זה שלך!

הרבה אנשים עושים את מעשיהם מבלי לחשוב פעמיים, ממש בפזיזות ובלי שיקול דעת. אבל אדם עם אמונה יודע שמה ששייך לו – יגיע לו. לא צריך למהר לחתום על שום...

3 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 05.04.21

הרבה אנשים עושים את מעשיהם
מבלי לחשוב פעמיים, ממש בפזיזות
ובלי שיקול דעת. אבל אדם עם אמונה
יודע שמה ששייך לו – יגיע לו. לא צריך
למהר לחתום על שום…
 
 
בגן האושר, חלק 21
 
רבי נחמן מברסלב כותב (ספר המידות, ערך ממון) את הדברים הבאים: מי שעושה את מעשיו במהירות, בלי ישוב הדעת, נעשה בעל חוב.
 
כאשר אדם עושה את מעשיו במהירות ובפזיזות, ובלי שיקול דעת – זהו פגם יסודי באמונה. זאת, משום שעל האדם להאמין שישנה השגחה פרטית וכל דבר שהוא שייך לו – אף אחד לא יכול לגעת בו, כמו שאומר בן עזאי (מסכת יומא, ל"ח): "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו… אפילו כמלוא נימא".
 
ופירש רש"י: בשמך יקראוך – לא ידאג האדם ויאמר פלוני יקפח את פרנסתי, כי על כורחך בשם יקראוך לבוא ולשוב למקומך. כלומר, אדם לא צריך לדאוג שמא ייקחו לו את פרנסתו או מעמדו, כי השם יתברך משגיח שאף אחד לא יגע במה שמוכן לחברו, אפילו לא כבחוט השערה.
 
כדי להמחיש עניין זה נשתמש בדוגמא הבאה: אדם הולך לקנות או להשכיר דירה מסוימת ובעל הדירה אומר לו: אתה חייב לחתום עכשיו על החוזה מכיוון שיש הרבה אנשים שמעוניינים בדירה, לא אמתין לך!… מתוך לחץ הוא חותם על החוזה ללא יישוב הדעת וללא התייעצות, וכך הוא מוצא את עצמו במצב שאינו יודע איך להתמודד איתו, כשהוא שקוע בתוך חובות ושאר לחצים המתלווים לזה.
 
עליו להאמין שאם הדירה שייכת לו – היא תחכה לו! ויש לו את כל הזמן לעשות ישוב הדעת כמו שצריך, כי בודאי שום אדם לא ישים עליה את ידו. וכשיבוא הזמן המתאים, היא תעבור לרשותו. ואם היא לא עוברת לרשותו, סימן שהיא לא שייכת לו. והעיקר – לא להיכנס לחובות, עד שאדם מקבל רק את מה שבאמת שייך לו.
 
דוגמא נוספת: אדם שמציעים לו לקנות עסק רווחי והוא חושב שישתלם, לצורך העניין, לקחת חובות גדולים, כשהוא מסתמך על כך שיפרע אותם מרווחיו של העסק, כי כך הסבירו לו – מרוויחים טוב מאוד מהעסק הזה והוא ממש מציאה… והוא בפזיזותו חותם. אמנם העסקה משתלמת, אך בגלל החובות הגדולים שהעמיס על צווארו, בסופו של דבר, יפסיד את הכל.
 
אדם עם אמונה לא עושה שום עסקה במהירות ובפזיזות, מכיוון שהוא יודע שכל מה ששייך לו – יגיע אליו והוא לא יפסיד שום דבר מההמתנה. אדרבה, פעמים רבות, אם ימתין כראוי – המחיר ירד או שיכולתו הכספית תגדל והוא יקבל את מבוקשו כפי היכולת שלו – בלי חובות והלוואות, או שיקנה משהו אחר ששייך לו באמת.
 
כאן מונחת ביסוד הדברים מידת השמח בחלקו. גם כשהוא רוצה לעשות עסקה או רכישה כלשהי, הוא לא יעשה מתוך לחץ, כאילו בלא עסקה זו אין לו חיים…. אלא, יהיה שמח בחלקו גם אם לא תצא העסקה הזו לפועל. כך הוא מכלכל את מעשיו בישוב הדעת ובסבלנות.
 
כל רכוש ורכוש שיש לאדם, מהדבר הקטן ביותר כגון כפתור, ועד לדבר הגדול ביותר כגון בניינים גדולים – על הכל ישנה השגחה פרטית אצל מי יהיה הדבר הזה ועד מתי, כמו שכתוב: "כי כל דבר שבעולם יש בו ניצוצות הקדושה שנפלו בשעת שבירה. ושבירה היא בחינת אותיות שנשברו ונפלו לכל דבר ודבר מזה העולם. וכל דבר יש לו שעה וצריך לבוא בשעה זו לאדם, שהוא משורש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר. וכשמגיע זה הדבר לאדם זה הוא מקבל חיות מזה הדבר, היינו מהאותיות הנשברים שיש שם" (ליקוטי מוהרן, נ"ד).
 
לאור דברים אלה אפשר להבין הרבה דברים מהחיים: למה אדם מרבה ללבוש בגד מסוים יותר משאר בגדים? למה אדם אוהב לשבת במקום מסוים? וכדומה.
 
התרחק מהערבונות
 
חז"ל הזהירו, שעל האדם להתרחק מלהיות ערב למרות שמצווה גדולה להלוות לעני. אם כן, גם הערב בודאי עושה מצווה משום שעל ידו קיבל אותו עני את ההלוואה שהיה זקוק לה. אך למרות זאת, צריך להתרחק מזה ככל האפשר כי מי יודע אם ימלט מהפסד. שהרי, אותו עני שהגיע למצב קשה כל כך, עד כדי כך שהיה צריך להלוות ולהיות בעל חוב, קשה מאוד שיזכה לפרוע כראוי מכיוון שנפל לעבדות ממש בחינת "עבד לווה לאיש מלווה", והעבדות היא בתוקף העשייה ששם עיקר אחיזת העניות. ומכיוון שירד לבחינת הלוואה וחוב, קשה מאוד לפרוע. וצריך יגיעה גדולה לזה, כמו שרואים בחוש, שמי שחס ושלום נעשה בעל חוב קשה לו מאוד לצאת מן החובות. לכן הזהירו חז"ל: "הרחק מן הערבונות" (ל"ה חו"מ הלכות ערב ג').
 
אנשים טובים רצו לעזור לחברם וחתמו על הלוואותיו, ונפלו יחד עמו. על הערב לבדוק בעצמו את כל הפרטים: גודל ההלוואה, הסדר תשלומי ההחזר, אם יש ללווה עוד חובות מלבד הלוואה זו שעל הערב לקחת בחשבון, כי אם הלווה לא ישלם הוא יצטרך לשלם, וכן עליו לבדוק אם יש באפשרותו לשלם סכום כזה שעליו הוא חותם ערבות, כמו שכתוב: אם ערבת – ערבת על מנת לשלם (דרך ארץ זוטא ג').
 
כאשר אדם הולך לחתום על ערבות, עליו לחשוב כאילו הוא הלווה. לכן עליו לבדוק אם יש באפשרותו להחזיר את ההלוואה – ואז יחתום. ואם לא – שלא יחתום. 

כתבו לנו מה דעתכם!

1. איתי

י"ז ניסן התשע"ג

3/28/2013

תוודה תודה

2. איתי

י"ז ניסן התשע"ג

3/28/2013

תודה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה