טירונית בתחילת הדרך

עשרות זוגות עיניים נפתחו עלי פתאום עם חיוך עקום ופרצוף חמוץ… כאילו, מה כבר עשיתי?

נו טוב, זה לא בדיוק כזה פתאום או שלא עשיתי. כי עשיתי. אבל הכל בעיני המתבונן. וגם יש הקלות. אבל היי… אם נבחן את כל התמונה גם לי יש הנחה ומה לומר. אז רגע לפני שאתם שופטים אותי ומעקמים פרצוף חמוץ בואו תשמעו גם את דעתי.

זה היה בתחילת דרכנו כחוזרים בתשובה, עדיין מדשדשים, לא יודעים מה נכון ומה לא, טוב או רע, דתי מדי או חילוני, להישאר כמו שאני או להתקדם קדימה, לשחרר מעצמי ולהרפות או לדרוך במקום, טריליוני שאלות, סוגיות, טענות, תהיות, פחדים, בלבולים בלי סוף, אבל רצון אחד עז ודומיננטי שדוחף כל הזמן קדימה, ללכת בדרכו של הרב שלי – הרב שלום ארוש.

באחד מערבי שישי בימי הקיץ החמים הוזמנו למושב יוקרתי בצפון הארץ, לארוחת ערב ולחגיגת יום הולדתה של חברתי. אחותה החליטה להזמין חברים וחברות, לעשות על האש עם הרבה צחוקים, שמפניה קרה וקינוח יאמי במיוחד.

כשקיבלתי את ההזמנה שמחתי מאוד ואישרתי הגעה. אבל איך כתבתי כבר – שכחוזרת בתשובה חדשה 'ירוקה' יש המון אי הבנות, ואיך לומר גם פדיחות לא קטנות שנגרמות גם כתוצאה מהיכרות חלשה עם ההלכות, או אי הכרות וידיעת הלכות שמעולם לא התוודענו אליהן. אחת מהן מוגשת לפנינו. ואם הזדהיתם איתי באיזשהו שלב, זה אומר שכנראה גם אתם כמוני, ב"ה, בדרך הנכונה וצועדים קדימה ומעלה.

לאותו אירוח בערב שבת ביקשתי מחברתי שאחותה תקנה לנו בשר כשר, ולא 'רק כשר' אלא דרשתי בשר בד"צ למהדרין. טרחתי להסביר לה את פשר התעקשותי בטענה ש"בשר טמא מטמטם את הלב… את יודעת, אנחנו מקפידים על בשר איכותי אבל בעיקר עם כשרות גבוהה ומוקפדת".

הארוחה הייתה בטוב טעם, הבשרים נצלו על האש לאור הנרות, הרמנו כוסית שמפניה טעימה ועשינו לחיים, הצטלמנו עם הרבה חיוכים וכיף. הבשר עם הכשרות הגבוהה שנקנה במיוחד עבורנו קיבל דגש מיוחד באותו ערב ולו בשל מחירו, ואולי גם בשל הדרישה הספציפית שגרמה לטורח מסוים מהמארחים שלנו שנאלצו לנסוע ולקנות אותו במיוחד.

מאמרים נוספים בנושא:

גולות בקופסת נעליים

היום הכי טוב בעולם

לאמץ את ג'וי

לבן ומבריק

האיש עם הכובע הסגול

מי אתה, באמת?

לשחרר

לעשות מהלימון לימונדה

מתנות קטנות

בוקר לא רע, אחרי הכל

שעת ערב מאוחרת. אחרי שהבשרים נחו במערכת העיכול, המארחים הוציאו כל מיני עוגות – חלקן ביתיות וחלקן קנויות. כל מי שמכיר אותי יודע שאחת החולשות שלי היא – עוגות. ובעיקר אלו הביתיות. ואז, נכנסה בי מחשבה: 'רגע, אני רוצה לטעום מכולן. מכל עוגה אקח לי חתיכה כך שאהנה מכל העוגה תרתי משמע'…

"את העוגה הזו אימא שלי הכינה", אמרה לי חברתי, תוך שהיא מצביעה על העוגה הכושית משהו שמעליה הייתה קצפת נוזלית שחייבת טעימה. "אבל היא חלבית, אוקי?"

'חלבית?' אמרתי לעצמי. 'מה עכשיו האיסורים האלה?! מאיפה היא הביאה את המילה הזו "חלבית"?? ונו, אז מה אם היא חלבית? זה לא בדיוק מחייב אותי, אני עדיין לא ממש שומרת חלב-בשר, וחוץ מזה אני די בהתחלה ומותר לי לזגזג…'

במילים אחרות, העוגה קרצה לי ואני לה, והתאווה של לטעום כאן ועכשיו התגברה עלי ללא מעצורים ואולי גם ללא רצון לרסן אותה, הושטתי את ידי כפי שתכננתי ופשוט לקחתי מהעוגה. חיוך של הנאה צרופה עלה על פניי תוך שאני נוגסת ביס אחרי ביס ומתענגת על העוגה החלבית.

לרגע הרמתי את עיניי מהעוגה שלפני כן זללתי ממנה במהירות מופרזת (שלא יתפסו אותי על מהירות אכילה…), ואני רואה את עשרות העיניים פוזלות לעברי בזלזול ולחשושים שצרמו לי מאוד. "העיקר מבקשת בשר מהדרין אבל אוכלת לנו פה מתחת לאף חלב ובשר ביחד. לא להאמין!"

הרגשתי איך הדם עולה לי לפנים. לפנים? מציף לי כל נוירון במוח. מכירים את הרגע הזה שהייתם רוצים שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אתכם? זה מה שרציתי. כל כך התביישתי וכל כך רציתי רק לצאת משם, וכמה שיותר מהר!… 'מה בסך הכל עשיתי?' אמרתי בליבי. באותם רגעים הבנתי ולא הבנתי.

אחרי מחשבה עמוקה הבנתי שהכל היה בליל של יודעת-לא-יודעת, מבינה אבל חלקית. חוסר תקשורת מזעזע של טירונית ירוקה שנמצאת בתחילת דרכה בתשובה. כי באותו זמן עדיין נסעתי, שמעתי מוזיקה, היו שבתות שאכלנו בחוץ או על האש, אכלתי בשר וחלב… אבל בשר מהדרין בכשרות גבוהה השתדלתי לשמור.

אם מה שעולה לכם בראש עכשיו זה – תמוה, מוזר, מצחיק, צבוע, לא ברור…. אז אתם בהחלט צודקים. כי זה מה שקורה לטירון חוזר בתשובה בתחילת דרכו ממש. הכל מעורבב ועם ים של טעויות, כמובן בלי כוונה ורק ממקום של תמימות. אך גם המשך הדרך סלולה בחוויות ורצופה במכשולים, אתגרים וניסיונות, וגם שם אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצבים מביכים.

כי אחרי רזומה של קילומטראז' לא קטן בתשובה מבוכה דומה קרתה לי שוב, אך הפעם עם עצמי.

התארחנו ערב אחד אצל חמותי שידועה כאלופה בבישולים בכלל ובאפיית עוגות בפרט. על השולחן הונחה כלאחר כבוד עוגת שמרים בטעם שוקולד, "לא הצעתי לך אותה כי השכנה אפתה ואני יודעת שאת מקפידה על כשרויות, אבל יש לי עוגה אחרת להציע לך. הכנתי אותה לשבת, תטעמי".

'מציעים לי ולא אטעם?!? הרי אני אוהבת עוגות! חתכתי לי חתיכה מעוגת השמנת שחמותי הכינה, מתענגת מכל ביס. ברקע, השניצלים מתחממים  על האש. "הם כבר מוכנים", אמרה חמותי, ואני הזדרזתי לשטוף את הפה במים לאכול חתיכת לחם, ויאללה – למנה העיקרית. תוך כדי, אני שואלת האם זה בסדר לאכול ככה חלבי ממש בסמוך לבשרי, הרי עברו בקושי שלוש או ארבע דקות בודדות, מחליפה את המפה השקופה ומתיישבת לאכול.

טירונים של תחילת הדרך עושים טעויות, אבל גם בהמשך מחכות מהמורות רבות בדרך…

אכלתי את הארוחה הבשרית, אבל הלב שלי היה כבד עלי. מה כבד? נפלה עלי חשיכה. 'הפעם אין לי הנחה של טירונית ירוקה חוזרת בתשובה' אמרתי לעצמי, 'הפעם אני כבר ברמה של רבנית שמוסרת שיעורי תורה, איפה 'נאה דורש נאה מקיים'?' הלקיתי את עצמי.

עברתי ייסורים ממש. הרמתי טלפון לשאול משגיח כשרות שאמר שזה בסדר ואין בעיה. לא עברתי על ההלכה. אבל הטעם של עוגת השמנת נשאר בפה וכאילו התערבב לי עם השניצל, הייתי מוכרחה להמשיך לשאול עוד. התשובה כמו המעשה, לא מצאה חן בעיני.

"יש הבדל מאוד משמעותי בין מאכלי החלב, אם זה חלב ניגר או חלב רזה זה בסדר, אבל אם מדובר בגבינת שמנת או גבינה כבדה שיש בה טעם כבד דומיננטי, אז לא מספיק לשטוף פה, ידיים ואכילת לחם, אלא צריך לחכות לפחות שעתיים כי בגבינה יש ממשות".

כמעט התעלפתי. חושך ועצבות עטפו אותי. מודה.

הערב בשיעור החלטתי לספר לבנות על המעשה הזה, רובן הודו שבכלל לא ידעו שיש הבדל בין גבינה רזה לגבינה שמנה. 'אה' אמרתי לעצמי. 'ישתבח הבורא, בכל רע יש טוב. טוב מאוד אפילו. הנה, בורא עולם נתן לי להפיץ את הידיעה הזו ברבים ושיהיה לכפרת עוונותיי'.

וכך, במקום שהחושך יקבל מקום של כבוד, החלטתי לשתף אתכם במאמר הזה כדי לחזק את מי שיקרא אותו ויידע שתמיד כדאי ללמוד את ההלכות כמו שצריך. ואם היצר מפתה אתכם בלב שכדאי כאן ועכשיו, דעו שהרבה פעמים יש פה מלכודת. עצרו לשנייה. אל תיפלו לבור שהוא חופר לכם. חבל. הקדישו כמה דקות ללמוד את הנושא או לשאול מישהו שמבין ומשמים תהיה לכם עזרה שגם תתגברו. בהצלחה רבה.

* * *

רוחמה אפרתי – B.A בפסיכולוגיה ותקשורת. -Master NLP קליני רפואי בטיפול לפחדים וחרדות, כאב, בעיות נפשיות ופיזיות, טראומות ועוד. מרצה בכירה. לפרטים 054-2176644 ruchama_ef@netvision.net.il