חזיונות? על טבעי?

ישנם אנשים שאליהו הנביא מתגלה
אליהם. צדיקים רבים מתגלים לתלמידיהם,
ואנשים חולמים חלומות, שבהם מתגלים
קרוביהם שנפטרו ומעבירים להם מסרים…

בגן החכמה – פרק 76

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

ושחק (החכם) ממנו (מהתם): אתה מאמין שיש שד?…

החכם, למעשה, שואל: אתה מאמין שיש דברים על טבעיים?

בודאי שיש. ישנם כל כך הרבה סיפורים ועדויות, ממש בלי סוף, של מסרים וגילויים מהעולם העליון, אם זה על ידי רוחות, או להבדיל – על ידי נשמות קדושות. ישנם אנשים שאליהו הנביא מתגלה אליהם. צדיקים רבים מתגלים לתלמידיהם או לבני ביתם. אנשים חולמים חלומות, שבהם באים אנשים שמתו לקרוביהם עם מסרים ברורים, עם אזהרות, עם בקשות וכו’, ומגלים עתידות, מגלים דברים שרק המת יכול היה לדעת.

ובדידי הווה עובדא שאבי ז"ל סיפר לי, שבא אליו בחלום מכר שמת מכבר, וביקש ממנו שיאמר לבניו שלא יחללו שבת מכיוון שזה שורף אותו בגיהינום. ועוד, אמר לו שכדי שיאמינו לו, יאמר להם שהוא הסתיר כסף במקום שרק הם יודעים ממנו. וכך היה. הם מצאו את הכסף טמון במקום שאמר להם וקיבלו את בקשת אביהם. ברגע שהפסיקו לחלל שבת, מיד בא המת לאבי להודות לו וסיפר לו שעתה יש לו מנוחה בעולמו.

הרב יצחק זילבר זצ"ל כותב בספרו "להישאר יהודי" על מעשה שאירע בזמן השלטון הקומוניסטי. יום אחד הופיע אצל הקברן היהודי בטשקנט איש צבא, אלוף משנה בצבא הרוסי, ובקשה מוזרה בפיו: אביו נפטר בזמן מלחמת העולם השנייה והוא, בנו, ידע כי הוא קבור בטשקנט וגם ידע היכן בדיוק מקום הקבר. והנה, באחד הלילות התגלה אליו אביו בחלום והראה לו כי על קברו, הממוקם במורד ההר, זורמים מי גשמים משני קברים אחרים הנמצאים מעליו. כתוצאה מכך, כך אמר לו, נסדקה המצבה והקבר הוצף במים ויש לתקנו. גם כאשר חזר החלום על עצמו פעם נוספת, התייחס אליו הבן בספקנות רבה. אך כאשר חזר הדבר בפעם השלישית, החליט כי יהיה אשר יהיה, ואף אם ילעגו לו, הוא ייסע לטשקנט ויבדוק את הדברים מקרוב.

הוא הלך יחד עם הקברן אל בית הקברות הישן, זה שהיה פעיל בימי המלחמה ומאז, שנים רבות נסגר וננטש. קשה היה לאתר את המקום המדויק של הקבר. אך כאשר מצאו אותו התברר כי המצב זהה למה שנראה בחלום! קבר אביו – למטה, מעליו היו שני קברים אחרים, ומים זרמו כל העת והציפו את האדמה.

איש הצבא היה נרגש וקרא: "בכל זאת יש חיים לאחר המוות!" ("להישאר יהודי" פרק שלישי עמוד 282).

הגמרא מלאה בסיפורים על מתים שחיו ודיברו. רבי נתן מברסלב ראה את משה רבינו בחלום. בספר "שבחי הבעש"ט – רבי ישראל הבעל שם טוב, ישנם סיפורים מסמרי שיער על השגותיו ומופתיו של הבעל שם טוב הקדוש, וכל תלמידיו היו עדים לכך שהיה עושה עליית נשמה בכל עת שהיה רוצה ומבקר בעולמות עליונים. ואף היום, ישנם אנשים החיים בינינו שיש להם קשר תמידי עם העולם העליון. רק מי שאינו מאמין שיש מלך, לא מאמין למעשים האלו. שהרי, כל החכמים שמסרו לנו את הסיפורים האלה וכל האנשים שהעידו בעצמם ובאחרים, שאכן ראו, היו כולם אנשים יראי השם שהאמינו בשכר ועונש ובודאי לא היו מוציאים שקר מפיהם.

כל אלו דברים שמראים בבירור שישנם גילויים על טבעיים. ולשאלת החכם, אם יש שדים? אכן כן, ישנם שדים.

השיב לו: ואם כן, מי הוא זה ששלח אחרינו? ענה החכם ואמר: בודאי זהו אחי, שרצה שיתראה עמי, ושלח אחרי במרמה הזו…

החכם כבר יצא מדעתו, כפשוטו. מאיפה יש לו פתאום אח? הרי אין לו שום אח והוא יודע היטב שהתם מכיר אותו מילדות ויודע שאין לו אח. בכל זאת, מרוב גאוותו הוא מתחיל להמציא דברים ויתכן מאוד שהוא אף מאמין לשקרים של עצמו. כי כך היא דרכם של המשוגעים – להאמין לדמיונות שהם ממציאים. למעשה, זה ההבדל בין משוגע ממש, לסתם אדם שיש לו דמיונות. משוגע ממש מתמסר כל כולו לדמיונות של עצמו ואינו משגיח כלל על מה שאומרים לו בעלי השכל שסביבו ואשר מסבירים לו שהכל רק דמיונות. מה שאין כן אדם רגיל, אף על פי שיש לכל אדם דמיונות רבים שהוא מאמין בהם אולם אינו מתמסר להם עד הסוף, וכאשר הדמיונות שלו מתנגשים עם השכל של החברה סביבו, או עם השכל של מנהיגיו, הוא מבטל את דעתו לדעתם של בעלי השכל וכך נשאר שפוי בדעתו.

וכך כתוב בשיחות הר"ן (ס"ז): מי שאינו שומע ומציית לדברי חכמים אמיתיים, הוא יכול להשתגע. כי עיקר שיגעון כל המשוגעים הוא רק מחמת שאינו מציית ושומע לדברי הבעלי שכל. כי המשוגע, אם היה שומע ומציית לדברי אחרים, שהם הבעלי שכל, בודאי לא היה משוגע כלל, כי אף על פי שלפי רוח שטות ושיגעון שלו נדמה לו בבירור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושיגעון, אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן, אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה, בודאי היה מתבטל כל השיגעון שלו. נמצא, שעיקר השיגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמוע ולציית לדברי חכמים, והבן הדבר היטב!

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)