זיכרון

 

תיקון הזיכרון – צריך להיזהר מאוד בכל יום ויום לשמור את הזיכרון, כלומר להזכיר את עצמו בכל יום ויום בעולם הזה. כי עיקר השיכחה נמשך על ידי ריבוי הזמן, כנראה בחוש שעל ידי אריכות הזמן נשכח הדבר, ככתוב (קהלת): "ברבות הימים הכל נשכח", כי עיקר בחינת השיכחה נאחזת בבחינת השינויים שיש בעולם הזה בכל יום ובכל עת.

 

השם יתברך עושה נפלאות בכל עת, ובטובו הגדול מחדש בכל יום מעשה בראשית, ובכל יום עולה השמש בבוקר ושוקעת בערב, ואין דומה יום לחברו, כי יש שינויים גדולים בכל יום ויום, מכיון שבכל יום ויום מתבררים ועולים ניצוצות חדשים שלא נתבררו עדיין מימות העולם. גם בגשמיות רואים בחוש שיש שינויים בכל יום ואין שום יום דומה לחברו – הן בעצם היום, שזה היום קר ביותר ובזה היום ענן וגשם, וכיוצא בזה שינויים בעניין האויר והרוח ושאר ההתהוות שבזמן, שבכולם יש בהם שינויים רבים, כי השם יתברך משנה עיתים בתבונתו. וכן במאורעות של האדם ובתנועותיו, מחשבותיו והנהגותיו – יש בהם שינויים רבים בכל יום ויום, מי מסתכל עליהם. ומריבוי השינויים האלה נמשכת השיכחה, כי הם מטרידים את האדם מלזכור.

 

 

 

חתונתה של בת רבנו, מרים, עם בנו של הרב מוואלטשיסק היתה צריכה להתקיים במקום מושבנו של רבנו, כנהוג. אולם הרב מוואלטשיסק שלח שליח אל רבנו לומר ולבקש ממנו שהחתונה תתקיים בעירו, מכיון שחלה בעיניו וקשה לו לנסוע לברסלב ולערוך שם את החתונה כנהוג.

 

כשהודיע זאת השליח לרבנו, אמר רבנו לאנשי שלומנו: "כן כן, אני יודע שהוא חולה בעיניו, אילו היה בריא בעיניו והיה רואה איזה מחותן יש לו, הוא היה נוסע אלי ולא אני אליו…"

 

לחתונה זאת הגיעו צדיקים ורבנים מפורסמים רבים לעיר עם חסידיהם ומלוויהם. בערב שבת אמר רבנו לרבי נתן שילך למקווה לטבול לכבוד שבת, אולם שיזהר שלא יוחלפו לו הבגדים מרוב הלחץ והדוחק שהיה במקווה, כי רבי נתן עצמו הרהר וחשב בדעתו שכבר לא ילך למקווה לטבול כי בבוקר טבל במקווה, ופחד ללכת שוב פעם שמא יוחלפו לו הבגדים. ואמר זאת לרבנו שכבר טבל במקווה בבוקר. ענה לו רבנו: "אני מתכוון שכעת תלך שוב למקווה אולם היזהר שלא יוחלפו לך הבגדים!".

 

 

פעם כשהיה רבנו בעיר טעפליק, באחת מנסיעותיו הנעלמות, שהיה מסתיר את עצמו בכל מקום בואו, ולא ידעו ממנו התושבים, אמר צדיק גדול אחד מתושבי העיר, רבי יצחק שמו, שהוא מרגיש שיש בעיר אור גדול וקדוש, והתחיל ללכת רבי יצחק מבית לבית לפי הרגשתו, עד אשר הגיע לבית שהתאכסן בו רבנו ואמר: "הנה כאן נמצא האור הקדוש הזה!".

 

כשנכנס פנימה פגש את רבנו, כשהוא נמצא בעליית הבית.

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.