי שאני בא לשעתיים, ונשארתי פה שלושה וחצי ימים. יצאתי משם לאילת, כאשר בידי האחת הספר "אמונות" של הרב הס, ובידי השנייה "אורות התשובה" של הרב קוק. זו הצידה לדרך שלקחתי, שליוותה אותי לאורך כל התקופה באילת" הוא צוחק.

הוא נפש בחופים ועבד באבטחה של חברה אמריקאית, כשבלילות הוא מנגן בלוז עם הגיטרה, חברת נפש שלו, וחושב על החיים. "סיני הייתה אז האלטרנטיבה להודו. נהיה שם איזה מיקרו של האנושות המחפשת דרך, שואלת, מחפשת חלום. היו סמים ומוסיקה. אני הייתי קיבוצניק די תמים ולא נועז ובעיקר הייתי צופה מן הצד".

"בשלב מסוים כתבתי מכתב לאודי סרי, מחופי נואיבה (שהיו אז עדיין בשליטה ישראלית, ע"א), באווירה אוניברסאלית. כתבתי לו: כל זריחה פה בנואיבה וכל שקיעה, פשוט משכנעות אותי שהמקום האמיתי שלי הוא בירושלים. כל רגע שאני פה רק מחזק אצלי את ההחלטה ואת הידיעה מה התורה נותנת לי. אני מגיע אודי, תכין לי מיטה" הוא מצטט בעל פה מהמכתב שלא נשלח לבסוף, כיוון שהוא זכה להביא לו אותו ישירות, כעבור מספר ימים, במכון.

גדלת בחיקו של הטבע הקסום, בתרבות הקיבוצניקית שנתפסה כ"ישראלי היפה". מתי הבנת שחסרה לך משמעות?

"התחנכתי בקבוצת כנרת והיא עיצבה את דמותי, לטוב ולמוטב. זכיתי לגדול בחיקו של הטבע, חיינו אז בתוך הבוץ, לא היה כביש וכמעט ולא הייתה מחיצה בינינו לבין הטבע. הרגשנו את כל עונות השנה בגדול" מתמוגג הרב מלכא שמספר כי בשונה מילדים אחרים, הטבע הילך עליו קסמים. "מצד אחד הייתה בי משיכה כבירה לטבע, וכנראה למשהו שחבוי בתוכו, אך מצד שני, התחילה להתפתח בתוכי תחושה של חסרון וצימאון אדיר למעבר. התעורר בי חיפוש של משהו, מעבר לטבע, והמשהו הזה מתמהמה לגלות פניו אלי".

הילד יואב היה אז בסך הכל כבן 11 ולא הצליח לקבל מענה לכמיהתו בתוך כותלי הקיבוץ. כיוון שהקיבוץ של אז לא הכיר בזכות להיות חלש ומברר דרך, הוא היה כותב שירים כואבים למגירה. "הורדתי את כל התחושות אל הדפים, הייתי מנגן בלוזים קורעי לב" הוא צוחק.

את 12 רצועות האלבום הלחין הרב, והן מושרות בפי מוטי פישר ומעובדות על ידי גבריאל חסון. המילים, מלבד שיר אחד מקורי שלו, הן מן המקורות וכתבי הקודש.

אתה מתנסח באופן ספרותי להפליא, יש לך עשרות שירים שחיברת. מדוע לא כתבת את מילות שירי האלבום שלך?

הרב שותק קמעה ומהרהר. "אין לי תשובה" הוא עונה בכנות לאחר זמן מה, "חשבתי על זה לא פעם. כנראה שמשהו בביטוי הנפשי הישיר הזה שבכתיבה אני לא מוכן להוציא החוצה. יחד עם זה, בסגנון המוסיקלי שלי ובלחן אני אומר את מה שלא כתבתי במילים. אני עדיין לא מוכן לשתף בשפה הזו, של המילים".

האלבום יצא כבר לפני ארבע שנים ונמכר באופן פרטי, בלי יחסי ציבור, אלא רק מפה לאוזן. גם הפעם אולי לא היה ניאות להתראיין, לולי הפצירו בו חבריו, "לעשות עם זה משהו". "האלבום מעולם לא הופץ בצורה מסודרת. אני לא איש עסקים ואין לי נטייה לשווק את עצמי. זו יצירה, ולא מוצר. זה סיפור החיים שלי".

הרבה פשטות וענווה יש ברב יואב מלכא, ניכר כי הוא אוהב את עבודתו ותלמידיו, ועובד בעיקר עם הנשמה, במקום בו הוא "מכיר את שפתם של האנשים", כלשונה של אשתו.

לסיום, אתה עובד עם בעלי תשובה. אתה מוצא קווי דמיון ביניכם?

"בהחלט. אני מוצא אצל בעלי תשובה את אותה נפש סוערת שמביאה לידי ביטוי הרבה מכוחותיהם. אני רואה אצלם את האומץ האדיר לעשות שלום בין כל כוחות הנפש האלה בנפש שלהם. בעלי תשובה הם בעלי כוחות של הרבה זרמים, אלו לא נפשות מונוטוניות שיש בהן רק כיוון אחד של זרימה, ואם אני מנסה רגע אחד לשכוח שגם אני עדיין בתוך התהליך הזה – אז המפגש היומיומי איתם מזכיר לי את זה. רק בזכות החבר’ה האלה, גם תהליך התשובה שלי נמשך".

שנזכה לשיר

לחשי ההוויה

לרכישת אלבומו של הרב יואב מלכא בחנות האתר לחץ כאן