חלק ב-תורה ב- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ב - המשך - ו - המשך - זה בחינת מעשה דרבי אליעזר הגדול בתנור של עכנאי (ב"מ כט), כי כי רבי אליעזר הלכה כמותו בכל מקום (שם)...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ב – (המשך)
 
ו – (המשך)
 
זה בחינת מעשה דרבי אליעזר הגדול בתנור של עכנאי (ב"מ כט), כי כי רבי אליעזר הלכה כמותו בכל מקום (שם), והיה רוצה להראות שזכה לשלימות הדיבור, דהיינו שלימות ריבוע הדיבור, שזוכין לזה ע"י הלכות כנ"ל, ועל כן אמר: חרוב יוכיח, אמת המים יוכיח, כותלי בית המדרש יוכיחו, בת קול יוכיח. כי אלו ארבעה דברים הם בחינת רבוע הדיבור, דהיינו ארבעה חלקי הדיבור הנ"ל. כי הצדיקים הם גבורי כח עושי דברו, כמובא בזוהר הקדוש (לך לך דף צ), שהם עושים ומנהיגים עם הדיבור כרצונם, ועל כן רצה רבי אליעזר להראות, שיש לו שלימות רבוע הדיבור, ועל כן יכול לעשות עם הדיבור כרצונו, דהיינו לשנות הטבע כרצונו ע"י שלימות דיבורו, והראה זאת בארבעה דברים, שהם בחינת רבוע הדיבור:
                  
חרוב יוכיח – זה בחינת הדיבור של צדקה, כי חרוב הוא בחינת צדקה, כי חרוב נוטעין אותו רק לדורות, כמו שאמרו בגמרא (תענית כג): אנא עלמא בחרובא אישתכח, כי חיכי דישתלי לי אבהתי, אנא נמי שתלי לבנאי. נמצא, שהחרוב הוא רק לדורות, כמו הצדקה שהיא לדורות, כמו שאמר רבי חייא (שבת קנא ע"ב): כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא, כי היכי דלקדמו לבניך וכו’, גלגל הוא שחוזר בעולם:
 
אמת המים – זה בחינת תשובה, בבחינת (איכה ב): שפכי כמים לבך נוכח פני ה’:
 
כותלי בית המדרש – זה בחינת עשירים, שהם כתל שהכל פונין בו, כי אוהבי עשיר רבים (משלי יד), והכל פונין אל העשירים. וזהו: כותלי בית המדרש, בחינת (תהלים לד): דורשי ה’ לא יחסרו כל טוב, דהיינו הצדיקים דורשי ה’, שכל טוב נמשך מהם. אך צדיקים מהני זכותייהו אעלמא, אדידהו לא (חולין פו), כי הצדיקים בעצמן אין להם כלום, רק ממשיכין כל טוב אל העולם, כמו שאמרו רז"ל על רבי חנינא בן דוסא (שם): כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין וכו’. ועל כן העשירים נקראין כותלי בית המדרש, שהם כותל שהכל פונין אליו ע"י עשירותם, וכל טוב שיש להם, נמשך להם מבחינת בית המדרש, היינו בחינת: דורשי ה’ לא יחסרו כל טוב, שמהם נמשך כל ההשפעות כנ"ל:
 
בת קול – זה בחינת מלכות, כי הקול יוצא משית עיזקאין דקנה, בחינת מלכות, בחינת (מלכים א, י): שש מעלות לכסא (ע’ זוהר נשא קכ"א ע"ב פנחס דף רלה ובתיקון כב).
 
נמצא, שהראה רבי אליעזר בארבעה דברים אלו, שיש לו שלימות רבוע הדיבור, דהיינו בחינת ארבעה חלקי הדיבור הנ"ל. אבל אף על פי כן לא השגיחו על זה, כי יחיד ורבים – הלכה כרבים, כי זה יקר בעיני השם יתברך, שזה בחינת התגלות אחדות הפשוט מבחינת פעולות משתנות כנ"ל, שזה בחינת שבת כנ"ל. וזהו שאמר הקב"ה: נצחוני בני, היינו שבחינת בן שלהם נצח, כי זה שרבים מסכימים לדעת אחד, זה בחינת שבת, בחינת בן כנ"ל:

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה