ילדים וקורונה – כיצד עלינו לנהוג במצב החירום!

הורים יקרים, אנשי חינוך – מורים, גננות, מחנכים , מפעילי חוגים וקייטנות – המאמר הזה במיוחד עבורכם. גזרו ושמרו. הפיצו גם הלאה!

6 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 16.03.20

בס"ד בזרה"ק

ילדים וקורונה – כיצד עלינו לנהוג מנטלית במצב החירום!
הורים יקרים, אנשי חינוך – מורים, גננות, מחנכים , מפעילי חוגים וקייטנות – המאמר הזה במיוחד עבורכם. גזרו ושמרו. הפיצו גם הלאה!

בחסדי השם יתברך, אני כותבת כאן מספר טיפים חשובים ויעלים כדי לעבור את המצב בצורה יעילה, פרקטית, שמחה ובעיקר מתוך בריאות הנפש!

כולנו נעבור את המצב הזה. השאלה היא :"איך??" ועל זה המאמר מבקש לדבר ולהגיש לכם עזרה וסיוע מנטלי, קונטיבי ומחשבתי יעיל קליל ונגיש. במיוחד עבורכם, קוראי אתר ברסלב ישראל.

נגיף הקורונה מתפשט בעולם והגיע גם לישראל ותפס ממדים גדולים. אנו מרגישים חוסר אונים משווע נוכח הנגיף המתפשט ואין לו תרופה וחיסון. רובנו מרגישים מפוחדים, מבוהלים חרדתיים, חסרי ביטחון ועוד.

יותר מתמיד אנחנו מבודדים ונמצאים בתוך בתנו, דלת אמותינו, שמסביבנו בני/בנות הזוג ובעיקר הילדים.

הילדים.

הילדים. הם שומעים ורואים הכל. מרגישים את כל הניו אנסים הקטנים ורחשי הלב גם אם הם לא נאמרים. קל וחומר אם הם כן.

ברצוני הפעם לכוון את המאמר החשוב הזה למען בריאות הנפש של ילדי ישראל היקרים. למען השמחה, הביטחון והמוטיבציה שלהם ושל כולנו.

הנגיף הזה זמני הוא בעזרת השם יעבור ויחלוף שיעלה רצון מאתו יתברך, אבל צלקות בנשמה שנחרטות נשארות שם ועושות נזק חריף ולעיתים גם בלתי הפיך.

החכם, עיניו בראשו, לכן הבה נהיה חכמים ולא טיפשים. נבונים ולא צודקים. בריאות הנפש של ילדנו נמצאת כאן על כף המאזניים, אז אנא הטו 2 אוזניים ועיניים, תפתחו את הלב והנשמה ובעיקר את עצמכם לעצמכם!

הורים יקרים,  אתם מהווים את הציר המרכזי, הנדבך המהותי בחייהם. כל מה שאתם תקרינו לילדכם, בין במודע ובין שלא, בין בדבור, ובין במעשה עובר אליהם באלפית השנייה כמו רדאר. סטראח. נקלט ונשמר בזיכרון. ואחר כך ישנה תגובת למידה של קופי פייסט. ממי למדתי? את מי העתקתי? נו.. בחייכם.. אתם כבר יודעים את התשובה.. אחר כך אל תגידו שלא ידעתי. קראו את המאמר ותפנימו היטב לעשייה חיובית ומתקנת!

קחו אחריות זה בדיוק הזמן.

הנה לכם, כמה עצות טובות בריאות ויעילות לילדכם ולכם. בבקשה:

1.לתת לילדכם היום יותר מתמיד, חום ואהבה בלי סוף. חום ואהבה זה לא פינוק, יש הבדל מהותי בין הדברים. תנו לילדכם חיבוק, ליטוף, נשיקה, עטפו אותם ובלי סוף בחמימות הורית מבוגרת שמרגיעה, נותנת תחושת ביטחון ושייכות. זה יישאר איתם לכל החיים!

2.הרעיפו עליהם מילים טובות, חיוביות, מפרגנות ובכך תעצימו להם את הביטחון העצמי ותרימו להם את המורל. כן המורל שקיבל זינוק מטאורי כלפי מטה, יכול בשניות לנסוק למעלה אם אתם ההורים תשתמשו בבית במילים מעצימות ונכונות! כן. זה תלוי בכם במחשבה ובדיבור שלכם!

הנה לכם מספר דוגמאות:
"צביקה, איזה ילד גדול אתה, ואני רואה שאתה מאד משתדל לציית לחוקי הבית גם אם לפעמים קשה לך. תדע לך שאימא ממש גאה בך ובהתנהגות האחראית שלך. כולנו פה ביחד אחד למען השני!"

"שירה איזה יופי את מתנהגת ממש בצורה אצילי ומכובדת, את מהווה דוגמא לילדה חסידית לכל אחייך. אימא אוהבת אותך הכי הרבה בעולם ילדה שלי חשובה ואהובה"

"אלי איזה חרוץ אתה קמת מוקדם הבוקר, וסדרת יפה את החדר מגיע לך כל הכבוד! אימא ממש שמחה בך ובהתנהגות המצטיינת שלך. אין כמוך שאתה חרוץ זריז ומהווה דוגמא"

"רחלי, איך שאת עוזרת לאימא, הנוכחות שלך בבית מאד חשובה ונצרכת. מה הייתי עושה בלעדייך. וחוץ מזה כמה כייף לי שאת פה איתי בבית וביחד כולנו נעבור את המצב בשלום , באהבה ובנעימים והשם שומר עלינו. אימא אוהבת אותך הכי"

שימו לב, אנחנו מפרגנים לילד. נותנים לו חיזוקים חיוביים ומבינים גם את הקושי והצרכים שלו. הילד מרגיש בטוח, אהוב, נאהב, מלא בביטחון, הדימוי העצמי שלו חיובי, הוא מרגיש חשוב ונצרך. הוא שמח מאד, בריא בנשפו, עליז ומלא במוטיבציה לחיים טובים!

בהקשר הזה אני רוצה להתייחס לעוד נקודה חשובה, למילים הכלליות שנאמרות בבית:
"וואיי.. מה נעשה.. עוד חולה נדבק מהשכונה שלנו. מה יהיה הסוף. זה מרגיש כמו סוף העולם" – במקום זה תמירו את המשפט השלילי האומלל הסופני הזה  למשפטי אמונה. "השם יתברך משגיח על כל יהודי ויהודי 24/7 ואני תחת השגחה ושם מבטחי בשם יתברך, זה לא סוף העולם חלילה, אלו הם חבלי משיח.. ומי שיאחז באמונה יצליח ובגדול. זו הבטחה של הצדיקים!"

אותו המשפט רק בתפיסה מודעית שונה ואחרת!

אני בוחרת איך לראות את המצב ואיזה משקפיים להרכיב! אני בוחרת במשקפי האמונה!

"איזו בעיה הקורונה. כל העולם השתגע. מתהפך. אסונות בעולם, אני מתה מפחד. וגם עכשיו סגרו את מקומות העבודה. מה יהיה ? מה נעשה?? מה יהיה בסוף החודש עם המשכורת??" במקום זה אמרו "המשיח כבר כאן , ב"ה תיכף מתגלה. בוא נכין בגדים.. ונמשיך לעשות חסדים בעם ישראל לקדם את פניו בברכה. השם יתברך זן ומפרנס ויש אוכל מספיק לכולם". הבעיה הכלכלית אינה צריכה להיות נחלת ילדיכם. הם לא יכולים לעזור לכם וגם לא יכולים לספק פתרון. הם רק יכנסו לטראומה ולרדיפה עצמית. נזק חמור מאד.

תצרו תודעה ערה לגבי המילים שאתם מוצאים מהפה. המילים שאתם משתמשים בהם משקפים את הלך הרוח שלכם ואת המחשבות שלכם. למילים יש להם השפעה רבה על הסביבה והם נחרטים לילדים עמוק בנשמה וזה מפחיד אותם!! הקורונה תעבור, אבל מה על ילדיכם??

אתם מהווים המראה של ילדכם! ההתנהגות שלהם היא קופי פייסט מכם.

3. שתפו את ילדיכם במינונים נמוכים בהקשר למצב בארץ ובהתאם לגילם ויכולתם המנטלי/קוגניטיבי . עודף מידע במקרה שלהם עלול להיות פגע רע, ממש אסון! ילדים אינם מסוגלים ואינם יכולים להיחשף לחדשות ולכל הדרמה המלווה שם, ואינם יכולים להכיל עודף מידע ובפרט אם הוא שלילי, מפחיד ונטול כיוון. דברו על המצב בנקודות כלליות ובעיקר על התחושות שלהם – שזה הפואנטה החשובה. כמו למשל, מה הם חושבים ומה הם מרגישים. שאלות קצרות תשובות קצרות. ובעיקר לתת להם תחושת הביטחון ושייכות – אמא ואבא כאן, אנחנו ביד, כולנו נעבור את זה בעזרת השם. וגם השם יתברך שומר על עם ישראל ואין מה לדאוג. ומכאן נעבור לסעיף 4

4. חוק רוחני, אם תכניסו ללב ולנשמה שלהם אמונה תוכלו לזרוע ולקצור אמונה. לעומת זאת, אם תכניסו חדשות שליליות ומאתגרות תזרעו פחד. חרדה. סיוטים. בעטה. בהלה ועוד שאר מרעין בישין.

תבחרו להאמין בשם יתברך שאין עוד מלבדו , ומי שהביא את הנגיף גם יכול באותה הנשימה לסלק אותו מן העולם. תאמינו בכל לבכם בקדוש ברוך הוא שחפץ בחיים ולא חלילה במתים ועלינו לפשפש במעשינו ולחזור בתשובה. ובעיקר:" לא לדבר לשון הרע ורכילות. לשמור טהרת המשפחה. אכילת מאכלות אסורים. שמירת שבתות וחגים."

5. תכניסו דברי אמונה לחדרי הלב, לאונות במוח, וכל מקום בבית. ישנם ספרים וחוברות מצויינים. שיעורי תורה. הקלטות ועוד. אל תוותרו על ביראות הנפש שלכם ושל ילדכם. הספר בגן האמונה יכול לתת מענה נפלא לרוגע ולשוות הנפש.

6. אתם והם הילדים זה אנחנו = המשפחה שלנו. דברו בגוף שלישי ברבים של אחדות , לא להדגיש חלוקה, אנחנו והם.

ילדים זקוקים להרגיש נאהבים, שייכים, אהובים ולא חלילה מטרד ועול. הם לא אשמים שנקלעו למצב הזה, לכן בשום פנים ואופן אין לכעוס עליהם, להעניש אותם לצעוק ולבזות אותם. גם אם הם משתוללים בבית יש להם וודאי סיבה טובה. הם מלאים במרץ ורוצים לפרוק ולהתפרק זה בסדר, טבעי וילדותי. אל תוציאו עליהם את העצבים שלכם! הם לא שק החבטות שלכם! ראו הוזהרתם!

7. לא לדבר ליד לידכם את הדברים הקשים, דוגמאות ושאר הסיפורים. תחסכו את זה מהם. אני גם חוסכת מעצמי. תלמדו לסנן ולשמוע רק את מה שצריך ותמשיכו עם האמונה ובכך תבטיחו לעצמכם חוסן נפשי והרבה בריאות בנפש.

תזכרו שהילדים שלכם קולטים במהירות האור, כמו רדאר מהלך. וככל שתנסו להסתיר מהם יצר הסקרנות שלהם יגבר והם ימצאו דרך לשמוע את הסודות שאתם מסתירים מהם.. וזה יפחיד אותם יותר!

8. יצרו לכם ולילדכם סדר יום מובנה מאורגן וברור מראש. כמו למשל, שעת קימה ושינה. ארוחת בוקר, תפילות, מה עושים במהלך היום? גם את זה תכניסו ללוח הזמנים. לא חסר מה לעשות ועוד בפרט רגע לפני פסח: ניקיונות לפסח, שיעורי בית – זמן מצוין כל יום לחזור על החומר הנלמד ולהתחזק היכן שצריך, שעה/ שעה וחצי, שעת סיפור, לתרגל קריאה והבנת הנקרא, משחקים, עבודות יצירה ועוד. שעת ארוחת צהרים קבועה, מקלחת מתי הולכים לישון. כאשר יש סדר יום מובנה, מאורגן ומסודר זה נותן לילד תחושת בביטחון ויציבות שמעניק לו ביטחון עצמי, יישוב הדעת ובעיקר בריאות הנפש. כי מבחינתו אומנם ישנה תזוזה בשגרה, אבל אף על פי כן היא עדיין ממשיכה וכמעט כרגיל, בלי קיצוניות מיותרת!

ילדים אינם אוהבים קיצוניות. ילדים אוהבים שגרה. יציבות. ביטחון. גבולות! צרו להם את הסביבה המתאימה , תנו להם את המתנה הזו. מגיע להם!

ובפרט, אם אתם ההורים משדרים להם עסקים כרגיל.. מבחינתם המצב כרגיל!

9. גם ילדכם בני אדם ולעיתים עולים לכעוס, לצעוק להתעצבן. לא נורא. לא קרה כלום. לא שוברים את הכלים. שימו לב, לא להעניש סתם ולדעתי לא להעניש בכלל. לשמוע ונסות להבין למה הילד התנהג איך שהתנהג. גם הם עוברים תקופה לא פשוטה בכלל, רק שהם לא יודעים איך להביע את עצמם ופחות מודעים לעצמם. לכן תגלו, רחמים רחמנות סבלנות וסובלנות כלפי ילדיכם הרכים עם הנשמה העדינה.

10. זמן מצוין לאמן את שריר האמונה לבטוח בשם יתברך.

 ידוע כבר "מי שמתבודד לא נכנס לבידוד". דברו עם השם יתברך. כן! גם ילדים קטנים מדברים עם השם יתברך ויפה מאד! הם מספרים לו הכל ומרגישים שיש להם שותף לחיים.. ועוד איזה שותף.. השותף הכי טוב שיכלו לבקש לעצמם איי פעם.. תלמדו אותם לדבר במילים שלהם, בשפה שהם רגילים; להודות לשם על כל הטוב והשפע.. לשמוח במה שיש וכן לשתף את הקדוש ברוך הוא בפחדים, בלבטים, בחששות, בפחדים.. והשם יתברך הרחמן הגדול שולח עזרה וסיוע, לכל מי שמבקש אותו באמת!

שימו לב שאני חוזרת על פרמטרים של אהבה, חיבוק, ליטוף, מילים טובות ומפרגנות, שייכות, סדר, ארגון  – אלו לא דברים בשמיים. הם נמצאים אצל כל אחד ואחת מאתנו. תוציאו אותם עכשיו החוצה והשתמשו בהם כלפי ילדיכם, וכן, גם כלפי עצמכם! כל אלו מקנים ביטחון עצמי – ובכך ב"ה נעבור את התקופה בשלום ובעיקר ביישוב הדעת ובעיקר עם נפש בריאה וכוחות בנפש!

עם ישראל היקר, כולנו כאן באותה הסירה, באותה הקלחת – מי שבוחר להרכיב את משקפי האמונה הוא זה שיצליח לעבור את התקופה הזו בשלום ובשלווה. כי האמונה פותחת את צינורות השפע, השמחה, היראה, הביטחון. האמונה זו האמת לאמתה, לדעת שהשם הוא האלוקים ואין עוד מלבדו יתברך והוא ורק הוא מנהל את העולם כולו, אז הגיע הזמן שנעביר את השרביט למלך האמתי ונמליך אותו בכבוד וביראה, כיאה וכנאה למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!

מי שירצה להתייעץ ולשאול שאלות לקבל עזרה והנחייה כיצד להתמודד ניתן לפנות אליי באווטסאפ 0542176644 רוחמה
***
רוחמה אפרתי  B.A פסיכולוגיה ותקשורת, Master & Trainer NLPתת מודעי קליני רפואי, מרצה בכירה בנושאי פסיכולוגיה, תת מודע, יהדות וחסידות. מומחית בבעיות רגשיות  לילדים ומבוגרים במצבי לחץ. 

 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה