חלק ב-תורה א- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה א - המשך - יא - המשך - ויש חולאת שהוא באדם בתולדה מאביו ואמו, ואינו נתגלה אלא לעת זקנותו, ובשעת צמיחת וגידול החולאת, אזי החולאת נסתר ונעלם מעין כל חי...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה א – המשך
 
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו: (תהלים פא):
 
יא – (המשך)
ויש חולאת שהוא באדם בתולדה מאביו ואמו, ואינו נתגלה אלא לעת זקנותו, ובשעת צמיחת וגידול החולאת, אזי החולאת נסתר ונעלם מעין כל חי, ואין שום אדם יודע ממנו, רק שיש מיחושים שנולדים באדם אז, בעת גידול החולאת שהם סימנים על החולאת. וכן ברפואת העשבים יש גם כן חילוקים, שיש חולאת, שיוכל להתרפאות ע"י עשב אחד, ויש חולאת גדול מזה, שצריכין לרפואתו מורכבים, להרכיב כמה עשבים לרפואה, ויש שצריכין רפואות ממרחקים לרפאותו, ויש חולאת שאין מועיל לו שום רפואה, כי כח החולאת גדול מכח העשבים, ובתחילת צמיחת החולאת, קודם שנצמח ונתגלה, היו יכולין לרפאות אותו בקל, רק שאז היה נעלם ונסתר מעיני כל, ואין יודע ממנו רק השם יתברך לבד.
 
אבל כשאוחזין בבחינת דבר ה’, בחינת תפילה כנ"ל, שאזי מקבלין הרפואה מכל הדברים שבעולם, אפילו מלחם ומים, בבחינת: בכל מתרפאין כנ"ל, אזי יכולין להתרפאות אפילו בעת צמיחת החולאת, בעת שהוא נסתר מעין האדם, מאחר שאין צריך לרפואות כלל, רק רפואתו ע"י לחם ומים כנ"ל. על כן גם אז, הייני בעת שעדיין לא נתגלה החולאת, יוכל גם כן להתרפאות ע"י לחם ומים שאוכל אז.
 
וזהו בחינת (שמות טו): כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך. והקשו כל המפרשים, אם לא ישים, מה צורך לרפואה? אבל לפי הנ"ל מיושב היטב. פירוש: כל המחלה וכו’ לא אשים עליך, היינו שלא יביא אותך לידי מחלה כלל, כי ירפא אותך מקודם, בעת צמיחת המחלה. וזה: כי אני ה’ רופאיך – אני ה’ דייקא. היינו בעת צמיחת המחלה, שאז אין יודע ממנו, רק אני ה’, אז ארפא אותך ע"י בחינת דבר ה’, בחינת תפילה, ולא יבוא לידי מחלה כלל, כי יתרפא מקודם בעת צמיחתו כנ"ל. וכל זה תלוי בתיקון התפילה כנ"ל, ותיקון התפילה הוא ע"י שיוצאין משלוש עבודות הנ"ל:
 
וזהו בחינת: ויאמר אם שמוע וכו’ והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו (שם) – זה בחינת תיקון השלוש עבודות הנ"ל. והישר בעיניו תעשה – זה היפך ביזוי אנשים, כי כשמבזה אנשים, נאמר (איוב לג): ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי וכו’, כמו שאמרו רז"ל (יומא פ"ז ע"א). והאזנת למצותיו – זה בחינת תיקון הברית, בבחינת (בראשית כא): וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציוה אותו אלקים. ושמרת כל חוקיו – זה בחינת תיקון אמונה, היפך עבודה זרה פגם אמונה, שנאמר עליהם (ירמיה י): חוקות העמים הבל הוא, ואזי: כל המחלה אשר שמתי וכו’ כי אני ה’ רופאך, כי אזי התפלה בשלימות, ויכול להתרפאות ע"י דבר ה’, בכל הדברים שבעולם*, אפילו קודם שנתגלה החולאת כנ"ל, בבחינת: בכל מתרפאין וכו’ כנ"ל:
 
*וגם כשנולד ונצמח המחלה, כגון כשאין זוכה להתרפאות מקודם, אזי גם כן יוכל להתרפאות על ידי בחינת דבר ה’ גם ממחלה גמורה, בבחינת: וברך את לחמך וכו’ והסירותי מחלה מקרבך, היינו מחלה גמורה, כי על ידי דבר ה’ יכול להתרפאות לעולם בכל דבר שבעולם כנ"ל: 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה