חלק ב-תורה ה- המשך

 

שכשיש אמונה, אז יורדין גשמים וצומחים עשבים, ואזי יש רפואות, אבל ע"י נפילת האמונה אין גשמים, ואזי אין רפואה. גם עיקר כח הרפואה שיש בכל עשב ועשב, הוא ע"פ הסדר שיש להזרעים, לפי המקום ולפי הזמן. כי יש עשב, שעיקר כחו לרפאות הוא רק כשקוצרין אותו עד שלא הביא שליש, ואח"כ אין כח לאותו עשב לרפאות. וכן יש עשב, שכחו רק כשנגמר עד שנופל מאליו, וכיוצא בזה, כפי הסדר של הזמן שיש להם.

 

וכן יש סדר לפי המקום – שבמקום זה גדל זה העשב, ובמקום אחר גדלים עשבים אחרים, ועיקר כוחם לרפאות הוא רק עפ"י הסדר שיש להם לפי הזמן והמקום. וסדר הזרעים הוא ע"י אמונה, בבחינת (שבת לא): אמונה זה סדר זרעים, שע"י אמונה נעשה הסדר של הזרעים לפי הזמן והמקום, שעל ידי זה יש להם כח לרפאות, ועל כן ע"י נפילת האמונה אין מועיל רפואות.

 

וכן תפילה הוא גם כן בחינת אמונה, כמו שכתוב (שמות יז): ויהי ידיו אמונה, ותרגומו: פרישן בצלו. וכן זכות אבות נתגלה גם כן רק ע"י אמונה, בבחינת (ש"ה ב): הניצנים נראו בארץ. הניצנים אלין אבהן, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (בההקדמה דף א’ ע"ב), הם נראין ונתגלין בארץ, שהיא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים לז): שכן ארץ ורעה אמונה, בחינת: עפר מאנא דכולהו (ת"ז תי’ ע’ דף קך ע"ב).

 

על כן ע"י נפילת האמונה אין מועיל לו לא רפואה ולא תפילה ולא זכות אבות, כי כל אלו הם בחינת אמונה כנ"ל. וגם אין מועיל להחולה קול צעקה של אח וגניחות, שלפעמים מועיל להחולה אלו הקולות, שמרחמין עליו ע"י קולות הללו, אבל ע"י נפילת האמונה גם זה אין מועיל, כי הגניחות וצעקת אח הנ"ל הם קול בלא דיבור, וקול – זה בחינת אבהן, כי הקול כלול מאש מים רוח (תיקון סט), שהם בחינת תלת אבהן, והם נראין ונתגלין רק ע"י אמונה, שהיא בחינת עפר מאנא דכולהו.

 

ועל כן ע"י נפילת האמונה אין מועיל לו גם הקולות הנ"ל. וגם על ידי זה בעצמו אין מועיל לו רפואה, כי עיקר הרפואה היא ע"י התמזגות היסודות, כי יש ארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר, וצריך לזה חכם גדול, שידע עפ"י דאקטיריי למזג היסודות שיש בכל אחד ואחד מן העשבים, כפי הרפואה שצריך זה החולה, לפי קילקול היסוד, שנתקלקל ונחלש אצל זה החולה. (גם בהכרעת הקול יש בחינת התמזגות היסודות), ועל כן ע"י פגם אמונה, שעל ידי זה נפגם בחינת הארבעה יסודות, כי כולם מתגלין רק ע"י בחינת עפר, שהיא מאנא דכולהו, על כן אין לו רפואה: