חלק ב-תורה ה- המשך

וזהו בחינת הריאה. כשהריאה בשלימות נעשין גם כן כל הבחינות הנ"ל. כי הריאה היא קר ולח. קר זה בחינת: וקר רוח איש תבונה, בחינת תיקון האמונה ע"י איש תבונה כנ"ל. לח זה בחינת הלחלוחית והשמנונית העולה אל המוח, ונעשה בחינת מוחין תפילין כנ"ל. גם כשהריאה בשלימות, זה בחינת תיקון השינה, כי השינה ע"י הריאה, כי הריאה היא קר ולח, וע"י קר ולח, על ידי זה עיקר השינה.

 

ועל כן בשעת גשמים, אז הוא זמן שינה, כי אז ערב לאדם השינה מאד, וזה מחמת שהגשמים הם קר ולח, קרירות וליחות, וכן בבוקר השינה עריבה גם כן, כי אז יורד הטל, ואזי גם כן הוא קר ולח, ועל כן השינה עריבה אז גם כן.

 

נמצא שע"י הריאה, שהיא קר ולח, הוא בחינת תיקון השינה. גם ריאה, על שם שהיא מאירת עיניים, כמו שאמרו רז"ל (חולין מט). וזהו בחינת שמחה, בחינת (משלי טו): מאור עיניים ישמח לב, היינו בחינת תיקון השמחה, שהוא חיזוק המלאך כנ"ל.

 

גם הריאה בשלימות זה בחינת תיקון המשפט, כי מקום המשפט הוא בלב, כמו שכתוב: ונשא אהרן את משפט בני ישראל על ליבו, ועל ידי קילקול המשפט, שעל ידי זה נופלין אהבות נפולות מן המרכבה כנ"ל, על ידי זה בא חימום הלב כנ"ל. נמצא, שחימום הלב זה בחינת קילקול המשפט. והריאה מנשבת על הלב ומקררת החימום, שזהו בחינת תיקון המשפט. וזה בחינת (תהלים קמז): ישב רוחו יזלו מים. היינו, ע"י נשיבת הרוח של הריאה, שהיא מנשבת על הלב ומקררת חימום הלב, על ידי זה נעשה בחינת תיקון המשפט. וזהו: יזלו מים, בחינת (עמוס ה): ויגל כמים משפט, שהוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל.

 

וזהו ריאה, על שם שהיא מאירת עיניים כנ"ל, זה בחינת (סנהדרין ו’ ע"ב): אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, שזהו בחינת תיקון המשפט. וזהו: "מאירת" – ראשי תיבות: ת’וכו ר’צוף א’הבה מ’בנות י’רושלים, היינו בחינת תיקון המשפט, שהוא תיקון המרכבה, ששם האהבה דקדושה, בבחינת: מרככו ארגמן ת’וכו ר’צוף א’הבה מ’בנות י’רושלים כנ"ל. וזה בחינת (הושע ו): ומשפטיך אור יצא, וכמו שאנו אומרים: ותוציא כאור משפטינו. היינו ע"י הריאה, שהיא מאירת עיניים, על ידי זה הוא בחינת תיקון המשפט, בחינת: והוציא כאור משפטינו: