חלק ב-תורה ה- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ה - המשך - ו - ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור, על יד זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם, בבחינת (משלי ו): ואשת איש נפש יקרה תצוד...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ה – (המשך)
 
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב: (תהלים פא)
 
ו
 
ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור, על יד זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם, בבחינת (משלי ו): ואשת איש נפש יקרה תצוד, שע"י גאוה מתגבר תאוות ניאוף, שהיא בחינת חותם דסיטרא אחרא, בחינת (ויקרא טו): החתים בשרו מזובו, כי ע"י חרב הגאוה דקדושה מתגברים על תאוות ניאוף, בבחינת (תהלים מה): חגור חרבך על ירך, אבל ע"י חרב הגאוה של אלו המנהיגים הנ"ל, שמקבלין מהגרים כנ"ל, מתגבר ח"ו תאוה זו כנ"ל:
 
ז
 
ולהנצל מזה הוא ע"י המגינים שבדור. כי יש מגיני ארץ שהם מגינים עלינו ומצילין אותנו, כי הם מכניעין החותם דסיטרא אחרא, שנעשה ע"י הגאוה כנ"ל, בבחינת (איוב מא): ראוה אפיקי מגינים סגור חותם צר, שהם סוגרין ומכניעין חותם דסיטרא אחרא, שהיא בחינת תאוה הנ"ל, שנעשה ע"י גאוה כנ"ל. וע"י שהם מכניעים זאת התאוה, שהוא בחינת חותם דסיטרא אחרא, על ידי זה נעשה בחינת תפילין, מוחין, שהם בחינת חותם דקדושה, בחינת (ש"ה ח): שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך (ע’ תיקון א ותיקון כב).
 
כי עיקר תיקון המוחין – ע"י שבירת תאוות ניאוף, כי עיקר המוח ע"י ליחות הגוף, כי המוח הוא כמו נר דולק, והליחות שבגוף הם עולין להמוח, ונעשין שמנים אל המוח. נמצא, שעיקר המוחין – ע"י ליחות ושמנונית הגוף. על כן ע"י שמכניעין תאוות ניאוף, ואין יוצאין ליחות ושמנונית הגוף לחוץ, על ידי זה עולין הליחות אל המוח ונעשים שמנים, שזה עיקר המוחין.
 
על כן ע"י המגינים הנ"ל, שמכניעין תאוה זו, על כן הם עושין על ידי זה בחינת תפילין, מוחין, כנ"ל, כי הם מעלין ליחות הגוף מבחינת החתים בשרו, ועושין מזה מוחין, בחינת תפילין, כי תפילין הם התנוצצות המוחין, ועל כן נקראו התפילין יקר, כמו שאמר רז"ל (מגילה טז ע"ב): ויקר – אלו תפילין, כי התפילין נעשין ע"י תיקון תאוות ניאוף, שהיא בחינת: אשת איש נפש יקרה תצוד, כנ"ל. ועל כן נקראין התפילין פאר, כי נעשין ע"י תיקון הגאוה וההתפארות, שמביאין הגרים כנ"ל.
 
וזה בחינת (שמות ג) ומשה היה רועה – משה הוא הדעת, בחינת מוחין, תפילין, הוא רועה דקדושה, היפך רועה זונות (משלי כט). וזה בחינת שבעה רועים דקדושה, בחינת משה היה רועה, בחינת תפילין, שין של שלושה ראשים, שין של ארבעה ראשים, שהם בחינת שבעה רועים הנ"ל.      

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה