הרשימה של השכנים שלי
זה יכול להיות הרגע הכי מביך אבל גם הכי בונה כשהשכנים שלכם מגלים לכם שהם הכינו רשימה של כל הדברים שהם הלוו לכם במשך... שנה!
לפני ראש השנה השכנה שלי סיפרה לי שעומדים להתקין להם מערכת מיזוג אוויר בבית חדשה.
האמת, היא נשמעה מאוד לחוצה ואפילו קצת עצבנית בגלל הבלגאן שזה יעשה לה בדיוק לפני החג. המתקינים אמרו לה בפירוש ש"תיקחי בחשבון שיהיה הרבה מאוד אבק. הרבה".
"את רוצה שאלווה לך מפות ניילון, הן טובות לכיסוי משטחים מפני אבק?" הצעתי באדיבות שכנתית שכזו.
"האמת" היא אמרה, "אני חושבת שאת חייבת לי שתיים".
מבוכה. הלכתי לארון המטבח, שלפתי שתי מפות ניילון והבאתי לה אותן בתוספת התנצלות. אחר כך ליוויתי אותה לבית. "יהודית בדיוק החזירה לי את שתי מפות הניילון" אמרה לבעלה שפתח לנו את הדלת.
הוא חשב קצת ואמר, "אני חושב שהיא חייבת לנו שלוש".
"תודה שאתם אומרים לי" אמרתי באיפוק שהסתיר את המבוכה שהחלה להשתלט עלי. "בבקשה, אל תהססו להזכיר לי מה אני חייבת לכם, חברים".
"יש רשימה מאחורי הדלת של המטבח" הוא אמר. "את יכולה לראות בעצמך".
שוקינג. נכנסתי למטבח וראיתי אותה:
שש ביצים
כוס חומץ לבן
שלוש מפות ניילון
מעטפה
שלושה נרות
מרגרינה
תבנית אפייה חד פעמית
מאמרים נוספים בנושא:
עמדתי שם והסתכלתי על הרשימה שנראתה כמו מצרכים לטקס וודו. הייתי בהלם. איך הם מעזים להיות כאלה מחמירים? זה מגעיל! להם הם כאלה קפדניים? גם הם לוו ממני דברים (למרות שלא הרבה) ואף פעם לא רמזתי שום כלום שיחזירו לי. אנחנו חיים חיי שכנות וזה חלק מהדיל – מלווים אחד לשני על בסיס קבוע (לא תמיד החנות פתוחה או קרובה). אם היינו עושים חשבונות כאלה מזמן היינו צריכים רואה חשבון צמוד…
ולמה הם לא אמרו לי שהם רושמים את כל מה שהם נותנים לי? ההתנהגות הזו ממש לא… ממש לא… מזעזע! פטיש השופט שלי היכה בעוצמה על העץ העגול שמתחתיו.
הלכתי לבית ותוך כמה דקות אספתי את רוב הדברים שביקשתי מהם במשך השנה. לא מצאתי מעטפה שתציל את חיי באותו רגע, כי למי בכלל יש מעטפות בבית?!? (חוץ מלשכנים שלי שבדרך כלל יש להם את כל מה שאתם צריכים). התכווצתי, כי פתאום נזכרתי גם בכל הנעצים שביקשנו מהם בחג הסוכות…
בכל מקרה, אחרי ההצטדקות שלי עם עצמי (בצורה מלכותית לגמרי, אני חייבת לציין) החזרתי להם את הדברים שהיו רשומים באותה רשימה מטופשת, חזרתי הביתה וישבתי קצת. אני יודעת שעבדתי על עצמי מספיק כדי לא לגלות שאני כוכבת התסריט הנורא הזה בו אני מגלמת את הקורבן. אני שונאת שזה קורה לי. אני נגד הסרטים המזעזעים האלה ושנים עבדתי על עקירת הדבר הזה מתוכי. אני זוכרת שפעם אמרתי לילדים שלי שיהיו זמנים בחיים ועדיף להם לא להרגיש או לחשוב שהם 'מסכנים'. אתם יודעים, סוג של קורבן, כי 'מישהו עשה משהו ואתם לא אהבתם את זה וזה לא פייר ואיך תתמודדו עם זה אי פעם. ואז, תזרקו את עצמכם הישר אל תוך מסיבת הרחמים עם מלא שתייה. כי אחרי מסיבה כזו אתם מוזמנים לשנוא את מי שביצע את הפשע הנורא הזה ולהפגין קרירות כלפיו בזמן שנשאר לכם לחיות. וכקורבנות, ילדים אהובים שלי, יש לכם את התירוץ המושלם לאכול בלי הבחנה, לצאת למסע חולני של קניות וליפול לזרועות ההתמכרות על כל גווניה וערוציה. יש לכם גם את האופציה לצעוק על בני הזוג, להתעמר בילדים ו"לזקוף" עוד חותמת נגד האנושות. ואל תשכחו את הנקמה המתוקה – הם לא יקבלו משלוח מנות השנה!…'
האופציות כקורבן, כפי שאתם רואים, הן רבות. אפשר להוציא מהתפקיד הזה הרבה. אז למה לוותר עליו?
התשובה היא, שלחיות את החיים כקורבן זה להיות כל הזמן אדם חמוץ. זה בונה את מנטליות ה"אני נגד כולם" שבסופו של דבר תבודד אתכם מכל העולם, אפילו מהאנשים שאתם אוהבים. כשאתם בוחרים לחיות כקורבן אתם בוחרים להגיב לחיים במקום לענות להם. ויש הבדל גדול בין השניים. כשאנחנו מבינים שהכל מאת השם, שאוהב אותנו בטירוף והוא שולח את המסרים שלו אלינו דרך אנשים, או אז אנחנו יכולים לקחת כל סוג של אינטראקציה ולהפוך אותה לדבר חיובי בדרך מסוימת. אנחנו יכולים לבחור להיות אנשים עם עין טובה – וזה אומר לראות את הטוב בסובבים אותנו ולהניח שהם לא התכוונו לפגוע בנו.
אחר שסיימתי לשאת ולטעון עם עצמי, הכנתי את הרשימה שלי:
השכנים שלי הם טיפוסים מאוד מאורגנים והם זריזים להחזיר את מה שהם לווים מהשכנים. אני יכולה ללמוד מהם להיות יותר מאורגנת וזריזה. אלה תכונות נפלאות.
האמת, זו האחריות שלי בלבד לזכור מה אני צריכה להחזיר ולמי. אני צריכה להכין רשימה.
גם לבורא עולם יש רשימה ואני צריכה לוודא שאני משלמת את החובות שלי.
כמה סבלנות יש לשכנים שלי, הם לא הזכירו לי אף פעם עד לרגע בו דיברנו על זה.
אני נחושה בדעתי להקשיב יותר למצפון שלי בעתיד.
אחרי שהכנתי את הרשימה הרגשתי הקלה. רגשות האהבה לשכנים שלי חזרו אלי באחת. החזרתי להם את הכל. טוב, כמעט הכל. אתם יודעים, אני לא חייבת להיות מושלמת.
יש למישהו מעטפה?
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור