כי לנו אכפת!

הגרמני, נכד לחייל נאצי, שעמד מולו גרם לו להבין שבשום מקום בעולם אף אחד לא יעיף לעברו מבט וישאל וייתן עצה כמו בארץ ישראל, ארצנו האהובה.

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 05.04.21

אבי הלך לאורך חופו של ים המלח. הוא חרש אותו לאורך ולרוחב, נשם אוויר צח, וגם, לא שכח לשכב על החוף כשבוץ מלא מינרלים מכסה את פניו וידיו. לים המלח הגיע מכיוון שזה היה בשבילו המוצא האחרון. תקופה ארוכה הוא הולך חסר אונים בגלל מחלת עור קשה שבה לקה. המחלה גורמת לעור פניו וידיו להתכסות בפצעים מוגלתיים ומכוערים שמסרבים להיפרד ממנו וגורמים לו עוגמת נפש עצומה.
    
בכל פעם שעבר את דלת ביתו, טונות של עצות מקרובים ומכרים נשפכו עליו, ואפיל ומסתם אנשים שכלל לא הכיר. כמו מי? כמו המתדלק שטען שלבן דודו הייתה בדיוק אותה בעיה והוא נעזר במשחה מסוימת. אחר, שהוא אפילו לא זוכר מהיכן, שיבח דווקא כדורים רפואיים מסוג שונה, ושלישי המליץ בחום על קומפרסים עם לימון ושמן זית. היו עוד הצעות – קליפות מלפפון מרוחות בחמאת שום ועוד. בכל אופן, הלוואי שרשימת היועצים האדירה הייתה מסתיימת רק בארבעה האלה… ואבי, כמו שאתם מבינים, בקושי הצליח לצאת מהבית מבלי שירד עליו גשם של עצות. הוא כבר אמר שזה החלק הקשה שבמחלה – העצות הרבות שמכסות אותו אפילו יותר מהפצעים…
 
זו הסיבה שאתם איתו ביחד על אחד מחופיו של ים המלח עכשיו, כשהוא מנסה את המוצא האחרון לבעייתו, מתהלך לאורך ולרוחב כמצוות רופא העור הנודע ששלח אותו לשם.
 
תוך כדי הצעידה אבי מבחין באדם שבא לקראתו חבוש בכובע קסקט. לא, אין מקום לטעויות. ברור כשמש (כמו השמש שזרחה…) שגם הוא סובל מאותה מחלה, רואים על הפנים (אי אפשר לפספס….) את הפצעים האימתניים שלא משאירים מקום לשום ספק. אבל איך אומרים, צרת רבים היא חצי נחמה…
 
השניים החלו לשוחח למרות שאינם מכירים כלל. בן שיחו גילה לו שהוא הגיע מגרמניה ותוך כדי השיחה חשף 'הזר' סיפור חיים מעניין: הוא נכד לחייל נאצי ובן לאמא ששונאת שנאה עזה את הסבא הזה, שהוא בעצם אביה. הוא סיפר שאימו חשה כבת השטן מכיוון שאביה עשה מעשים נפשעים, כמו להרוג ילדים קטנים. עכשיו, בהשפעת אימו, הוא מתקרב ליהדות, אבל הדחיפה הגדולה יותר הייתה מחלת העור הנדירה.
 
סימני שאלה רבים נראו על פניו של אבי והוא ממש תמה למה ומדוע מחלת עור גורמת לאדם לשנות את חייו. אבל בן שיחו לא הותיר לו זמן רב לתהות והמשיך לספר, כי כאשר היה בגרמניה אף אחד לא העיף לעברו מבט למרות המראה המזעזע שלו. כאשר רופאו אמר לו להגיע בהקדם האפשרי לישראל, לים המלח שם ימצא רפואה למכתו, הוא תפס את המטוס הראשון והגיע לכאן. וכבר כשירד מהמטוס פנה אליו פקיד במכס וסיפר לו שאשתו גם כן סבלה ממחלה כזו, התרופה שלה הייתה שמן מסוים. מאותו רגע, כך אמר לאבי, העצות לא פוסקות לזרום לכיוונו בכל מהלך שהותו.
 
ואז, הרים את קולו בהתרגשות וכמו מגלה סוד גנוז לאבי: "אתה מבין מה זה? אנשים שלא ראו אותי בחיים שלהם ניגשים אלי ורוצים לעזור לי כאן, בארץ ישראל. הם מתייחסים אלי, נותנים עצות, רוצים לסייע בכל דרך אפשרית. ממש רואים שאכפת להם מהמצב שלי ומהסבל הזה. כל כך התרגשתי וזה מה שדחף אותי עוד יותר לבדוק את היהדות מקרוב". אמר וסיים את סיפורו.
 
עכשיו אבי הסתכל במבט שונה על קרוביו ומכריו. הגרמני שעמד מולו גרם לו להבין שהעצות מגיעות ממקום של אכפתיות ורצון לעזור, מתחושת אחים אוהבים. הוא הבין שבמקום אחר בעולם אף אחד לא יעיף לעברו מבט, לאף אחד לא יהיה אכפת ממנו. אף אחד, שלא כמו בארצנו הקטנה והאהובה, יעזור לי עם שקל או שניים שחסרים בארנק בדיוק כשעולים לאוטובוס. אף אחד, שלא כמו בארצנו הקטנה ואהובה, יעזור לו לסחוב את השקית הכבדה. אלה חסדים קטנים וגדולים שמשדרים אכפתיות והושטת יד שקורים לרוב בארץ ישראל, כאשר מדובר באחים אוהבים שהפכו לעם אחד למרגלות הר סיני וקיבלו את הציווי "ואהבת לרעך כמוך"!
 
רק בארץ ישראל נהג מונית יצעק לך מהחלון "הי, אחי! שכחת את השקית שלך". ובכלל, באיזה מקום מישהו יקרא לך 'אחי'? אחווה שכזאת תמצא רק פה, יהודים בין יהודים.
 
פעם הגיע אל התנא, הלל הזקן, גוי שביקש שילמדו את כל התורה על רגל אחת. היינו מצפים שבבעיטה הגונה הוא יעיף אותו החוצה בשל דרישתו המוזרה, אך במקום, הלל הזקן אמר לו משפט אחד: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"! במשפט הזה הוא בעצם קיפל את כל התורה כולה. זוהי הפסגה.
 
ועוד נאמר "דרך ארץ קדמה לתורה". על זה היהדות עומדת ורק בגלל האהבה שבין איש לאחיו שורד העם הקטן הזה כבר אלפי שנים, בזמן שרבים וגדולים ממנו הגיעו לאבדון ונכחדו במרוצת השנים.
 
תלמידי רבי עקיבא, גדולי הדור היו. כולם גאונים ותלמידי חכמים עצומים. ובכל זאת, אנו מתאבלים על מותם בספירת העומר. 24 אלף תלמידי רבי עקיבא מצאו את מותם כשהם צעירים בשנים תוך מספר שבועות. על מה ולמה? על שלא הקדימו שלום איש לרעהו. והעונש נשמע חמור מאוד ביחס למעשה, אבל זה בגלל שלא מדובר פה באנשים רגילים. אלא, מדובר באנשים שהיו עסוקים כל כך בלימוד התורה עד שלא שמו לב שמישהו נכנס למקום ולא הקדימו שלום.  על זה הם נתבעו, מפני שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. במותם הם מלמדים אותנו את הבסיס ליהדות: "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה!
 
בגלל שנאת חינם חרב בית המקדש, ובעזרת השם, בזכות אהבת חינם הוא ישוב אלינו. בואו נעזור בהקמתו על ידי מילה טובה, יחס אוהב, קירוב לבבות ועזרה לזולת. ויהי רצון שבורא עולם יעזור לנו שנזכה לכל הטוב בקרוב ממש, אמן!
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, לייזר  בימס

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה