ואהבת! – אהבה נצחית ללא גבולות
בכל מצב, זמן ומקום – בבית, בחוץ או בדרך, עלינו להודות לבורא העולם על הכל. זה לא רק עניין של נימוס גרידא, זה יסוד שכל תיקונו של האדם והעולם תלויים בו.
בכל מצב, זמן ומקום – בבית, בחוץ
או בדרך, עלינו להודות לבורא העולם
על הכל. זה לא רק עניין של נימוס
גרידא, זה יסוד שכל תיקונו של האדם
והעולם תלויים בו.
במאמר הקודם התחלנו לבאר את קריאת שמע עם אור התודה והודאה. למדנו את הביאור על הפסוקים: "שמע ישראל וגו’", "ברוך שם וגו’", "ואהבת את ה’" עד "ובכל מאודך", ונמשיך בעזרת ה’ השבוע מ"והיו הדברים וגו’".
והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום, על לבבך – הקדוש-ברוך-הוא מצווה עלינו שהדברים הללו, שציווה אותנו בתחילת קריאת שמע – לאהבה את ה’ וכו’ – יהיו קרובים לליבנו, שהמצווה לאהוב אותו יתברך בכל לבבנו ובכל נפשנו תהיה תמיד על ליבנו. כמו כן, שנודה תמיד לקדוש-ברוך-הוא על כל מה שנותן לנו, כי זה נקרא לאהוב אותו יתברך ובפרט כאשר מודים על הדברים הקשים, כמבואר במאמר הקודם.
ושיננתם לבניך – את הציווי לאהוב את ה’ תמיד ולהודות לו על הכל, עלינו לשנן להנחיל לילדינו ונחנך אותם כבר מגיל קטן להודות. וכמו שמלמדים ילד להודות לאבא, לאמא, לאחיו ואחיותיו, למורים וכו’ על כל דבר שהם מקבלים, כך נלמד אותם להודות לבורא העולם. חשוב מאוד להיות חזקים בעניין זה ולא לוותר לילד, לא לתת לו את מבוקשו עד שיאמר תודה, וכל זאת כדי שלא יגדל חלילה עם ההרגשה שמגיע לו הכל, וכאשר אין אז הוא מתבכיין. וכידוע, מידת הבכיינות וכפיות הטובה היא שורש כל הרע בעולם הזה. לכן חשוב להרגיל את הילד כבר מקטנותו שלא מגיע לו כלום וכל מה שיש לו ולהורים זהו חסד של ה’. כאשר הילד לומד להודות על כל דבר משתרשת בו מידת הכרת הטוב, שהיא השורש של כל הטוב.
חשוב להבהיר, שאין זה סתם עניין של נימוס לומר תודה וללמד את הילדים לעשות זאת. זהו יסוד היסודות בהכרה של האדם שבו תלוי כל תיקונו ותיקון העולם, כמו שהארכנו בסדרות עולם של תודה ותפסיק לבכות. עקירת מידת הבכיינות הינה העבודה הראשונה של האדם, ובמצוות השינון לבנים – שבעזרתה אנו מלמדים אותם לומר תודה – אנו מצילים אותם ממש ממידה רעה זו.
ודברת בם – צריכים לדבר דברי אהבה לקדוש-ברוך-הוא בכל עת. כלומר, להודות לו תמיד על חסדיו ונפלאותיו, לספר על הניסים והחסדים שעושה עמנו בכל עת, ולהזכיר זה לזה שהכל לטובה וכל מה שקורה בעולם הכל חסד ורחמים, משום שה’ אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותו יתברך.
חלק עיקרי ממצוות "ודברת בם" הוא להודות לה’ על כל פרט ופרט בחיים כגון, כאשר אוכלים עלינו להודות על כל מאכל ומאכל בפרטיות: תודה רבה לך ה’ על הלחם, תודה רבה על הסלט, תודה רבה על העוף, וכן על זו הדרך. וכן יודה למי שהכין את האוכל או סידר אותו בפניו: תודה רבה לך אשתי על הסלט, תודה על המרק, תודה על הבשר וכו’. כך יודה על כל פרט בנפרד ולא יכלול הכל ביחד – ‘תודה על האוכל’, שהרי מי שהכין את האוכל טרח על כל פרט ופרט בפני עצמו.
בשבתך בביתך – בשבתו של האדם בביתו יהיה רגיל לומר שבח והודיה והלל לה’ על כל החסדים הסובבים אותו בפרטים ובפרטי פרטים, כגון שיודה על הבית, על חדר השינה, על הסלון, על האמבטיה, על החלון ועל הברזים והמים שזורמים בהם, על הכיורים ומערכת הניקוז, על החשמל והתאורה ועל מכשירי החשמל שהוא נעזר בהם, כגון מכונת הכביסה ועוד, ובזה יקיים את המצווה לאהוב את ה’ בשבתו בביתו וגם את מצוות "ושיננתם", מכיוון שזה יושרש בכל בני הבית – לראות את החסדים של ה’ ולהודות עליהם, וכמו שהזכרנו לעיל זה נקרא לאהוב את ה’.
ובלכתך בדרך – באותו אופן ינהג בצאתו מביתו ולכל מקום שהולך, ויאמר שבח והודיה לה’ על כל חסד ועל כל דבר ודבר שיש לו, כגון: אם יש לו מכונית יודה עליה, ועל כך שיש לו דלק ועל כל חלק ברכב שפועל תקין, כמו כן יודה על השמירה, העזרה וההגנה שיש לו, ועל שהגיע בזמן, ושיש לו לאן ללכת – מקום עבודה או לימוד וכו’. וברור שאין סוף לדברים שהאדם יכול להודות עליהם בלכתו בדרך.
ובשכבך ובקומך – כך ינהג גם בעתות השינה והקימה: כאשר הולך לישון יודה לה’ על כל החסדים שעשה עמו כל היום, וכשיקום יאמר "מודה אני" ויודה לבורא העולם על שנתן לו את זמן השינה לחדש את נשמתו ואת כוחותיו.
כללו של דבר, על האדם לכוון בקריאת שמע שיזכה לקיים את מצוות ואהבת בכל הדרכים, הזמנים והמצבים הנ"ל, כי זה כל עיקר קריאת שמע! וכאשר אנו מקבלים על עצמנו לאהוב את ה’ בכל המצבים, הזמנים, ובכל המקומות – עלינו להודות לבורא העולם על כל החסדים בהם אנו זוכים. ושיננתם לבניך – זה הלימוד העיקרי שנשנן לבנינו, להודות ולהלל לה’ שתמיד תהיה אהבתו בליבנו, כי כל מה שנאמר בקריאת שמע הוא על המילה "ואהבת" – שזו ההודאה לה’.
וקשרתם לאות על ידך – כאן ישנו ציווי לקשור את אהבת ה’ עם כל הכרוך לעשייתו של האדם כדי שתהיה כולה למען שמו יתברך, וכדי שיתגדל ויתקדש שמו ויהולל בפי כל ותתגלה האמונה הקדושה בעולם כולו, וידעו כולם שהכל לטובה וילכו עם תודה והודאה.זאת, משום שהידיים מסמלות את עשיית האדם שצריכה להיות כולה למען שמו באהבה.
וכן צריכים לכוון שהיד היא כנגד הלב – לשעבד את כל הרצונות ואת כל התאוות לתכלית זו, שהיא הודאה והלל לבורא יתברך, ועל ידי שהאדם מודה לה’ על כל דברי ההיתר – אכילה ושתייה, שינה, פרנסה וכל תענוג שיש לו, על ידי זה הוא מייחד את שמו ואהבתו יתברך על אותם הדברים ומתקנם בשורשם ומבטל את גשמיות התאווה.
זאת, משום ששורש כל התאוות היא הכפירה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", כמובא בספר שארית יצחק, בשם הרה"ח רבי יצחק ברייטר הי"ד, שאפילו תאוות אכילה שורשה בכפירה של "כוחי ועצם ידי", קל וחומר כאשר מדובר בתאוות ממון. ואם יאמין אדם וידע שרק ה’ הוא המחיה והוא הנותן לו את כל השפע וכל תענוג, על ידי זה יתקן את כל התאוות האלה.
והיו לטוטפות בין עיניך – העיניים הן החכמה של האדם, כמו שנאמר באדם וחווה: "ותפקחנה עיני שניהם", ופירש רש"י: לעניין החכמה דיבר הכתוב. כאן אנו מכוונים שכל השכל והחכמה שלנו ישמשו אותנו רק כדי להכיר את ה’ ולהתבונן בנפלאותיו ולהודות לו על חסדיו. כמו כן אנו מכוונים שאהבת ה’ וההודאה יהיו לנגד עינינו, והן יכוונו וירכזו את כל הסתכלותנו על המציאות.
וכתבתם על מזוזות ביתך – אהבת ה’ וההודאה אליו יהיו חרוטות, חקוקות וכתובות בפתחי הבתים של כל עם ישראל. כלומר, שכל כוונת הקמת הבית שכל אדם מקים לו ולמשפחתו – הכל יהיה לתכלית ההודאה והלל להשם.
ובשעריך – אלו שערי העיר. כלומר שתהיה כוונת כלל ישראל – כל קהילה בישראל – לשם תכלית זו. ובנוסף, "ובשעריך" – אלו מושבות זקני העם ובתי הדינים. כלומר, שתהיה כל הנהגת המנהיגים של ישראל לשם תכלית ההודאה והתודה.
יהי רצון שנזכה לכוון בכל הילוך ותנועה, בכל נשימה ובכל מחשבה, דיבור ומעשה, אך ורק לשמו יתברך. שנזכה להודות לה’ להללו ולשבחו, ולהתגלות אור משיח צדקנו ולבניין בית מקדשנו ולגאולה השלמה, במהרה בימינו ברחמים, אמן.
י' תמוז התשס"ט
7/02/2009
גשמיות אני קראתי את המאמר ובכל הזדמנות אתם טורחים להוסיף כמה שהגשמיות והתאוות הם מידה רעה.
אני חושבת שזה בסדר כי ככה השם ברא אותנו-בשביל להינות!!
ואין לכם זכות לאמר כך על מעשה השם!!
י' תמוז התשס"ט
7/02/2009
אני קראתי את המאמר ובכל הזדמנות אתם טורחים להוסיף כמה שהגשמיות והתאוות הם מידה רעה.
אני חושבת שזה בסדר כי ככה השם ברא אותנו-בשביל להינות!!
ואין לכם זכות לאמר כך על מעשה השם!!