חלק ב-תורה ז- המשך

וזה פירוש: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה, והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע ניעור. נזדעזע רבי יהושע, ונינער רבי אליעזר. אמר לו: מה זה, יהושע, מפני מה נזדעזעת: אמר לו: מָאור גדול ראיתי בים.אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית, שנאמר: עיניו כעפעפי שחר (ב"ב עד ע"ב):

 

רבי אליעזר ורבי יהושע – זה בחינת בן ותלמיד. רבי אליעזר – זה בחינת בן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו’, בחינת: כי לא יראני האדם, בחינת: עין לא ראתה אלקים זולתך וכו’, כנ"ל. וזה בחינת רבי אליעזר, כי "אליעזר" – ראשי תיבות: ע’ין ל’א ר’אתה א’לקים ז’ולתך י’עשה וכו’, שזה בחינת בן כנ"ל. רבי יהושע – זה בחינת תלמיד, שהשגתו הוא בחינת מלא כל הארץ כבודו, בחינת: ואראה את ה’, שזהו בחינת ההשגה של דרי מטה, שצריך לעוררם ולהקיצם שלא יתייאשו עצמן כנ"ל, בבחינת: הקיצו ורננו שוכני עפר, ולהראות להם כי מלא כל הארץ כבודו. וזה בחינת רבי יהושע, כי "יהושע" הוא ראשי תיבות: יחיו מתיך נבלתי י’קומון ה’קיצו ר’ננו ש’וכני ע’פר.

 

ומשה רבינו, שהוא בחינת חכם הדור, שהוא מאיר בבן ותלמיד כנ"ל, על כן היה לו בן שהיה שמו אליעזר, ותלמיד ששמו יהושע. כי אליעזר בן משה הוא בחינת רבי אליעזר הגדול הנ"ל, כמובא במדרש (במדבר פ, י"ט) על פסוק: ושם האחד אליעזר – האחד המיוחד, כי משה רבינו ביקש על זה, שיהיה רבי אליעזר מיוצאי חלציו, ונתקיים כן:

 

וזה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו’. "מעשה" הוא "מה ש"ע", כמובא בכתבים, היינו בחינת מקיפים הנ"ל, שהם בחינת שע נהורין של אור הפנים, בחינת מה כנ"ל. וזה: שהיו באין בספינה, היינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינת בן ותלמיד, היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים. וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון, בחינת המקיפים, שהם ספונים וטמונין מעין כל, (כי הם בחינת: מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך, כנ"ל) וזה בחינת (משלי לא): היתה כאניות סוחר – לשון סחור סחור, בחינת מקיפים, שהם בחינת ספינה, כנ"ל: