התחלת מלאכה המסתיימת בשבת ועוד

סימן רנב – התחלת מלאכה המסתיימת בשבת- א. מותר לערוך שעון מעורר קפיצי מערב שבת, כדי שיוכל לכבות את החשמל בליל שבת, על ידי קשירת השעון למתג החשמל. וכן מותר לכוין מערב שבת את השעון, המחובר לחשמל...

6 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן רנב – התחלת מלאכה המסתיימת בשבת (המשך)
 
א. מותר לערוך שעון מעורר קפיצי מערב שבת, כדי שיוכל לכבות את החשמל בליל שבת, על ידי קשירת השעון למתג החשמל. וכן מותר לכוין מערב שבת את השעון, המחובר לחשמל, כדי שידליק את החשמל למחרת בשבת. וכן יש להקל לכוין את השעון בערב שבת שחל בו יום טוב, לגרום שהחשמל יידלק בשבת על ידי השעון. וכל שכן שיש להקל בהכנת שעון שבת חשמלי, מערב שבת, על מנת שהחשמל ידלק ויכבה מאליו בשבת. אולם אין להתיר לקשור את החוט של השעון בקשר עניבה עם הכפתור החשמלי בעצם יום השבת, אף שאינו סמוך לרגע הכיבוי. אלא צריך לקשור את החוט למתג החשמל מערב שבת.
ב. אם כיון את השעון שבת מערב שבת לכבות החשמל בליל שבת בשעה מסויימת, ובליל שבת רוצה להשאירו דולק עד שעה מאוחרת יותר, מותר להזיז את מחוגי השעון ולכוונם לשעה הרצויה. וכל זה דווקא בשעון שבעת שמשנה את זמן הכיבוי אינו מבטל את פעולת השעון, וכגון שעון שהמחוג משתחרר על ידי לחיצה וכו’, אבל שעון הפועל על ידי הברגה שבעת שמרפה את ההברגה נפסקת פעולת השעון, יש להחמיר שלא לשנות את המחוגים בשבת, ורק במקום צורך גדול יש להקל. ואם רוצה להקדים את זמן הכיבוי, אין להתיר בכל אופן, מאחר שגורם לכיבוי שאסור מדרבנן. ורק אם יש חולה, אפילו אם אין בו סכנה, מותר גם בזה. ובלבד שיזהר שלא יקרב את מחוגי השעון יותר מדי, פן יכבה בידיים ח"ו. ומיהם המקילים בזה אף בלי חולי, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו. ואין להקל להזיז את מחוגי השעון בשבת בכדי להדליק בשעה יותר מוקדמת בשבת עצמה, אלא אם כן במקום מצווה לצורך לימוד תורה וכו’. ומותר להזיז את מחוגי השעון בכדי להדליק בשעה יותר מאוחרת בשבת. והוא הדין בכל זה בשעון מעורר הקשור בחוט למתג החשמל. ובשעון חשמלי נכון שיעשה תנאי מערב שבת שיוכל להזיזו, ולא יהיה בו משום מוקצה.
ג. טלפון עם מזכירה אלקטרונית, כשבעל הטלפון משאיר את הטלפון מערב שבת כשעה לפני השבת או משעת תוספת שבת, ולפעמים יש אנשים המתקשרים בשבת, והמזכירה האלקטרונית קולטת את ההודעה, ובמוצאי שבת ניגש בעל הטלפון ושומע את כל מה שהוקלט מערב שבת או בשבת עצמו, ואם הוא רופא מחיש רפואת תעלה, או שהוא סוחר מקבל הזמנות וכו’, במקומות שרוב אנשי העיר הם גויים, יש להתיר בזה, ואין בזה חשש משום "ולפני עיור לא תשים מכשול", ולא משום איסור מסייע בידי עוברי עבירה. ובמקומות שרובם יהודים יש להחמיר.
ד. מה שמצוי כיום, שמעמידים מכונות מיוחדות, שכל אחד יכול לתת שם איזה מטבעות, ועל ידי לחיצה על כפתור, באופן אוטומטי יוצא מתוכה איזה דבר מאכל או משקה, לפי ערך המטבע, ואין אף אדם עומד ליד המכונה, אם הוא בעיר שרובה יהודים יש לסגור את המכונה מערב שבת, על מנת שלא להכשיל את הקונים באיסורי שבת. ובעיר שרובה גויים, יש מתירים להפעיל את המכונה מערב שבת, ולתת לתוכה מאכל ומשקה, מאחר ואין שמו של הישראל על המכונה. ורק אם המכונה עומדת ברשות הישראל יש להחמיר.
ה. אסור לשמוע שירים או חדשות מהרדיו בשבת, אף אם הרדיו הוכן מערב שבת על ידי שעון אוטומטי, המדליק את הרדיו ומכבהו מאליו. ואף אם תחנת הרדיו מופעלת על ידי גויים, טוב ונכון להחמיר בזה, משום זילותא דשבת, ועוד טעמים. ואפילו אם מודיע בפתח ביתו, שהרדיו ערוך מערב שבת על ידי שעון שבת, אין להתיר בזה. ובפרט בארץ ישראל שהעובדים בתחנת השידור הם יהודים, והוא נהנה ממלאכת שבת.
ו. והוא הדין שאסור להסתכל בטלוויזיה בליל שבת, אף אם נערכה על ידי שעון שבת אוטומטי מערב שבת, שרבו המלאכות הנעשות על ידי ישראל מחללי שבת באולפן, ואסור ליהנות ממלאכת ישראל בשבת. ובלאו הכי הדבר ברור שאף בחול שומר נפשו ירחק בכלל בהחלט מהסתכלות בה, אף בדרך אקראי.
ז. הדבר ברור שאסור להדליק מערב שבת רמקול, כדי לדבר בו בשבת, שיש בזה איסור מבעיר ומכבה בשבת. ואפילו אם עושים כן על ידי שעון ולצורך מצווה, כגון בית כנסת רחב ידיים, שאי אפשר לשמוע את קולו של השליח ציבור המתפלל או הקורא בתורה אלא על ידי רמקול, גם בזה אין להקל. וכן אסור לכוין טייפ מערב שבת, כדי להפעילו על ידי שעון שבת, בכדי להקליט בשבת. וראוי ונכון שהחזנים והמשוררים המפיצים קלטות עם שירה וזימרה יזהרו שלא יגיעו קלטות אלה לידי אנשים השומעים אותן בשבת. ומיהו מעיקר הדין מותר להקליט שירה וזימרה לשם מכירת קלטות. וטוב שידפיסו על הקלטות שאין להשתמש בהם בשבת.
ח. מותר לכוין מערב שבת שעון מעורר, אף שהשעון יצלצל וישמיע קול בשבת, ובשבת עצמה כשהשעון מצלצל, אם השעון פועל על ידי בטריה, נכון מאוד להחמיר שלא להפסיק את הצילצול. אבל בשעון מעורר הפועל על ידי קפיץ, מותר להפסיק בשבת את הצילצול על ידי לחיצה על כפתור. ובשעון מעורר כזה, אף אם היה סגור מערב שבת, ורצה לפתחו ולהרים את הכפתור כדי שיצלצל בשעה המיועדת לעוררו, יש להתיר לעשות כן. וכן אם שכח למלאות את הצילצול בשעון המעורר מערב שבת, בשעון קפיץ, מותר למלאותו בשבת כדי שיצלצל לעורר.
ט. מצווה למשמש בכיסי הבגדים בערב שבת סמוך לחשיכה, כדי שלא יהיה בהם דברים שאסור לצאת בהם בשבת לרשות הרבים, או דברי מוקצה.
 
סימן רמט – שהיית תבשיל על כירה מערב שבת
 
י. תבשיל שנתבשל כל צורכו מערב שבת, או שנתבשל רק כחצי בישולו, ועדיין אינו מבושל כל צורכו, יש אומרים שמותר להשהותו מערב שבת על גבי אש גלויה, כמו פתיליה של נפט, או גז, לצורך סעודת שבת, ואין צריך לתת טס של מתכת או אזבסט, להפסיק בין האש לקדרה, אפילו אם התבשיל הולך ומצטמק, והצימוק יפה לבישול. ויש חולקים ומצריכים לתת טס של מתכת או אזבסט להפסיק בין האש לקדרה. והמנהג כסברא ראשונה. וטוב ונכון לתת סט של מתכת או אזבסט, להפסיק בין האש לקדרה, ואז גם יוכל להחזיר בתנאים מסויים את התבשיל. ואומנם בפלאטה חשמלית אין צורך לעשות הפסק בינה לבין הקדרה, ומותר להניח מערב שבת על הפלטאה כל תבשיל שנתבשל מעט, בין שנתבשל כל צורכו ומצטמק ויפה לו.
יא. אבל תבשיל שיש בו בשר שלא נתבשל כלל, מותר להניחו מערב שבת אף על גבי אש גלויה, בלי הפסק. וכל שכן על גבי פלאטה חשמלית או על אש מכוסה. וכן תבשיל שהתחיל להתבשל מעט, ונתן בתוכו סמוך לכניסת השבת חתיכת בשר שאינה מבושלת, מותר להשהות תבשיל זה מערב שבת על אש גלויה. ואף שהתבשיל מתבשל והולך במשך השבת, אין בזה משום איסור בישול בשבת, כיון שנתן את הקדרה מערב שבת.
יב. תבשיל שהתחיל להתבשל, ונתבשל קצת מערב שבת, אך עדיין לא הגיע למאכל בן דרוסאי, אסור להשהותו מערב שבת על אש גלויה, שמא יגביה את האש, כדי למהר את הבישול. אף אם התבשיל הוא לאכילת היום. ואם עבר והניח מערב שבת תבשיל שהתחיל להתבשל על אש גלויה, התבשיל אסור באכילה בשבת. אבל אם נתן שם פח או אזבסט המפסיק בין האש לקדרה, וכן בפלאטה חשמלית, מותר לתת שם מערב שבת גם תבשיל שהתחיל להתבשל.
יג. קדירה שיש בה תבשיל שנתבשל כל צורכו, והתבשיל מצטמק ורע לו, או מים חמים המתאדים, מותר להניחה מערב שבת על גבי אש גלויה, ואין צריך לעשות הפסק בין האש לקדרה.
יד. תנור חשמלי המופעל מערב שבת, ויש בתוכו גוף חימום הפועל בדרגת חום קבועה למצב של "מצב שבת", שלא באמצעות טרמוסטט, יש מקילים להשהות בתוכו מערב שבת תבשיל שנתבשל כל צורכו, אפילו אם הוא מצטמק ויפה לו, ואין חוששים שמא יגביה את חום התנור בשבת. וכל שכן שמותר להניח בתוכו מערב שבת מים חמים שהיד סולדת בהם, אחר שהגיעו לרתיחה. או תבשיל שהצימוקו רע לו. או קדרה שיש בתוכה חתיכת בשר שאינה מבושלת כלל. ויש המחמירים בתבשיל שמצטמק ויפה לו, לכסות את הכפתורים, או לרשום בפתק "שבת" באותיות בולטות, ולסימן והיכר שלא יבוא להגביה את חום התנור בשבת. ולהלכה נכון להחמיר לרשום על גבי פתק "שבת" ולהניח את הפתק סמוך לכפתורים, ואז מותר לתת שם גם תבשיל שמצטמק ויפה לו. והמקילים בזה גם בלי פתק יש להם על מה שיסמוכו.
טו. תנור חשמלי הפועל על ידי טרמוסטט, יש הנוהגים להקל גם בזה, להשהות בתוכו מערב שבת תבשיל שנתבשל כל צורכו, אפילו אם הוא מצטמק ויפה לו, ופותחים את התנור בשבת כדי להוציא התבשיל ממנו. ומעיקר הדין יש להקל בזה. ומותר לסגור את דלת התנור בשבת, ואין בזה איסור משום מטמין בשבת. ואין צריך להניח שם איזה חפץ כדי שדלת התנור לא תיסגר לגמרי. ואם התבשיל שבתנור אינו מבושל לגמרי, אסור לסגור את הדלת בשבת.
טז. תנור אפייה חשמלי שהלהבה עולה מיד בעת פתיחת הדלת, אין להשהות תבשיל בתוכו מערב שבת, שהרי אינו יכול לפתוח את התנור בשבת.
יז. נכון להחמיר שלא להחזיר בשבת לתוך תנור חשמלי הדולק מערב שבת, אפילו תבשיל מבושל כל צורכו, שיש לחוש בזה "מיחזי כמבשל". אבל כשמקיימים תנאי החזרה, ליכא לאיסור מיחזי כמבשל, ומותר להחזיר גם לתנור.
יח.  הנוטל קדרה מעל האש בשבת, אסור לו להחזירה לשם. אולם בתנאים מסוימים מותר להחזיר את התבשיל בשבת, והם: שהאש תהיה מכוסה בפח או אזסבט, או פלאטה חשמלית. שבהם לא נראה כמבשל, מאחר ואין דרך לבשל כך. כשהתבשיל יהיה דבר שרובו יבש. שהתבשיל יהיה מבושל כל צורכו. ובתבשיל לח, שיש בו מרק, שרוצים להחזירו על גבי אש מכוסה, צריך שני תנאים נוספים: שהתבשיל ישאר חם בחום שהיד סולדת בו. אבל בפחות משיעור זה, אסור להחזיר דבר לח, אף אם האש מכוסה, וכן כשלא הניח את הקדרה על גבי קרקע, אלא על גבי מיטה כסא או ספסל או שולחן וכו’. ויש מקילים אף בקדרה שאינה רותחת ממש, אלא רק בחום שהיד סולדת בו, ומחזירים כל זמן שלא הניח על גבי הקרקע, ויש להם על מה שיסמוכו. ובפלאטה חשמלית, יש מקום לומר שמותר להחזיר אף אם הניחו על גבי קרקע, שבזה אין לחוש למיחזי כמבשל. אולם אם התבשיל רובו לח ואינו חם בחום שהיד סולדת בו, אין להחזירו גם על הפלאטה, שיש בזה משום בישול אחר בישול. ומנהג האשכנזים להקל להחזיר תבשיל לח כל שלא נצטנן לגמרי, אפילו אם אין היד סולדת בו. ולשיטתם צריך שיהיה בדעתו בעת שהסיר א הקדרה מעל האש, להחזירה אחר כך, ושהקדרה תהיה בידו.
יט. תבשיל המונח על אש דלוקה, ובמהלך השבת כבה הגז, אסור לקחת את התבשילים שיש בהם רוב רוטב מעל האש, ולהניחה על אש מכוסה של השכנים, אפילו אם התבשיל עדיין חם בחום שהיד סולדת בו, שאין להעביר מכירה לכירה, ועל ידי גוי מותר. ובדיעבד אם העבירו מכירה לכירה, מותר לאכול מתבשיל זה בשבת. וכן המיקל בזה אף לכתחילה, במבושל כל צורכו, באופן שלא מניחו על גבי הקרקע, יש לו על מה לסמוך. ובתבשיל יבש שאין בו רוטב, ומבושל כל צורכו, מותר להעביר מכירה לכירה בגרוף וקטום, אפילו צונן, שהרי אין בישול אחר בישול בדבר יבש. ומנהג אשכנזים להקל בזה להעביר מכירה לכירה. ובפלאטה אפשר להקל יותר להעביר מכירה לכירה אף בתבשיל לח, כל שהתבשיל עדיין חם בחום שהיד סולדת בו.
כ. מותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלאטה חשמלית שאינה פועלת, ובמשך השבת הפלאטה תדלק על ידי שעון שבת, והתבשיל יתחמם בשבת. והמחמיר תבוא עליו הברכה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה