כהרף עין

לפעמים, הכל נראה מבולבל וקשה. הערפל מסרב להתפזר ותחושת חוסר אונים משתלטת עלינו. ופתאום, כהרף עין, הכל מסתדר. כמה פעמים זה קרה לכם?

3 דק' קריאה

דב בער הלוי

פורסם בתאריך 05.04.21

לפעמים, הכל נראה מבולבל וקשה.
הערפל מסרב להתפזר ותחושת
חוסר אונים משתלטת עלינו. ופתאום,
כהרף עין, הכל מסתדר. כמה פעמים
זה קרה לכם?
 
 
כמה פעמים זה קורה לנו, שפתאום נושא מסוים שאנו מתפללים עליו ומבקשים מבורא עולם עזרה, ובורא אכן עוזר ושומע את התפילות אבל דווקא על ידי שהופך את המצב לקשה יותר?
 
כמה פעמים התפללנו על הישועה לה אנו ציפינו וייחלנו, והבורא עשה את הדברים מבלבלים וגרועים עוד יותר?
 
לא פעם, הבורא מתכנן זאת דווקא בדרך הזו, שפתאום המצב נהיה קשה, ומרגע לרגע אפילו רק מחמיר, הערפל לא מתפזר, הכל מבולבל, מפחיד ו… כהרף עין הכל מסתדר. כן, רק במבט לאחור, אחרי שרואים את רצף האירועים, אפשר להבין את התמונה השלמה. כן, וגם את החלק הקשה והגרוע, כשהכל נראה שחור משחור – גם זה, ובעיקר זה, חלק מהתוכנית האלוקית, מההשגחה של בורא עולם והדרך המיוחדת שלו לענות לתפילותינו.
 
מאי 1967. גמאל עבד אל נאצר מתבטא בנאומים מתלהמים על הצורך להשמיד, חלילה, את מדינת ישראל. הגדיל לעשות שליט עיראק – עבד אל רחמן עארף – שאמר: "קיומה של ישראל הוא שגיאה שיש לתקנה. זוהי ההזדמנות שלנו למחות את החרפה שהייתה בתוכנו מאז 1948. יעדנו ברור: למחות את ישראל מעל פני המפה. ניפגש, בעזרת האל, בתל אביב ובחיפה" (לא שונה מהתבטאויות חמורות ששומעים גם היום…). וכך, במשך עשור, סיני – אז אזור מפורז, היווה גורם אזהרה 24/7 של תקיפה על ישראל מצד מצרים. ב-15 במאי מצרים מציבה כוחות רבים בחצי האי סיני, כוחות שמהווים איום וסכנה ממשית. הפלישה יכולה לקרות כל רגע. יהודים ברחבי העולם החלו להתפלל על ישראל.
 
ויום אחד, המצב החמיר. ב-23/5 מצרים חסמה את מיצרי טיראן לשיט ישראל, להצר את צעדיה של ישראל, בעיקר מבחינה כלכלית. שעם צעד כזה, כך חשבו, אפשר להכניע את ישראל אפילו בלי לירות ירייה אחת.
 
יהודים ברחבי העולם התפללו חזק יותר.
 
ואז, המצב מחמיר עוד יותר! ב-30 במאי ירדן חותמת על הסכם הגנה עם מצרים, ומצטרפת לכוחות התקיפה של מדינות ערב. לפני שהקרב התחיל, ישראל כבר מוקפת מכל צד ועבר באויבים שמצהירים בצורה מפורשת שהם כאן כדי "לסיים את העבודה שהיטלר התחיל".
 
המצב בארץ היה קשה ומלחיץ. התאחדנו. צמנו. התפללנו. יהודים שלא הניחו תפילין החלו לצבוא על דלתות ביתם של הרבנים וביקשו שיעזרו להם לקבל על עצמם את המצווה היקרה הזו. בבתי הכנסיות בכל רחבי הארץ יהודים התפללו מעומק ליבם, מתחננים לבורא עולם שירחם ויושיע אותנו מהמצב הנורא הזה.
 
אבל הדברים נעשו גרועים עוד יותר. כל כך גרוע עד שאי אפשר אפילו לדמיין כמה גרוע זה יכול להיות…
 
ב-4 ביוני עיראק מצטרפת לקואליציה הערבית. וכהוכחה על נאמנותה לקואליציה זו היא שלחה 10,000 חיילים לשטחים. פעולה זו עושה את שלה על אזרחי ישראל – כולם בלחץ, ראש הממשלה מעביר מסרים כביכול מרגיעים, והצבא מורה לרבנים הצבאיים להכין בפארק המרכזי של תל אביב בית עלמין ענק…
 
מה עוד אפשר היה לעשות? הצבא, התפילות של עם ישראל מכל רחבי העולם – כל אלה נראו לא מועילים וחסרי תועלת לעומת מה שעומד לקרות… לא היה אל מי לפנות. לא יכולנו אפילו לסמוך על עצמנו. החרב כבר הייתה מונחת חזק על הצוואר… שום דבר בעולם הגשמי הזה לא יכול היה לשנות את המצב אליו נקלענו…
 
שבוע לאחר מכן רקדנו ברחבת הכותל!!!
 
מלחמת ששת הימים היא אחד משיעור האמונה הגדולים שחווינו בהיסטוריה שלנו כעם. בורא עולם היה איתנו תמיד, לא הסיר את מבטו מעלינו לאורך כל השתלשלות האירועים. הוא ביצע את התוכנית שלו עד לפרט האחרון.
 
אם המלחמה הייתה שבוע קודם לכן, ירדן לא הייתה משתתפת. ועד היום, חצי מירושלים הייתה שלהם, חלילה. אם המלחמה הייתה מתחילה חודש לפני, מצרים לא הייתה מתקדמת לתוך סיני וישראל לא הייתה מתחזקת מבחינה כלכלית. אם עיראק הייתה פועלת שבוע לפני כן, לכוחות המלחמה הקרה אולי היה זמן לשלוט על נאצר לפני שהמלחמה הייתה מתחילה. אם ואם ואם…
 
אבל דבר אחד ברור: בורא עולם תכנן את האירועים בצורה מושלמת. אז שלא יהיו לנו ספקות, הכל בהשגחה הפרטית שלו, הכל תחת פיקודו המסור והנאמן של מי שאמר והיה העולם.
 
כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים מפחידים, שמובילם אותנו להגביר את הלימוד, לצום ולהתפלל לבורא עולם שיהפוך את הקערה על פיה וישנה את הכל לטובה? כמה פעמים אנחנו חוששים שהבורא לא נמצא איתנו, כי נראה לנו שכל המאמצים שלנו לא שווים כלום והמצב רק מחמיר יותר מהיום הקודם? כמה פעמים אנחנו נושעים לו רק כדי לגלות שכל התהליך היה שיעור אמונה מאלף מאבא שבשמים?
 
ארבעים ושמונה שעות לפני שהמלחמה פרצה, יהודים בכל רחבי העולם נדחסו בכל בית כנסת שנקרא בדרכם באחדות ובאהבה.
 
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב…" (ויקרא כ"ו, א, ו-ח).
 
וזה נכון בכל רגע וזמן – אז והיום.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. טל

י"א תשרי התשע"ד

9/15/2013

שהקב״ה ישמע את תפילותינו ויענה לבקשותינו אמן!

2. טל

י"א תשרי התשע"ד

9/15/2013

3. איתי

ט"ו תמוז התשע"ג

6/23/2013

תודה תודה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה