כאב חבלי משיח

פעם, אנשים יכלו להתעלם ולנהוג
כמו בת יענה – לטמון את הראש בתוך
האדמה. אלא שהיום זה לא יועיל.
למה? מכיוון שהאדמה בוערת ורועדת…
 
 
אנחנו נמצאים זמנים מרגשים ביותר. העולם הערבי בוער מסביב, ממרוקו ועד תימן. מסתבר שהמובארקים והקדאפיים למיניהם וכל מה שנחשב חזק ויציב אתמול, אינו אלא עלה נידף ברוח היום. ולא די במהפכות הפוליטיות, כדור הארץ עצמו מתהפך. מעולם לא נשמעו מקרים תכופים של רעידות אדמה, הרי געש, סערות הוריקן וצונאמים כאהל. כדור הארץ מתחמם כאילו הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה. פעם, אנשים יכלו להתעלם ולנהוג כמו בת יענה – לטמון את הראש בתוך האדמה. אלא שהיום זה לא יועיל, כי האדמה בוערת ורועדת…
 
הכל טוב ויפה, אבל מה קורה? מדוע? מה הקשר בין מהפכות במדינות ערב לבין אסונות הטבע? התשובה פשוטה: העולם רועד, וכל הרעידות הללו הן צירי לידה. וכמו לידה ממש, יהיו כאבי תופת, זעקות עד לב השמים, וגם דם – כך ייוולד עולם חדש של משיח צדקנו והגאולה האמיתית במהרה בימינו, אמן. לכן, חז"ל כינו את התקופה הזו "חבלי משיח", משום שאתגרי תקופתנו דומים לחבלי לידה.
 
לאור כל האמור לעיל צריך לשאול שתי שאלות בסיסיות:

1. מה תפקידנו בכל הבלגאן הזה?
2. כיצד ניתן להינצל בתקופה זו?

אקדים את המענה לשתי השאלות עם משל שסיפר ה"חפץ חיים" זצ"ל:
 
בעיירה נחמדה אחת היה חנווני שהיה מאוד נוח לבריות, ונתן לכולם לקנות בהקפה מבלי לדחוק באף אחד בנושא תשלום החוב. כולם אהבו אותו ללא יוצא מן הכלל. יום אחד, נכנס אדם אחד לחנות, הכניס ככר לחם ובקבוק חלב לסלו וביקש מהחנווני לרשום בפנקס.
 
"אדוני", העיר החנווני, "לא אוכל לעשות זאת. לא רק שלא אוכל לרשום את הקניה הזאת, אלא עלי לגבות את כל חובך הקודם בסך אלף מאה וחמישים רובלים!"
 
"מה פתאום!" מחה הקונה. "מה יום מיומיים? הרי שנים כבר אתה נותן לי בהקפה ותמיד אני משלם. חוץ מזה, אלף מאה וחמישים רובלים הם משכורתי לשנה שלמה!"
 
"זה רק מראה לך שמה ששילמת לי לא התחיל לכסות את חובותיך. הרי החוב שלך הצטבר שנים על גבי שנים. אבל אני הולך ומזדקן ועומד למכור את החנות. לכן עלי לסגור את כל החשבונות כדי שבעל החנות החדש יתחיל עם דף נקי. ובאשר אלי, אני הולך למקום מרגוע, לשבת במנוחה…"
 
קל להבין את הנמשל. הקב"ה הוא החנווני. עד כאן, היה יכול לדחות את תשלום החובות של כל העולם בגין העבירות שבידם, כלומר לתת להם "לקנות בהקפה". אבל עכשיו, הוא "מוכר את החנות". כלומר העולם, כפי שהכרנו עד כה, יחדל להתקיים ובמקומו יהיה עולם חדש ורוחני יותר, שבו השכינה תשכון בבית עולמים. זהו "מקום המרגוע" של החנווני במשל. לפיכך נוכל להבין שכל צרות העולם בכלל ובפרט הינן פירעון חובות של העולם כפי שהכרנו עד כה. אבל, בעולם חדש של משיח צריך להתחיל עם דף חלק.
 
רבי עקיבא רמז, מתוך רוח קודש עילאית, לאותו עיקרון בפרקי אבות (ג) כשאמר: "הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה".
 
"הכל מתוקן לסעודה" זוהי הגאולה, סעודת משיח בבית המקדש. הקב"ה רוצה שיהיה לנו חלק בגאולה, לכן הוא מנקה ומצרף אותנו בייסורים כבר היום.
 
ומה עלינו לעשות?
 
קודם כל, להפסיק להתבכיין ולהודות על הייסורים מכיוון שהם מנקים ומכשירים אותנו לגאולה. ומי שחס על עצמו, יחזור בתשובה אמיתית, כדי שלא יזדקק ל"נקיון בכוח" עם הייסורים.
 
דבר שני, צריך להשליך את השכל העצמי ואת הרגשת ה"כוחי ועוצם ידי", להתחזק באמונה ולסמוך על השם יתברך. ולא רק לסמוך עליו, אלא להשליך עליו את כל עניינינו. יש אסמכתא מפורשת במפטיר "זכור", האומרת:
 
"והיה בהניח ה' אלקיך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח"!(דברים כה, יט).
 
הבא נדייק בכתובים: "בהניח ה' אלקיך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה" – השם יתברך יניח לנו מאויבינו, לא אנחנו ולא הצבא שלנו. השם יתברך יעשה להם מהפכות ולא ייתן להם זמן לחשוב עלינו. וכאשר, בהתאם לנבואה (ראה יחזקאל יד ועוד), כל אויבינו מסביב יקומו על ירושלים, השם יתברך ילחם את מלחמתנו וישמיד את אויבינו.
 
אולם, הקב"ה השאיר לנו תפקיד אחד לעשות: נכון, הוא בורא העולם ישמיד את האויבים, אבל אנחנו צריכים למחות את זכר עמלק, שנאמר: "תמחה" – "כן, ילד חביב שלי, מכיוון שזהו התפקיד שלך", אומר לנו הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו.
 
כיצד מוחים את שמו של עמלק? רבי נתן מברסלב זצוק"ל, אומר בכמה מקומות שעשיו הוא עמלק ועמלק הוא פגם הברית.
 
המדרש מספר שבעתיד לבוא, יבואו שרי י"ב שבטי ישראל לדין תורה נגד שרו של עשיו ועמלק. שרו של ראובן, בנו הבכור של יעקב אבינו מתחיל לדבר, ועשיו סותם לו את הפה: "שתוק, מי אתה שתטיף לי מוסר? אתה חשוד בבלהה, אשת אביך!"
 
אחר כך באים שריהם של שמעון ולוי לטעון, ושרו של עשיו מנצח אף אותם: "הס לכם גם אתם, הרגתם עיר שלמה אחרי שהסכימו למול".
 
שרו של הבן הרביעי יהודה – ה"אריה" – מורה לאחים לזוז הצידה ולתת לו לדבר. שרו של עשיו ועמלק משתיק אף אותו ואומר לו: "תפסיק לדבר! בדפי ההיסטוריה תועדו דבריך עם  כלתך תמר!"
 
באים זה אחר זה שריהם של יששכר וזבולון, דן ונפתלי, גד ואשר. ובתנועת ביטול אחת, מתגבר עליהם שרו של עשיו ואומר: "מכרתם את אחיכם יוסף!"
 
קופץ שרו של בנימין וצועק בבית דין של מעלה: "אני לא השתתפתי במכירה!" ואז שרו של עשיו ועמלק מזכיר לו את הפילגש בגבעה ובנימין מתקפל בבושה…
 
ואז בא שרו של יוסף ושרו של עמלק נשרף לעיני כולם, שנאמר: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח).
 
רק מידתו של יוסף, שהוא תיקון הברית, מנצחת את עמלק ושורפת אותו. ובכן, כפי שאמרנו, תפקידנו הראשון הוא לחזור בתשובה ולהתחזק באמונה, כך ננקה את כל חובותינו הרוחניים. וכדי להינצל, צריך למחות את זכר עמלק, שהוא השורש וכל ביטוי של פגם הברית. וחג הפורים הקרב ובא עלינו לטובה, מסוגל לעשות זאת באופן מיוחד מאוד.
 
כפי שראינו בפסוק, הקב"ה מציל אותנו מהאויב בגוף: "אויביך מסביב", אך עלינו להילחם נגד האויב שבנפש, שהוא קליפת המן-עמלק, נכדיו של עשיו שורש הרע ופגם הברית. כל התחזקות קטנה בשמירת עיניים, טהרת הדיבור, או הצנע לכת בלבוש – תורמים למחייתו הסופית של עמלק. כן נזכה, אמן. פורים שמח!
 
 
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"