חלק ב- תורה פג- המשך -פד

 

וכשהקדוש–ברוך-הוא רוצה לטעום ממצוות עשה של איש ישראלי שהוא צדיק, אזי היא בחינת איבר מן החי, שהוא אסור באכילה, וצריך שחיטה להתירה. על כן צריך שיבוא עליו בושה, שהיא שפיכות דמים, בחינת שחיטה, שהיא מטהרת האיבר מן החי, ואזי יוכל השם יתברך לטעום מהמצוות עשה שלו, בין מצות עשה אחת בין מצוות רבות, כי המצוות נקראים מטעמים, כמו שכתוב (בראשית כז): ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי – מפיקודין דעשה, כמובא (בת"ז תי’ כא דף נ). וכשנשפך דמו על ידי הבושה כנ"ל, אזי צריך לשמור שלא יינקו ממנו החיצונים הידועים, שרוצים לינוק מזה הדם הנשפך. על כן צריך כיסוי, שהשכינה מכסה דמהון של ישראל שנשפך באהבה הזאת, בחינת: כאשר אהבתי, כנ"ל. וזה בחינת כיסוי דם:

 

ובענין שפיכות דמים של ישראל יש דברים עליונים ונסתרים הרבה, בין שפיכות דמים ע"י בושה, בין שאר שפיכות דמים ממש. כי יש כמה וכמה נשמות נפולות, שאין להם עליה כי אם ע"י שפיכות דמים של ישראל של אדם גדול, ולפעמים אין להם עליה כי אם על ידי שפיכות דמים ממש. וזה בחינת (יומא פו ע"ב): זדונות נעשין כזכויות, שע"י הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה הנ"ל, וזה בחינת: על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל, ונתהפכין הזדונות לזכויות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכויות על ידי כיסוי דם באהבה הנ"ל (עיין בתיקון כ"א):

 

 

דע, שעיקר התחברות ודביקות להשם יתברך הוא ע"י התפילה. כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך, ומשם אשתמודעין ליה. כי הפילה היא מלכות, כמו שכתוב (תהלים קט): ואני תפילה, ותפילה – לשון התחברות, כמו שכתוב (בראשית ל): נפתולי אלקים נפתלתי, תרגומו לשון התחברות. ובשביל זה עפ"י רוב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות, כי התפילה, היינו בחינת מלכות, בחינת אני, היא בגלות בתור מלכות הרשעה, כמו שכתוב (יחזקאל א): ואני בתוך הגולה. וכשהיא רוצה לצאת, אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה, היינו גדלות, שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלוך. וזה שמתפללים בכח, בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא. וזה (תהלים סח): תנו עוז לאלקים על ישראל גאותו. כד הגאוה, היינו מלכות הרשעה, גוברת על ישראל, התיקון לזה – שתתפללו בכח,ותחזקו את אלקים, היינו בחינת אני.

 

וזה (דברים ח): וזכרת את ה’ אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. פירוש, שע"י הכח תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות. וזה פירוש: למיקני נכסין (היינו, תרגום של לעשות חיל – למיקני נכסין), פירוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי אומרת: אל תראוני שאני שחרחורת (ש"ה א), כי היא מלובשת בלבושין אוכמין, בלבושין דקליפין, ומכוסה בהם. ואזי: כציפור נודדה מן קנה כן איש נודד (משלי כז), כי היא קן דיליה. וכד אדם מתפלל בכח ומוציא אותה מגלותא, מכיסויין דילה, ונעשית קן להקב"ה. וזה פירוש: למיקני – לשון קן. נכסין – לשון כיסויין. ועיקר כוונתך יהיה, שתתקן השכינה כדי לזווגה עם בעלה. וזה פירוש: למען הקים את בריתו – הקמת הברית רמז לזיווג, כי מתחילה צריך איתערותא דלתתא, היינו תיקון השכינה, וכשהשכינה מתלבשת בלבושין נהירין: חיור סומק ירוק, בחינת אבות, והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה, ונעשה כאילו עכשיו נשבע לאבות. וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה – כיום הזה דייקא. נמצא, על ידי תפילה בכח נתחדש השבועה לאבות: