כיצד יבואו המים על ידיו,איזה מים כשרים לנטילה

 

א. צריך שהמים היורדים על הידים יבואו מכוח אדם, ולא שיבואו מאליהם.

ב. הכל כשרים ליתן מים על הידים, אפילו חרש שוטה וקטן. אפילו פחות מגיל שש, ואף לכתחילה. וכן קוף שנתן המים על ידיו, מועילה לו הנטילה. ואם משרת גוי הביא את המים, יכול ליטול מהם, ולכתחילה טוב להיזהר שגוי לא יצוק מים על ידיו בנטילת ידיים. אך היכא דאי אפשר, אפשר להקל שגוי יצוק מים על ידי ישראל. וכן המנהג פשוט להקל בזה.

ג. לכתחילה אין ליטול הידיים על ידי פתיחת הברז וסגירתו, אלא יטול על ידי כלי. אבל המיקל בזה בשעת הדחק, כשאין לו כלי לנטילה על ידי פתיחת וסגירת הברז בכל שפיכה ושפיכה, יש לו על מה שיסמוך. ובלבד שהמים המגיעים לברז באים דרך חבית הנמצאת על הגג.

ד. לכתחילה צריך שהמים יבוא על כל כף היד, ובעת הנטילה יהפוך ויסוב את ידיו כדי שיבואו עליהם מים מכל צד, עד פרק הזרוע. ואם לא באו המים על כל כף היד אלא עד סוף קשרי האצבעות, מועילה לו הנטילה. ואם יש לו מים ישפוך עוד. ויש שמקפידים לנגב את אוזן הנטלה קודם הנטילה, וכן מנגבים את ידיהם מהרטיבות קודם הנטילה.

ה. אם שופך על ידיו רביעית בבת אחת, מעיקר הדין די בפעם אחת, ומכל מקום מנהגינו ליטול ג’ פעמים. ויטול ידיו כסדר הזה: יקח הכלי ביד ימין וימסרנו ליד שמאל, ויד שמאל תשפוך על יד ימין ג’ פעמים בזה אחר זה, ויניח הכלי וישפוך מיד ימין על ידי שמאל ג’ פעמים. וגם מי שהוא איטר יד שכל מעשיו ביד שמאל, יתחיל הנטילה ביד ימין ככל אדם.

ו. כוס העשוי מנייר או מקרטון, היכול להחזיק את המים בתוכו, וכן כוס הנועד לשימוש חד פעמי, כשרים לנטילת ידיים. אבל אין ליטול הידיים משקית ניילון, ואפילו משקיות ניילון המונחות בתוך קנקן מיוחד, (כמו שקיות חלב), אין ליטול הידיים מהם. ואף בשעת הדחק שאין לו כלי זולת השקית ניילון, אין לו ליטול מהשקית ולברך על הנטילה, אלא יפרוס מפה על ידיו ויאכל, כדין מי שאין לו מים לנטילה.

ז. כלי נחושת שניקב בו באופן שפוסל את הכלי מלשמש ככלי לנטילת ידיים, ותיקנוהו על ידי סתימת הנקב בבדיל, יש להכשירו לנטילת ידיים.

ח. מה שמצוי היום, שמחברים הכלי לידיות או לשרשרת על ידי חיבור במכונה מיוחדת, אין זה נחשב כניקב הכלי, וכשר ליטול בו את הידיים.

ט. לכתחילה יש לכוין בעת הנטילה לנטילה המכשרת לאכילה, ואם לא כיוון עלתה לו הנטילה.

 

  

י. מאים שנשתנו מראיהן, בין מחמת עצמן, בין מחמת דבר שנפל לתוכם, בין מחמת מקומם, פסולים לנטילת ידיים.

יא. מים שצבעם השתנה למראה לבן, ויש בהם כמן ענן וערפל, ובתוך כמה רגעים נעלם הענן והמים נצללים, כשרים ליטול בהם את הידיים, אף בעודם כך, ואין צריך להמתין עד שהמים יהיו צלולים. והוא הדין במים של הברז שיש בהם תערובת חול חום, ולאחר כמה רגעים שוקע החול וחוזרים המים להיות צלולים, שמים אלה כשרים לנטילת ידיים. ומים אלה כשרים לנטילת ידיים גם כשיש לו מים אחרים.

יב. מים שנעשה בהם מלאכה פסולה לנטילת ידים. אבל אם יש ספק אם נעשה בהם מלאכה אם לאו, כשרים לנטילת ידיים, ויכול אף לברך על נטילה זו. ואם יש לו מים אחרים שאין בהם ספק, טוב שיטול ידיו מהם.

יג. מים של החביות שלנו, שיש בראש החבית כדור מתכת צף, הנועד לעצור את זרימת המים לחבית, על ידי כך שהמים מגביהים את הכדור עד לגובה מסויים ואז נעצרת זרימת המים, אינם נחשבים למים שנעשה בהם מלאכה, וכשרים לנטילת ידיים.

יד. והוא הדין במים הגורמים להזזת חוגת שעון המים שהותקן על ידי העירייה, המראים על כמות זרימת המים, שאינם חשובים כמים שנעשה בהם מלאכה.

טו. מים חמים שהיו נתונים בתוך בקבוק גומי הנועד להניחו על מקום מכאוביו של אדם, יש מחמירים שלא ליטול ממים אלה, מחשש שנחשבים הם כמים שנעשה בהם מלאכה. ובפרט אם נעשו אצלו כשופכין.

טז. מים שלפני הנפח, אף שלא נשתנו מראיהם פסולים לנטילת ידיים, ומים שלפני הספר, וידוע שטבל בהם הספר את ידיו, פסולים לנטילת ידיים. אבל בספק אם טבל בהם את ידיו כשרים לנטילה.

יז. מים שנחתום הדיח בהם את ידיו מהבצק, כשרים לנטילה בברכה כשאין לו מים אחרים.

יח. מי ששרה ירקות במים כדי שלא יכמושו, אסור ליטול ידיו במים אלה.

יט. הנותן דגים חיים לתוך מים כדי שלא ימותו, נוטלים בהם ידיים. אך מים שבאקווריום שיש בהם ריח רע וקצת עכורים, אין לטול הידיים ממים אלה.

כ. מי ששרה פתו במים של חבירו, יש להחמיר שלא להשתמש במים אלה לנטילת ידים, כדין מים שנעשה בהם מלאכה.