חלק ב-תורה א- המשך

 י

 

אך יש שלוש עבודות שהם מפסידין עבודות התפילה, והם שלוש מידות, היינו: א. אל תהי בז לכל אדם (אבות פ"ד) – שלא לבזות שום אדם. ב. עבודה זרה – ואפילו קילקול האמונה, שאין האמונה בשלימות, הוא גם כן בחינת עבודה זרה. ג. שמירת הברית – היינו מי שאין שומר הברית כראוי. כי כל שלוש מידות אלו, הם בחינת עבודות דסיטרא-אחרא, ומפסידין עבודת התפילה.

 

ביזוי אנשים – הוא בחינת עבודה, כמו שמצינו באחי יוסף, על שביזו אותו, ולא האמינו שהוא יהיה מלך, על ידי זה נפלו לבחינת עבדות, ואמרו לו: הננו לך לעבדים (בראשית נ’). עבודה זרה – כמו שכתוב (שמות כ’): אנכי ה’ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, כי ארץ מצרים מלאה גילולים ועבודה זרה, ועל כן נקראים בית עבדים, בחינת עבדות הנ"ל. שמירת הברית – מי שפוגם בו, הוא גם כן בבחינת עבדות, בבחינת חם, שנאמר בו (בראשית ט): ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו:

 

וצריך לצאת משלוש עבודות אלו, דהיינו משלוש מידות הנ"ל, ואז זוכין לעבודת התפילה, ואז יכולין להתרפאות בכל דבר שבעולם, אפילו בלחם ומים כנ"ל. וזה פירוש (פסחים כה): בכל מתרפאין – היינו בכל דבר שבעולם יכולין להתרפאות, ובתנאי – חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, דהיינו שלוש מידות הנ"ל, שהם בחינת שלוש עבודות כנ"ל, היינו כשיוצא משלוש מידות אלו, אזי בכל מתרפאין – אפילו בלחם ומים כנ"ל. כי כשהוא חוץ משלוש עבודות הנ"ל, ואז זוכה לעבודת התפילה, אזי יכול להתרפאות בכל דבר שבעולם כנ"ל: 

      

ודע, שיש חילוק בין החולאות. כי יש חולאת, שהוא בחינת צומח, כמו שזורעין גרעין בארץ, והוא נרקב, ויוצא ממנו שמנונית, ונעשין גידין, וניתוספין אלו על אלו, עד שנעשה השורש, וממנו יוצא כמו ענפים, ומאלו ענפים עוד ענפים אחרים, עד שצומח הפרי. כמו כן, יש חולאת שגדל באדם כמה שנים.