חום גבוה?

חום גבוה מדי לא נובע בהכרח מתוך
אהבה כנה ונכונה. חום כזה הופך את
הילד לחולה. אם ההורה יבדוק היטב
את מניעיו, הוא עלול לגלות שלא מדובר
באהבה טהורה…

חמים או קרים?

בכל מתכון לאפייה מופיעות גם מידות החום הרצויות אליהן צריך להגיע התנור בשעת האפייה. אני בטוח ששום עקרת בית לא תעניק לעוגה שלה מידת חום בלתי מוגבלת. כי אם תעשה זאת, העוגה פשוט תישרף…

כך הוא הדבר בהענקת חום ואהבה לילדים. האם צריך להעניק חום ואהבה בלי גבול, או שמא יש להעניק אותם במידה, במשקל ובמשורה? ואם כן, כיצד נכוון את בורר הטמפרטורה?

כאיש חינוך, פעמים רבות אני שומע טענות מהורים, כמו: "טעיתי שהתייחסתי לילד יותר מדי, היום הוא מתחצף אלי וזה ממש נורא", או " הייתי קצת יותר קשה עם הילד. לא חיבקתי אותו מספיק, כשגדל – החברים חיבקו אותו והוא פשוט עזב…" וכן הלאה. יכול להיות שטענות אלו מוצדקות, אך השאלה הנשאלת ביותר היא: מהי הדרך הנכונה? האם להיות הורים "חמים" ולהרעיף אהבה ללא גבולות, או להיות הורים "קרים" – להתייחס לילד רק כשאנו חושבים שזה מועיל לו? כמובן שהאמצע הוא הממוצע והטוב ביותר. אבל איך? מתי? והאם בכלל אפשר לשלוט על מד האהבה?

אהבה כן, פינוק לא!

לפני שאנחנו חושבים להוריד או להעלות את הטמפרטורה, ננסה בע"ה לעשות סדר בדברים. לאהוב ילד פירושו: לחבק, ללטף ולנשק אותו, להתייחס אליו ברוך, בנחת, להקשיב לו, להתעניין ברגשותיו ובתחושותיו. לפרגן ולהחמיא לו, לספר לו כמה שהוא טוב, מצליח, צדיק וחשוב. יחס חם של הורה כלפי ילדו, ובעיקר יחס שאינו מותנה בהתנהגותו או בהישגיו הלימודיים של הילד, בונה ביטחון ודימוי עצמי חיובי אצל הילד. ילדים שאוהבים "להתפנק" – כשהם רואים את ההורים הם רצים אליהם, מחבקים ומנשקים אותם – הם ילדים בריאים יותר. לחום ואהבה כמעט ואין גבול ומידה, וככל שהחום והאהבה יושפעו בנדיבות, כך תהיינה תוצאות טובות בשטח. הילד ירגיש בטוח בעצמו ויהיה מאושר!

קראתי לא מזמן מחקר האומר, שמשנה לשנה כמות זמן האיכות שהורים משקיעים בילד הולכת ופוחתת. כמדומני, בשנת 2008 זה עמד על 3.6 דקות ליום. המחקר, כמובן, לא מתייחס לזמן שבו ההורה נמצא עם הילד, אלא לזמן איכות שההורה משקיע בילד (כמו טיול משותף, שיחה אישית, משחק וכו’). קצב החיים המהיר שאנו נתונים בו גורם לנו להיות אנשים עסוקים שאין לנו אפילו זמן לעצמנו, כל שכן לילדים. לעיתים קרובות אנו חשים שאנו ממש מזניחים את הילדים ולא בגלל שזה רצוננו, אלא בעיקר משום שאנו רדופים, סובבים סביב עצמנו ועסוקים מדי!

כמובן, פרנסה צריך להשיג וגם הסידורים לא נעשים מאליהם, אך בודאי תסכימו איתי שלפחות מארבע דקות ליום בהחלט קשה לקרוא "אהבה", לכן חשוב לשים לב ולחזק את זמן האיכות שאנו משקיעים בילד.

חום ואהבה, אם כן, צריך לתת, והרבה. אך יש להבחין בין חום ואהבה, לבין פינוק וחוסר סמכות. לדוגמא: אם הנותנת לילדה לצאת ביום קר מהבית בלי סוודר, בגלל שהוא לא רוצה – זאת לא אהבה. אב השומע את בנו מתחצף וממשיך לחייך אליו בנעימות – אינו משדר חום! הוא משדר חוסר חינוך. הורים שמאפשרים לילד לשוטט בלילה עם "חברים" בגלל שהילד כבר בן-15 והוא ‘לוחץ’ עליהם – אינם הורים אוהבים, הם הורים חסרי אחריות. אם הילד מנדנד שהוא רוצה להישאר בבית על חשבון הלימודים והאם מסכימה מתוך רצון להיטיב עם הילד, קיימת כאן אהבה שלא במקומה.

זהירות ממנת יתר

למרות שאהבה – משמעותה נתינה, ועל אף שחום משדרים באמצעות הענקה, יש גם גבולות שצריך להתחשב בהם.

אין יותר חום ואהבה מלתת לילד את מה שהוא באמת צריך. אתם בודאי תסכימו איתי אם אומר לכם שכל ילד אוהב ממתקים – אך אתם גם יודעים מה קורה בסוף, אם אין על זה פיקוח. אל תפחדו לסרב לילד שלכם. אדרבה, זה מקנה לו ביטחון עצמי. הוא מרגיש שיש מישהו שאפשר לסמוך עליו. בתוך הלב הילד יודע שאבא שעומד על שלו ולא נכנע – הוא אבא שיגן עליו ויעזור לו בעת צרה. הילד שלכם מספיק חכם כדי להבין, גם אם זה לא נעים ונוח, שסירובם של ההורים להשאיר אותו בבית על חשבון הלימודים אינו נובע מהרצון להיפטר ממנו… ואם אמא תתעקש שהילד ילבש סוודר, הוא יבין שהיא דואגת לשלומו גם אם הדבר לא נוח לו.

היכן, אם כן, טמונה הבעיה? בנו. יש בנו טבע מסוים שדוחף אותנו לתת לילדים דברים שלא יכולנו לקבל כשהיינו קטנים. הרצון הזה הוא טוב, אבל רק כאשר נבדוק אם באמת הילד צריך את זה, ולא בגלל שאנו רוצים למלא חסך מסוים אצלנו. לכן גם כאן צריכים להיות גבולות ברורים. וכשם שללא חום ואהבה אין ביכולת הילד לפרוח, כך בדיוק יקרה אם לא יוגדרו הגבולות, אם דברים יינתנו ללא חשבון וללא הבחנה. ושוב, אני בהחלט לא מדבר על סוג האהבה שציינתי לעיל. אני מדבר על אהבה שאנו קוראים לה כך.

חום גבוה מדי לא נובע בהכרח מתוך אהבה כנה ונכונה. חום כזה הופך את הילד לחולה. אם ההורה יבדוק היטב את מניעיו, הוא עלול לגלות שלא אהבה טהורה היא המניעה אותו. עטיפות רגשיות שונות מצטרפות ל"אהבה חמה" זו, דבר שעלול לגרום בסופו של דבר לתוצאה הפוכה אצל הילד. על כך מתלוננים הורים רבים שאומרים "נתנו לו יותר מדי"…

חום ואהבה – כן! והרבה. חוסר גבולות, פינוק יתר – לא ולא!

הילד קם על יוצרו

נקודה חשובה נוספת: במקרים בהם ההורה נוהג ביתר אהבה אך בחוסר הצבת גבולות, הילד ילמד מהר מאוד להכיר בחולשה זו של הוריו (בדיוק כשם שהוא לומד להכיר את שאר חולשותיהם) הוא ינצל זאת, ויהפוך את הוריו לעושי דברו ורצונו בכל תחום ובכל זמן.

כולנו מכירים את הסיטואציה של הילד המפונק ששוכב וצורח בסופר השכונתי, כדי שאמא תקנה לו את הממתק שהוא רואה על המדף, נכון? ראיתי פעם אמא וילד בן 6 בחנות למכשירי כתיבה שבוחרים "ביחד" את הציוד לכיתה א’. אם לא ראיתם לא הייתם מאמינים: הילד חייב את אימו לקנות לו ציוד במאות שקלים כאילו היה סטודנט באוניברסיטה. כל ההסברים של אימו שלא צריך מחברת ספירלה 5 נושאים בשווי 15 שקלים, עט, עפרון ולורדים זרחניים בכיתה א’ – נפלו על אוזניים ערלות, והילד בסוף יצא עם כל השלל.

הורים יקרים! יפה שעה אחת קודם. אהבה אמיתית שבאה עם מחשבה על טובת הילד אינה בהכרח מתירה כל רסן ונותנת לילד את כל העולה על רוחו. אהבה אמיתית צריכה לבוא תמיד עם גבולות, קווים אדומים, סמכות ומשמעת.

* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו איש חינוך ומחנך בתלמוד תורה "שלום בנייך" של הרב שלום ארוש שליט"א