זה ג’ו המגניב

ג'ו היה באמת מגניב. גזעי. כל
שבוע הפנט אותנו עם הסיפורים
הכובשים שלו. ג'ו היה מלך הזירה!
עד שיום אחד המורה האמיתי נתן לו
שיעור שהוא לא שכח לעולם…
 
 
כשהייתי צעיר, תמיד חשבתי שהמפגשים הזמניים והקצרים עם נשים הם דבר טוב. כל מה שראיתי בטלוויזיה, כל מה ששמעתי ברדיו, כל מה שהיה און-ליין – שידר שזה בסדר, לצאת עם בחורה רק למטרת 'צייד'. כיבושים מהסוג הזה לא נראו לי כמשהו נוראי או אכזרי, למעשה, זה היה די מגניב.
 
נטיתי להסכים עם העולם. אבל זה היה עד שפגשתי את ג'ו.
 
ג'ו המגניב היה חבר שלי מהקולג'. הוא היה מלך הפגישות. כל שבוע הוא היה מהפנט אותנו עם הסיפורים הכובשים על בחורות שכבש ועזב, אחרי שהשיג את מה שרצה.
 
הייתה לו גישה מיוחדת עם נשים. הוא ידע איך להיות ולהראות את עצמו כבחור אדיב, מבין והכי נחמד שיכול להיות בסביבה. וזה היה עד שהוא השיג את רצונו. כולנו חשבנו שזה הדבר הכי גזעי שיש. אבל מה שלא ידענו הוא – שמה שנראה בעינינו גזעי, לא גזעי בכלל בעיניו של בורא עולם.
 
המורה האמיתי נתן לג'ו שיעור, ובעצם לכולנו, שלא נשכח לעולם.
 
כמה שנים אחרי סיום הלימודים ג'ו פגש את בטי. היא הייתה משולמת! היא הייתה חכמה, מוצלחת, והייתה לה זווית ראיה מדהימה על החיים. היינו המומים כשראינו את ג'ו בחברתה אחרי חודשיים! אבל ההלם הגדול היה כשג'ו הכריז רשמית:
 
"זהו. פרשתי מהזירה".
 
האם המלך ויתר על הכתר? איך זה יכול להיות?
 
ג'ו סיפר לנו שהוא מצא את החצי השני שלו. הוא לא ידע איך להסביר את זה. זה משהו מבפנים שאומר לו שהוא מצא את האישה המיועדת לו, האישה איתה יחיה את שארית חייו עלי אדמות. הוא היה כל כך נאמן לבטי, ושום דבר כבר לא עניין אותו.
 
מה יכולנו לעשות? הוא היה חבר שלנו והוא נראה באמת שמח ומרוצה. אז עשינו מסיבת פרידה עם ג'ו המגניב, והסתכלנו בשקט לא מובן כיצד ג'ו עוזב את הבאר בתשע בערב בבילוי של ערב שבת.
 
החיים של ג'ו התקדמו בצורה מדהימה. פגשנו אותו רק בבית קפה. הוא לא הפסיק לספר לנו עד כמה בטי מדהימה, כמה הוא אוהב אותה, ועל הרגע בוא הוא ישאל את שאלת השאלות…
 
אף פעם לא ראיתי גבר שמח כך בחיי.
 
ואז, האדמה רעדה…
 
זה היה במפגש של החבר'ה בערב שבת כשג'ו פתאום מגיח משום מקום עם 'בגדי הצייד'. לא ראינו אותם עליו כבר תקופה ארוכה. והוא גם היה נראה הרוס ושבור כמו שלא ראינו אותו מעולם.
 
אף אחד לא אמר מילה. רק בשבוע שעבר הוא הראה לנו את הטבעת. הוא התכוון להציע לה נישואין.
 
"היא אמרה שאני בחור כייפי ונחמד, אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה…"
 
הם נראו כל כך מושלמים ומתאימים ביחד. בטי הייתה הנשמה התאומה שלו, החצי השני שלו. איך היא יכלה לעשות כזה דבר? זה לא אמור להיגמר כך!!!
 
אני יודע מי זה החבר שלי. ג'ו יקפוץ בחזרה לזירה. לא צריך לחכות הרבה זמן כדי לראות את הניצחון הבא שלו כרוך על ידיו.
 
אבל זה לא מה שקרה.
 
ג'ו איבד משקל רב. הוא החל לשתות כמויות מזעזעות של אלכוהול. הוא פוטר ממקום עבודתו. הוא היה אומלל.
 
אף פעם לא ראיתי גבר שבור כך בחיי.
 
"דב, אחי. היא הייתה החצי השני שלי. בכל רגע בחיי מאז שפגשתי אותה הרגשתי שאנחנו שני חלקים שמתחברים לאחד שלם. נראה לי שהשם תכנן את זה כך, שנהיה ביחד. אני לא מסוגל לחשוב על שום אישה חוץ מבטי, האחת והיחידה בשבילי… היא הייתה מושלמת".
 
לא ידעתי מה לומר לו. איך מעודדים אדם שחושב שחייו מאז הפרידה חסרי תקנה?
 
זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את ג'ו, בינתיים.
 
שנה אחרי, ראיתי את ג'ו בשיעור לרווקים בנושא אמונה. הוא היה אחד המארגנים והספונסרים של ערב זה. רגע, הבחור הזה נראה לי מוכר, אבל הוא קצת השתנה…
 
"דב, אחי! תן חיבוק לחבר שלך!"
 
הוא היה שמח שוב, בדיוק כמו כשפגש את בטי.
 
"לא תאמין איך הדברים מסתדרים לי יופי!"
 
הם בטח חזרו. מוכן להתערב איתכם שהם כבר התחתנו.
 
"לא. בטי כבר חדשות ישנות".
 
אז יש לו מישהי אחרת.
 
"גם לא. אני עדיין רווק".
 
זה ג'ו המגניב? אתה בטוח שלמדנו ביחד בקולג'?
 
"כן, זה עדיין אני, דב. השם נתן לי את התשובות שהייתי צריך. הן לא היו קלות או נעימות, אבל הן הצילו את חיי. הפרידה מבטי כמעט הרגה אותי. הייתי כל כך שבור. אין לי מילים להסביר לך עד כמה. אחרי שהתנגשתי חזיתית בקרקעית, התחלתי לעשות חשבון נפש. קראתי את ספרו של הרב שלום ארוש – בגן האמונה, ואת ספרו של הרב אליעזר רפאל ברוידא – 'הנתיב אל השלווה'. אתה יודע, שעל כל דבר שאנו עושים, במיוחד אם אנו פוגעים במישהו, השם מחזיר לנו באותו מטבע? השם אוהב אותנו ורוצה שנעשה תשובה על מעשינו, אז במקום להעניש אותנו סתם כך על מה שאנו עושים הוא שולח לנו בדיוק את אותו סבל שגרמנו לזולת, כדי שנדע מה עשינו לא בסדר ומה עלינו לשפר ולתקן כל זמן שאנו חיים.
 
"אתה יודע בכמה אנשים פגעתי? הייתי הגבר הכי מגעיל שיכול להיות. זה לא שהיה כתוב לי על המצח 'תיזהרו, אני משקר. אני בסך הכל מחפש כיף'. לא. הייתי מאוד עדין ורגיש. התנהגתי כמו ג'נטלמן אמיתי עד שהשגתי את מבוקשי. הבחורה אף פעם לא חשדה בכוונות האמיתיות של המפגש איתה. דב, אני אשם. אשם בביצוע אחד המעשים האכזריים ביותר שיש – פגיעה בזולת. הצלחתי לשכנע את הבחורה שיצאתי איתה שהיא יכולה לבטוח בי. גרמתי לה להאמין שאני לא כמו האחרים. לרגע, הראיתי לה שהיא יכולה לסמוך על טובם של אנשים. כמה בחורות כאלה, כשיצאו אתי, הרגישו שהן מצאו את החצי השני שלהן? אבל כשעזבתי, בלשון עדינה, ניפצתי להן את האמון הזה. בכמה מהן פגעתי כמו שבטי פגעה בי?
 
"השם גמל לי על הרע שעשיתי. על מה שעשיתי לאחרים, לכן הייתי צריך לסבול את אותו סבל בדיוק. אני רואה את זה כדבר מבורך. בעזרת השם, כאשר אמצא את החצי השני האמיתי שלי אנהג בה כמו ביהלום. אבל בינתיים, אני מתמקד בלהיות נחמד, והג'ו הכי אמיתי שאני יכול להיות".
 
הכל מלמעלה. זו הייתה אהבתו של השם אליו. זה היה שיעור לחיים: אל תתעסק עם הבנות היקרות והאהובות של בורא עולם. אישה יהודייה היא צאצאית של נשות ישראל שלא חטאו בחטא עגל וגם לא בחטא המרגלים. בנות ישראל הן יהלומים יקרים, ובזכות צניעותן יזכו לקבל פני משיח. אל תפגעו ביקרים לבורא עולם – הוא מקבל את זה באופן אישי. מאוד מאוד!
 
פרט לפגישות, ג'ו הוא בחור טוב. בן אדם טוב. ואם מישהו כמו ג'ו יכול לסבול כך, אז כל אחד יכול. למדתי משהו מג'ו – אף אחד מאיתנו לא יתחמק משום דבר בחיים, במיוחד בכל הקשור לבין אדם לחברו. כי עין רואה, אוזן שומעת וכל מעשיך נכתבים בספר, ומוכנים להיפרע ממך בכל רגע.
 
מאז, בכל פעם שהפגישות שלי הצליחו והרגשתי שדברים הולכים כמו שצריך, והשלב הבא כבר פתוח בפניי…
 
… לקחתי נשימה עמוקה, ונזכרתי במה שקרה לחבר שלי, ג'ו המגניב.