זה קרוב?
תמיד חשבתם שזה רחוק, שאף פעם לא תצליחו לגעת בזה, להרגיש וליהנות מזה, נכון? אז לרב שלום ארוש יש חדשות טובות מאוד בשבילכם, זה קרוב ואפילו מאוד! אז תנשמו לרווחה.
אם חבר/ה קרוב אליכם מבקשים מכם טובה אישית, אפילו ממש מתחננים, לא תעשו כל שביכולתכם ואפילו תצאו מגדרכם כדי לעזור להם? גם אדם זה שהיה מתחנן היה זר לחלוטין אליכם הייתם נעתרים לבקשתו, קל וחומר כשמדובר באדם קרוב ואהוב.
יש לי חדשות בשבילכם! האוהב והאהוב הגדול ביותר שלנו מתחנן אלינו ורוצה מאיתנו משהו, כזה שהוא קודם כל לטובתנו והצלחתנו האישית. נכון, אני מדבר על בורא עולם. ועל מה הוא מתחנן ומבקש? שנהיה עמלים בתורה.
על המילים (הפותחות את פרשת בחוקותי) "אם בחוקותי תלכו" אומרים חז"ל: "שתהיו עמלים בתורה", והגמרא מפתיעה ואומרת על הפסוק זה: "אין 'אִם' אלא לשון תחנונים". משמעות המילה "אִם" בפסוק זה היא לא רק תנאי יבש, 'אם תעשו כך – יהיה כך', אלא תחנונים שריבונו של עולם מתחנן אלינו לכל אחד מאיתנו באופן אישי שנעמול בתורה. כשאנו עמלים בתורה אנו כביכול עושים טובה אישית לבורא עולם.
וזה לא נגמר רק בתחנונים. אלא, הוא גם מוכן לתת לנו הכל בתמורה: שלא יהיו כל אומה ולשון שולטים בנו, שלא יהיה מלאך המוות שולט בנו ושנזכה לטובות הגדולות שבעולם, כמבואר שם בגמרא (ע"ז ה, ע"א). עָמֵלִים ומקבלים שכר!
תכניסו את האור לחיים!
אם כן, אין רגע יותר מתאים מלהיעתר לבקשתו של בורא עולם ולעשות טובה גדולה לעצמנו ולפתוח את הדלת ולהכניס את האור היקר הזה לחיים שלנו. ואחר כך? הקב"ה יפתח לנו את כל השערים.
במאמר זה אבאר טיפה מן הים מהרווחים העצומים שכל אחד ירוויח מתוספת התורה-אורה לחייו, אבל רצוני העיקרי הוא להראות את הדרך הקלה והפשוטה לכל אדם בכל מדרגה שהיא לקיים את זה. כן, גם אתם יכולים להוסיף זמנים ביום לְעָמָל בתורה!
כי עמל תורה, זה לא משהו ששייך רק לתלמידי חכמים מופלגים המתייגעים בש"ס ופוסקים, אלא גם לכל אדם ובכל גיל לפי מצבו ומדרגתו, כמו שאומרת הגמרא על הפסוק "אדם לעמל יולד" – "לעמל פה" – שהפה שלו יעסוק בתורה. וכל מי שזוכה להוסיף מעט תורה לחייו זה כבר עמל תורה.
מאמרים נוספים בנושא:
ובכן, כל תוספת שאנו מוסיפים לחיינו בלימוד נפלא זה נקרא עמל תורה: כל מאמץ קטן, הקרבה, לימוד למרות שאנו עייפים, כשאנו מוותרים על דברים אחרים כדי ללמוד, כשיוצאים בלילה הקר או ביום חם, כשמתאמצים להבין טוב יותר, כשמתאמצים להסביר לילדים הקטנים, לחברותא, לחבר שפחות מבין – כל זה ועוד נקרא עמל. וזה, שייך לכל אדם! שהרי, כל אחד מקריב משהו למען הלימוד הנפלא הזה, וכל אחד יכול לעשות עוד מאמץ קטן בעניין. וכל מאמץ כזה, בכל מישור – נקרא עמל תורה. אולם, העמל החשוב ביותר הוא כאשר אנו מתאמצים לקיים בפועל את הלימוד. זו טובה אישית לבורא עולם והיא תביא לנו הרבה מאוד אור לחיים, ותגרור בעקבותיה את כל ההבטחות והייעודים הטובים.
"העולם הזה" הטוב ביותר
ישנם ספרים נפלאים ושלל מקורות בנושא מחז"ל ומגדולי הדורות, ולא כאן המקום להאריך בהם. לכן, מלבד ההבטחות שהובוא קודם מתוך הגמרא, נסתפק בדברי הגמרא האומרים שמעלת התורה היא למעלה מכל המצוות והיא מגינה על האדם ומצילה אותו בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה. קביעות קטנה של האדם ללימוד תורה מגינה עליו כל היום כולו! נמצא שאין ביטוח כמו עסק התורה.
אבל הרווח העיקרי הוא שאדם הלומד תורה חי חיים אחרים לגמרי, חיים של יהודי. הוא יודע את ההלכה ומבין מה הוא צריך לעשות. הוא מתעורר לרכוש מידות טובות והשקפות נכונות. הוא מרוויח אינסוף מצוות בכל שעת לימוד וגם ניצל מעבירות רבות וחמורות שלא היה מודע אליהן, ואין לך רווח גדול מזה. ובנוסף, הוא מרוויח מכך שהתורה הופכת להיות הציר המרכזי של המשפחה! הילדים מקבלים אהבת תורה וירצו להמשיך בדרכה. זה לא רק שכר נצח בעולם הבא, אלא זה "העולם הזה" הכי יפה שיכול להיות לאדם.
בדור הזה רואים שכולם נוהרים אחרי רבי נחמן מברסלב. אם אתם שואלים את עצמכם מה היה רבי נחמן רוצה לשנות ולהוסיף אצלנו, על זה רבי נחמן יענה לכם. וכך הוא כותב (שיחות הר"ן): "נכספתי מאוד להמשיך את העולם אל עשייה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור". רבי נחמן נכסף מאוד שכל אחד ילמד בקביעות בכל יום!
בורא עולם מתחנן אלינו ורוצה לתת לנו הכל. הצדיקים נכספים. זה מאוד קל ופשוט כפי שתבינו, ואם גם נתחיל לתרגל את זה אז גם נזכה לעולם הזה הגדול והטוב ביותר. אז הנה הן העצות הפשוטות והשוות לכולנו – כיצד אפשר לקבוע זמן לעמל בתורה:
אני לא מדבר על בני הישיבות והכוללים שיודעים היטב מהו העמל הנדרש מהם, אל גם על אנשים פשוטים שעמלים למלאכתם, סטודנטים, חיילים, צעירים בתיכון או פנסיונרים. בכל הדורות אנשים מסרו נפשם על קביעת עתים גם כאשר עבדו בפרך שעות ארוכות, וגם כאשר סבלו עניות וחרפת רעב. אנחנו דור של עשירות ויש בידינו הרבה יותר פנאי. לרוב יש בשיעורי תורה כיבוד ומזגנים וספרים מהודרים, נשאר לנו רק ליהנות מהשפע שהקב"ה מציע לנו: אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.
עכשיו כשהבנתם שזה ממש קרוב אלינו ובהישג ידינו כל מה שנשאר הוא רק להכניס את האור המתוק הזה לחיים ולא להפסיק לצחוק כל הדרך לבנק הרוחני…
הכי קרוב אלינו!
"אם בחוקותי תלכו" – פותחת התורה את דבריה (פרשת בחוקותי), ונסיים את הקריאה במלים "חזק חזק ונתחזק". אז זה הזמן לקחת על עצמנו משימה: להגביר את עמל התורה בשני מישורים: הראשון – הקביעות, השני – ההבנה.
במישור הקביעות – צריך שהיה לכל אחד לימוד יומי, שיעור ימי, או הספק יומי קבוע. אפילו מעט, ואפילו לימוד קל. דוגמה ללימוד מועט: לימוד "חוק לישראל" שהוא ממש מעט בכל יום
ואפילו גדולי עולם בדורות עברו וגדולים בדורנו עוסקים בזה בכל יום. ומדובר בקטעים קטנטנים מכל ספר שבעזרתם זוכים להקיף מקצועות רבים בתורה תוך עשר דקות כל יום. גדול, נכון?
היום זה קל מתמיד משום שכל הספרים יוצאים במהדורות כיס. בדרך זו כל אחד יכול, עם מעט רצון והתמדה, לסיים ספרים רבים במהלך השנים. יש כאלה שממשנה אחת ביום וממספר פסוקים מסיימים כל כמה שנים תנ"ך, ש"ס ומשניות. השקיעו מעט כל יום ובמהלך השנים תרוויחו שלב רב.
הנה דוגמה ללימוד קל מאוד: הספר "עין יעקב" – שמלקט את כל דברי האגדה והסיפורים מהגמרא. בכל הדורות למדו בכל תפוצות ישראל בספר זה וכולם היו עובדים קשה כל היום, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל מצאו את עצמם בערב בבית המדרש. היו שלמדו גמרא, היו שלמדו משניות, והיו יהודים פשוטים שלמדו "עין יעקב" וקראו תהלים – אשרי חלקם.
ולא, אל תטעו לחשוב שזה פחות חשוב או חלילה לא מכובד בשבילכם ללמוד דברים קלים ופשוטים. רבי נחמן מספר על עצמו שהיה לומד הרבה "עין יעקב", ורבי נתן מברסלב תלמידו מעיד שרבי נחמן היה בקי בו. אם זה התאים לרבי נחמן זה מתאים לכל אדם בדור שלנו. ותעשו חשבון איזה רווח עצום יש לכם: לימוד חלק האגדה שבש"ס זה לימוד תורה לכל דבר. גם הוא ניתן למשה בסיני ויש בו מוסר ואמונה וסודות רבים גנוזים, עד שחלק מגדולי ישראל שאמרו שזה הלימוד הנעלה ביותר. לא אאריך בזה אבל אביא את דברי חז"ל שאמרו (ספרי): "דורשי רשומות אמרו, רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? לְמוֹד הגדה! שמתוך כך אתה מכיר הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו, ואם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי". ולא רק, אלא גם אמרו שכל העולם מתקיים על הקדיש שאומרים לאחר לימוד האגדה (סוטה מט).
ונתחזק גם במישור ההבנה: השתדלו לסכם מעט את הלימוד, להבינו יותר, להשקיע מחשבה איך אתם יכולים ליישם את הלימוד בחיי היומיום ולקיים את מה שלמדתם. והלומד על מנת לעשות "מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות".
זו רק ההתחלה. אנו מתחילים להתכונן לקבלת תורה אמיתית. במאמר הבא ארחיב בעצות מעשיות שכולנו יכולים ליישם, להחזיק ולהתמיד בלימוד. חזק ונתחזק.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור