חלק ב-תורה א-תקעו ממשלה

 

ולקשר עצמו לשרשי הנשמות של ישראל צריך לידע מקור כל הנשמות ומקור חיותם, מהיכן כל נשמה ונשמה מקבלת חיות, והעיקר לידע כל מפורסמי הדור, כי אם אינו יכול לידע ולקשר עצמו בפרטיות עם כל נשמה ונשמה, צריך לקשר עצמו עם כל מפורסמי ומנהיגי הדור, כי הנשמות נחלקים תחתם, כי כל מפורסם ומנהיג הדור, יש לו כמה נשמות פרטיות השייכים לחלקו, וכשמקשר עצמו עם המפורסמים, הוא מקושר עם כל פרטי נשמות ישראל. אך צריך לידע ולהכיר את המפורסמים, כי יש כמה מפורסמים שהם בשקר, והם רק ע"י עזות, כמו שאמרו רז"ל (סנהדרין קה ע"א): עזות מלכותא בלא תגא:

 

 

ולהכיר את המפורסמים, איזהו ע"י עזות, הוא ע"י בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב, כי ירושלים בחינת יראה שלם (מ"ר וירא פ’ נו, ועי’ מ"ר במדבר פ"ב ע"פ נאוה כירושלים), היינו שלימות היראה, התלויה בלב, כשמו שאמרו רז"ל (קידושין לב): דבר המסור ללב נאמר בו ויראת:

 

אך יש שלש מידות, שהם מחריבי ירושלים, דהיינו הלב, היינו שמפסידין היראה התלויה בלב. וחג’ מדות הם: תאוות ממון ותאוות אכילה ותאוות משגל, כי שלש מידות אלו הם בלב, ועל כן הם מפסידין היראה שבלב.

 

ממון שרשו בלב, בבחינת (משלי י): ברכת ה’ היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה, בחינת (בראשית ו): ויתעצב אל ליבו, אכילה, בחינת (תהלים קד): ולחם לבב אנוש יסעד, תאוות משגל גם כן בלב, כי עיקר התאוה ע"י החמימות, הבא מהדם שבחלל הלב. ומחמת שהם בלב, על כן הם מפסידין היראה שבלב, שהוא בחינות ירושלים:

 

וזה פירוש (ברכות ג): שלש משמרות הוי הלילה וכו’. לילה, זה בחינת חושך, היינו מניעות, והם בחינת שלש משמרות, היינו בחינת שלש מידות הנ"ל. וזהו: משמרה ראשונה – חמור נוער, בחינת תאוות ממון, בחינת (בראשית מט): יששכר חמור גרם, ותרגומו: עתיר בנכסיין. שניה – כלבים צועקים. זה בחינת תאוות אכילה, כמו שכתוב (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. שלישית – תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה, זה בחינת משגל, כמו שאמרו רז"ל (כתובות יג ע"א): ראוה מדברת וכו’. וזהו: תינוק יונק משדי אמו, כי תאוה זו לפי היניקה: אם התינוק יונק מחלב אשה חצופה, אזי מתגבר בו תאוה זו, כי דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו ע"ג):