כדי להחזיק את השפע צריך כלים

חודש חשון - עבודתנו בחודש זה היא עבודת החזקת השפע שקיבלנו בחגים ושלא ניפול חלילה ב'שוב', כלומר בחזרה, מהמקום הרוחני שרכשנו בחגים...

3 דק' קריאה

הרב שמואל שטרן

פורסם בתאריך 06.04.21

עבודתנו בחודש זה היא עבודת החזקת השפע
שקיבלנו בחגים ושלא ניפול חלילה ב’שוב’, כלומר
בחזרה, מהמקום הרוחני שרכשנו בחגים.
 
 
החודשים תשרי וחשון הם בחינת ‘רצוא ושוב’, משום שתשרי הוא בחינת ‘רצוא’ –הליכה אל לנקודה שבה אנו זוכים להתעלות והיא בחגים הקדושים, ואילו מרחשון, שאין בו חגים, הוא זמן של ‘שוב’, החזרה.
 
עבודתנו בחודש זה היא עבודת החזקת השפע שקיבלנו בחגים ושלא ניפול חלילה ב’שוב’, בחזרה, מהמקום הרוחני שרכשנו בחגים, כמו כן גם להיות כלי שיכול להחזיק את השפע שקיבלנו בחודש תשרי. לכן ביום ז’ במרחשון מתפללים "ותן טל ומטר", שאז מתחיל לרדת השפע.
 
חודש חשון נקרא "מר" חשון, וזוהי כמובן לשון של כבוד. אומנם לשון זו של כבוד יכולה להתפרש בשני מובנים:
 
הראשון – כיון שאין בו חגים, אזי כדי לפייסו ולרצותו נותנים לו שם של חשיבות, כעניין ‘קידושה רבא’ בשבת שהוא פחות חשוב מקידוש היום. ולפי ההיבט הזה הוא "מר" מלשון מרירות, וצריך להמתיקו מכיון שאין בו חגים או תעניות.
 
השני – שחודש זה בכלל לא צריך חגים, אלא אדרבא, הוא גבוה מכל חודשי השנה. זה החודש שבו סיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש, לאחר שבע שנות עבודה, ולראשונה רוכזה עבודת ה’ במקום אחד, עובדה אשר הוסיפה קדושה לקדושתה של ירושלים והפכה אותה למרכז הרוחני של ארץ ישראל והעולם כולו.
 
בדרך זו נבין את מהות חודש חשון, שהוא למעלה מן הזמן ואינו צריך חגים, כיון שהתעלינו בחודש תשרי כל כך עד שחודש מרחשון, שהוא בחינת ‘שוב’, אינו צריך חגים כלל, ובחודש זה כל שעלינו לעשות הוא לשמור את מה שהשגנו בחודש תשרי.
 
מרחשון הוא מלשון ‘מרחשן’, כלומר ששפתותינו מרחשות בדברי תורה, ולכן אין בו חגים זאת משום שחודש זה יהיה כולו לקודש ולרחש בתורה.
 
חוש הריח
 
החוש של חודש זה הוא חוש הריח, ככתוב בספר היצירה, שהוא החוש שהנשמה נהנית ממנו, דבר שלא נאמר על שאר החושים. לכן, חודש מרחשון הוא בבחינה זו הגבוה מכולם, מכיון שהוא כנגד חוש הריח, החוש היחידי שהנשמה נהנית ממנו, ולכן אפשר לזכות להתעלות ברוחניות גבוהה מאוד, לבחינת קדושה עליונה.
 
ידוע שחוש הריח הוא חושו של משיח. "חשון" אותיות נחש – ו’ שהוא הצדיק, שהוא משיח, נחש שבקדושה (בחינת נחש הנחושת). בחודש מר חשון – שזה אותיות ‘מש חרון’ אפשר להמתיק חרון אף.
 
מזל החודש
 
מזלו של חודש זה הוא עקרב. ידוע הדבר שכולם מצפים למשיח בחגים, כגון: בניסן, כמו שכתוב: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", אבל בחודש מרחשון, שהוא ללא מעודים וזמנים מיוחדים, כביכול, אין מצפים למשיח כמו בשאר חודשים, אבל אדרבא, דווקא בו משיח יכול לבוא בהיסח הדעת, על דרך שאמרו חז"ל – שמשיח ועקרב באים בהיסח הדעת.
 
אם לא זוכים לתקן את החודש הזה, אזי הוא הופך ח"ו למר – שזה גימטריא: עמלק, ולנחש מצד הטומאה (קליפה), ולעקיצת עקרב. ועקרב הוא מלשון עקר-ב’ (שתי בחינות): הוא עוקר את הבית, או שהוא עיקר הבית בקדושה. לכן חשון, שהוא גם אותיות ‘נחוש’, הוא חודש שבו אפשר להיות נחושים בעבודת ה’. כמו כן, חשון הוא אותיות ‘חושן’, שעל ידו זוכים בחודש מרחשון לעצה של הצדיק. העצה ניתנת לו בחגים, בזמן שכולם מתקבצים אצלו לראות פני רבם, וממשיכים אותה לחודש חשון.
 
שמעון הצדיק נפטר בערב ראש חודש חשון. כיון שהוא בחינת הצדיק שנותן לנו את העצה בלב, ככתוב: "מים עמוקים עצה בלב איש" – שזו הזרעת הזרע של הצדיק בנו, כלומר עצתו, ושם, במקום הלב, נמצא החושן – לכן רק אז: "ואיש תבונות ידלנה", אנו זוכים לדלות את העצה. ובנוסף, שמעון הצדיק שהיה כהן גדול ועל ליבו היה נמצא החושן, שנותן לנו עצה נכונה, לכן נשמתו מאירה דווקא בערב ראש חודש חשון וממשיכה לנו את עצות החושן. וזהו חשון אותיות נחש ו’ – שהוא הארת הצדיק הנמשכת מן החגים אל חודש זה.
 
הבלבול והלבלוב
 
חשון בגימטריא שס"ד. חודש זה מגיע עם פרשת נח, וידוע שביום י"ז חשון התחיל לרדת המבול ונמשך עד ליום כ"ז חשון בשנה שאחרי. עניין המבול שהתחיל דווקא בחודש חשון הוא, שביום ז’ במרחשון הוא הזמן הראוי לירידת הגשמים כיון שמתחילים לומר "ותן טל ומטר לברכה". אולם אם חוטאים, חלילה, הופך הגשם למבול. ובתורה כתוב כי המים היו על הארץ שס"ד ימים, וביום כ"ז חשון יבשה הארץ.
 
נמצא, שחשון, שהוא גימטריא שס"ד, בו טמון עניין ירידת השפע. אולם בשעת המבול נתהפך השפע מגשם למבול לאורך זמן של שס"ד ימים, שזה חשון בגימטריא. לכן נקרא חדש זה חדש בול, מלשון נובל, כמובא ב"מצודות ציון" בספר מלכים א’. ובמדרש תנחומא (פרשת נח) כתב: כי לכן נקרא חדש בול, שבו החלו לרדת מ’ (ארבעים) יום של מבול, וכשנצרף לבול את ה – מ’ יום, נהיה מ"בול" "מבול". ועל דרך זה אפשר לומר כי בול שהוא משורש בל, הוא מלשון בלבול – כאשר לא זוכים, אולם אם זוכים – הבלבול הופך ללבלוב, לצמיחה ופריחה.
 
יהי רצון שנזכה להתעלות האמיתית של חודש זה, לצמיחה ופריחה, ולהחזיק את השפע שקיבלנו בחודש תשרי, אמן.   

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה