יש לכם אומץ לעשות?

המורה הפיל את הספר לרצפה.

"נסי להרים אותו ולהחזירו אלי" אמר לי.

הרמתי את הספר והגשתי למורה.

המורה הפיל שוב את הספר. "ביקשתי ממך לנסות להרים את הספר, נסי שוב בבקשה".

הרמתי שוב את הספר והמורה שוב הפיל אותו לרצפה.

"רק תנסי להרים את הספר" אמר.

הייתי נבוכה. המורה כנראה מצפה ממני למשהו אחר. בוודאי שיש למורה כוונה… כי כך היא דרכו ללמד אותי על ידי רמזים.

פתאום נפל האסימון, הבנתי. המורה לא אמר להרים את הספר אלא לנסות להרים אותו…

"אבל איך אפשר רק לנסות?" או שמרימים או שלא.

"נהדר" אמר לי המורה. "זה בדיוק מה שאת עושה כאן כבר כמה חודשים. ובכן, הפסיקי לנסות ותתחילי לעשות!"

לנסות – זה מנגנון הטעיה שפועל נגדנו. לנסות – זה להרגיע את המצפון ואת עצמנו, לתת לנו אשליה של עשייה.

עשו את השינוי היום!

כך פתחתי, למשל, את קבוצת ההרזיה שרציתי לפתוח מזמן – "מידה טובה", ומאז אני מרגישה נפלא.

לפעמים אנחנו נכנסים לתבנית התנהגות שלא מביאה שום תוצאות. נדמה לנו בטעות ואנו חיים באשליה שאנו עושים כל מה שצריך, רק ש… לא מצליח לנו. באמת, אנחנו מתאמצים ומשתדלים אבל אין שום התקדמות ואין תוצאה משביעת רצון.

מה על הפרק? הכל. מכל תחום שתבחרו בחיים תיתקלו בעניין הזה.

פעילות גופנית? בבקשה. נרשמנו לבריכה, לקבוצת ריצה, למכון כושר, אפילו שילמנו למאמן אישי. בפועל? המנוי נשאר ללא שימוש. ניסינו, נכון. הרי נרשמנו, השקענו… הנה לכם דוגמה למנגנון ההטעיה שפועל נגדנו.

מאמרים נוספים בנושא:

אל תגידו מחר!

הרגלים – חובה לשנות!
מדוכא? אז מה!
האלף-בית של החיים
מה בתפריט?

העיקר הבריאות, והסבלנות
16 סיבות לאכול נכון
הרמב"ם ממליץ
חושבים חיובי, חיים בריא

להספיק הרבה ועל הדרך להרזות? אין לנו זמן לארוחת בוקר וצהריים. כל היום "חיים" על קפה ופסק זמן (כמה משעשע שאוכלים פסק זמן דווקא….). בערב אוכלים ארוחה עיקרית. מה קורה לנו? לא מצליחים להרזות. מאבדים את הריכוז, משמינים, מרגישים כבדים, וגם אי אפשר לומר בסיפוק שהספקנו את כל מה שרצינו עבודה ושהצלחנו לסגור פינות. ממש לא.

על כך אומר הרמב"ם, "אכול בבוקר כמו מלך, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו עני". בבוקר אכלו אוכל מזין ועשיר שייתן לכם אנרגיה וערנות. בצהריים אכלו אוכל מזין שייתן לכם כוח לשאר פעילות היום ולא יכביד ויעייף אתכם. ובערב, למען הבריאות, אכלו אוכל מועט.

גם חכמי המזרח אמרו דברים דומים, "בבוקר אכול בעצמך, בצהריים תתחלק עם חבר ובערב תן את ארוחתך לאויב".

אפשר ליישם את הדברים האלה – לאכול בהמלצת החכמים כפי שהציעו, ואפשר לנסות ליישם ולחזור בערב ולומר, 'גם היום לא היה לי זמן לאכול מסודר. הנה, ניסיתי…'

אבל אין מציאות כזו של ניסיון. ניסית זה כמו שלא עשית. יש לעשות את הדברים בצורה מסודרת.

אז מה עושים עם הניסיון? האם הוא כבר לא נחשב?

לא, לניסיון יש ערך רב. כאשר אדם מנסה משהו שוב ושוב – הוא מרגיל את עצמו לעשות את הדבר. אחרי זמן מה ההרגל נעשה טבע ופעולה יומיומית טבעית.

ניסיונות חוזרים הם יצירת הרגל חדש ובלעדיהם השינוי לא יגיע.

למשל, אדם נותן כל שבוע שקל אחד לצדקה. זה אולי נראה מעשה ללא משמעות, כי מי שצריך צדקה לא ממש נעזר משקל אחד. אבל מי שנותן את השקל מרגיל את עצמו ומנסה להיות נדיב, עד שזה יהפוך לטבע אצלו.

דוגמה נוספת. אדם מנסה לשפר את הבריאות שלו בעזרת פעילות גופנית, הליכה למשל. הוא מחליט לעשות הליכה פעם בחודש. כמובן, זה לא ממש יעזור לו בריאותית כי זה מעט מדי. אבל בעזרת פעולה זו הוא ירגיל את עצמו לעשות הליכה עד שזה הופך לפעולה טבעית יומיומית אצלו.

כך הוא הדבר בכל תחום בחיים – בבריאות, בזוגיות, בחינוך להרגלים חיוביים ומועילים – שלנו ושל הילדים שלנו, בקריירה, בלימודים, בחברה וכן הלאה.

מכאן נסיק – שלנסות זה יכול להיות דבר טוב או רע. תלוי איך משתמשים במושג ניסיון.

ואיך נדע מה טוב או מה רע?

ובכן, אם אתם מנסים ונשארים בדפוס התנהגות של "מנסה" – זה מנגנון הטעייה הפועל נגדכם. אם אתם מנסים והופכים את הניסיון לדפוס התנהגות – זהו מנגנון הפועל לטובתכם.

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com