התיבה הפרטית שלנו – פרשת השבוע נח
פרשת השבוע נח - עיקרה תיבת נח. תזכורת חשובה לכל אחד מאיתנו שעליו ליצור לעצמו תיבת נח פרטית שבה יבלה את מרבית זמנו ויישמר מן "המבול" שמסביב, מבול של גירויים, פיתויים והבל...
פרשת נח
תיבת נח הפרטית שלנו
פרשת נח, שעיקרה תיבת נח, היא תזכורת חשובה לכל אחד מאיתנו שעליו ליצור לעצמו תיבת נח פרטית שבה יבלה את מרבית זמנו ויישמר מן "המבול" שמסביב, מבול של גירויים, פיתויים והבלי העולם הזה.
יש מי שזוכה לבלות את מרבית זמנו בלימוד התורה בישיבה או בכולל, ועל כך צריך להודות כל יום, כמה פעמים ביום. אך גם יש מי שעיסוקיו אינם מאפשרים לו כל זאת, לכן חייב לדאוג שהסביבה שלו, המקום שבו הוא מבלה את רוב זמנו, תהיה מעין תיבת נח המגינה ושומרת עליו מן הסכנות שבחוץ. וכשם שהוא יתייחס אל מקומו כך אחרים יתייחסו אליו, ואם ישמור על הקדושה שבסביבתו יהיה זה מסר לסובבים אותו, שבסופו של דבר יכבדו את רצונו.
בימי נח הגיע העולם לתכלית פגם הברית, כמו שכתוב: "וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה וכו'", עד שהוצרך ה' יתברך להביא מבול ולהחריב את כל העולם כולו, וכל זה היה מפגם הברית, שזה תחילת חטאו של אדם הראשון. כה גדול היה הפגם עד שהגיע אפילו לבהמות ולחיות שאף הם השחיתו דרכם, כמו שדרשו רבותינו ז"ל, ועל כך גם אמר רבי נתן את הדברים הבאים:
"כי הכל תלוי בהאדם שהוא בעל בחירה ובו תלוי כל העולם כולו, ועל ידי פגם האדם מגיע הפגם אפילו בבהמות וחיות. וכן בחטא אדם הראשון אמרו חז"ל שכל מיני בהמות וחיות טעמו מעץ הדעת וכנ"ל. ועל כן הוצרך לקיום בניין העולם ותיקונו מחדש לעשות תיבה, שיבואו כולם אל התיבה, כדי להביא כולם ולהעלותם מן החוף, לאספם כולם אל תוך בתי התיבה תיקון הקדושה" (ליקוטי הלכות, בשר שנתעלם מן העין, הלכה ב', ו').
הזוהר הקדוש מסביר שעיקר קיום בניין העולם ותיקונו היה תלוי בתיבה. כי הוצרכו כולם לבוא לתוך התיבה דווקא, כי התיבה שהיא בחינת בית, היא בחינת תשובה ותיקון לכל העולם כולו שיצא אל החוץ, לבחינת שדה כנ"ל. (הדגים לא פגמו ועל כן לא שלט בהם המבול ולא הוצרכו לבוא אל התיבה כלל, כמו שכתוב: "מכל אשר בחרבה מתו, ולא דגים שבים, כי מקום הדגים במים והמים מכסים עליהם מפגם הברית, כי המים הם בחינת דעת עליון וחסדים גדולים. ואדרבא, המים מטהרים מכל הטומאות ומכל הלכלוכים).
אולם אנו נמצאים בארץ, ואנו חייבים לשמור על עצמנו ולהרחיב ככל האפשר את גבולות הקדושה.
מהישיבה או מהכולל, ממקום העבודה ואפילו מהנסיעה במכונית, אנו מגיעים הביתה. בית שאמור להיות תיבת נח נוספת עבורנו. בית שהוא מעוז של קדושה אשר בו דיבורים של אמונה, ששמחים ורוקדים בו הרבה, מקום עם נתינה אחד לשני, הרבה אהבה, ויתור וכבוד בין בני הבית. אדם חייב למצוא את זיווגו כל יום מחדש, כי רק כשיש אהבת אמת ושלום בית והשכינה שורה בבית, אפשר לו לאדם לומר שמצא את זיווגו.
יהי רצון שבכל מקום שבו נהיה ניצור סביבנו "תיבת נח" שתשמור עלינו מן הסכנות שבחוץ, ותאפשר לנו לחיות חיים של קדושה ודבקות.
נוח למקום ונוח לבריות
פרשתנו פותחת בפסוק: "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורו". ויש לשאול – מדוע כפל הכתוב פעמים נח נח, הרי די היה לומר 'אלה תולדות נח איש צדיק וכו''. וכתבו המפרשים, שכשם שצריך לצאת ידי חובתו מידי שמים, כך צריך לצאת ידי חובתו מידי אדם. לכן נאמר: "אלה תולדות נח נח" – מאלה התולדות והמעשים הטובים נעשה נוח נוח – פעמיים, נוח לפני המקום ונוח לפני הבריות.
ומהם המעשים הטובים? איש צדיק – זה לפני המקום, תמים היה בדורו – זה לפני הבריות. ואפשר אף לומר כי נוח רומז אל מידת הענוה, כי כן היא דרכם של הענווים: דיבורם בנחת עם הבריות ומקבלים את כל אדם בסבר פנים יפות. לכן כפל העניין הוא לרמוז אל מה שאמרו רז"ל במסכת אבות: "מאד מאד הוי שפל רוח".
ובאותו עניין, אנו מבקשים ומתפללים בתפילת 'שמונה עשרה': "ברכינו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד". דהיינו, לזכות לתורה של חיים ואהבת חסד צריך לראות פנים מה' יתברך. ועל ידי מה אנו יכולים להמשיך על עצמנו הארת פנים מה' יתברך? נאמר במשנה (סוטה, פרק א): במידה שאדם מודד בה מודדים לו, וכן מובא מהבעל-שם-טוב הקדוש על הפסוק "ה' צלך", שכביכול הקב"ה מתנהג עם האדם כצל שלו, היאך שהאדם מתנהג עם אחרים כך ה' יתברך מתנהג עמו. כמו כן מובא בתלמוד ירושלמי ש"ואנכי הסתר אסתיר פני" – זה קשה שבקללות, והביאור בזה, כי אז כל מה שהאדם עושה, לומד, מתפלל וכו' זה בלי חיות ולא מרגיש שמח מזה ועושה כמו שכפאו שד ח"ו, וזה האדם גורם לעצמו אם הוא מתנהג בהסתרת פנים ח"ו כלפי חבריו.
והוא שאמרו חז"ל: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ומרחיב על כך רבי נתן (הלכות הלואה, הלכה ב') ואומר לנו שכל השפע שיורד מלמעלה הכל בזכות הצדקה שנותנים אחד לשני, ההלואה שמלוה לחברו בגמילת חסד. כך גם גורמים שצבא של מעלה יהיו מלווים זה לזה עד שהשפע יורד למטה אלינו.
כולנו רוצים להתקדש, לדבוק בה' יתברך. זו תכלית עבודתנו. אומרים לנו חז"ל שכדי להיות נוח למקום צריך להיות נוח לבריות. כשם שנתהג עם חברינו כך ה' יתנהג עמנו. עלינו ללמוד לוותר, לסלוח, "לרדוף" אחרי החסדים, לחשוב טוב על זולתנו ולהסתכל עליהם בעין טובה. לקיים את הכלל הפשוט כל כך והגדול כל כך – "ואהבת לרעך כמוך", וטובה שעת אחת קודם.
אם הגעת לתפילה בבוקר ואתה מרגיש מנותק ומרוחק – חפש חסד קטן לעשות עם חבר. ענה 'אמן' בשמחה על ברכות השחר. פנה מקום למי שמחפש ולא מוצא לו פינה. אל תכעס שמישהו אחר, שלא ידע שהכנת מקום לישיבה, לקח אותו. כך תזכה לעשות נחת רוח לאביך שבשמים, כך תזכה להתחלה של חיבור, קירבה והתעוררות.
צוהר תעשה לתיבה
ההסבר הפשוט הוא כמובן לעשות חלון לתיבה. רבינו, (בספרו ליקוטי מוהר"ן, תורה קי"ב) מביא הסבר שונה: תיבה היא מילות התפילה, וצוהר הוא אור אמת. כלומר, כשאדם נמצא בחושך קשה לו להתפלל ולדבר דיבורים לפני ה'. ומהי העצה שנותן לנו רבינו? לדבר דיבורים של אמת, ואור האמת יאיר לנו את הפתח לצאת מן החושך. צוהר תעשה לתיבה – דבר דיבורי אמת המאירים וכך תזכה לצאת מן החושך הרוחני ולשוב אל ה'.
***
כדי שנזכה ליצור לעצמנו את 'תיבת נח' הפרטית שלנו שבה נוכל להרבות באהבת חברים ובעשיית חסד, לשמוח בחלקנו ולחפש אחר האמת שלנו בכל יום ובכל שעה מחדש, עלינו לדעת מה להכניס לתיבה, כלומר אילו 'חבילות' ראויות להיות בתיבה – מהן החבילות שלנו ומהן לא – כדי שהשהות בה תהיה נעימה ונוחה. ואם "החבילה כבדה, היא לא שלך"! וזהו גם משפט מפורסם מבית מדרשו של ה"חפץ חיים", עליו המשיל את המשל הבא:
משל לסוחר יהלומים עשיר שבדרכו אל הנמל ראה את המשרת שלו סוחב את הצרורות ומתנשף. "מה קרה לך?" שאל הסוחר. "החבילות כבדות!" השיב המשרת, מתנשף כולו. "אם זה כבד, זה לא שלי", אמר הסוחר וקרס תחתיו מתעלף.
כצרורות היהלומים של הסוחר העשיר, כך הם אוצרותינו הרוחניים, אמר ה"חפץ חיים", קלות לנשיאה וערכן לא יסולא בפז.
אם כבד לך, אם לא נוח לך, אם אתה מוצא את עצמך מתאמץ וכורע תחת עול המשא, כנראה שהחבילה לא שלך, כנראה שהתפיסה שלך מוטעית.
וכשהחבילה היא שלך, ובצרורך מצויים יהלומים אמיתיים, אבני חן מלוטשים בקפידה, הדרך כולה הופכת להיות קלה יותר ונעימה למרות הקשיים, למרות המכשולים, ולמרות המהמורות שבדרך.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור