ככה ניצחנו!

זה היה כשבורא עולם אמר למשה רבינו לעשות משהו פיזי בלתי אפשרי: "ואת כל העדה הקהל אל פתח אוהל מועד" (ויקרא ח, ג).

ומשה עשה את ציווי הבורא בלי שום ויכוחים. ברור שהעם יכול היה למחות, "כי איך אתה מצפה ששני מיליון אנשים יתכנסו במקום שאולי רק מאה אנשים יכולים להיכנס?" אנחנו יכולים למלא עשרות פעמים את הינקי סטדיום, אז איך אתה מבקש מאיתנו, מכולנו, להתכנס בבת אחת בפתח אוהל מועד?"

אבל לא, הם לא אמרו את זה, הם גם לא מחו. הם הגיעו בלי שום ויכוחים, טענות או מחאות. ופשוט, קיימו את דברי הצדיק בפשיטות ובתמימות, האמינו בדברי הבורא ובדברי השליח שלו, משה. על כך אומר "אור החיים" הקדוש, שבזכות אמונת החכמים של עם ישראל בהשם ובצדיק, הנס קרה וכולם נכנסו שם בנחת ובנעימות.

איך ישראל, לאורך כל הדורות, ניצחו את האויבים שהלם שהיו עצומים מהם בגודל ובעוצמה? הסוד טמון בעובדה אחת חשובה: לפני שהם גברו על האויבים הם היו חייבים להתגבר על הטבע. לשבור מוסכמות ולעשות דברים כנגד כל הסיכויים. ואיך עושים את זה? רק בדרך אחת – אמונה, ואמונת חכמים.

הדוגמה הקלאסית היא בקריעת ים סוף, שם התורה מגלה לנו את תבנית הניצחון של עם ישראל: "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל ממצרים… וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, ל-לא).

משה אמר להם את דברי הבורא – תעברו בים ותינצלו. הם עשו והשאר היסטוריה.

האמונה בצדיק הייתה הטריגר לנס חנוכה, כיצד?

מאמרים נוספים בנושא:

אין עוד יום כזה

דייט עם עצמי

נר של תודה

להגדיל תודה ולהאדירה

המכבי שבי

מחוברת

זמן, זה כל העניין

ים של אמונה

קרן גשם

קבוע, אבל בטוח!

200 שנה לפני שבית המקדש השני חרב, המלך אנטיוכוס הרשע רצה לגבש את האימפריה שלו על ידי הרס וחורבן היהדות, ולהפוך את ישראל לאומה עובדת אלילים שתשמור אמונים לממלכה והתרבות הסלוווקית (יוון-סוריה). אל ירושלים הוא עלה עם צבא גדול וחמוש, נכנס לבית המקדש והעמיד צלם על המזבח. מיד לאחר מכן הכריז על האיסור החמור של קיום השבת, ברית מילה ולימוד התורה – שלושה דברים שמי שיעבור עליהם דתו אחת – למות, משום שאלה הדברים שהעם הנבחר לא יוכל לעמוד בהם חלילה, והחישוב הפשוט שלו היה שתוך כמה עשורים הם יכחדו. וזה לא הכל.

אנטיוכוס, בערמומיות הרשעית שלו, ידע שעל מנת להכניע את העם היהודי צריך קודם כל להכניע את המנהיג שלהם. לכן, הוא שלח כוח של לוחמים מיומנים למודיעין, שם גר מתיתיהו הכהן – מנהיג קדוש ואמיץ ומי שהיה הצדיק שבדור. ובכוח הזה היו גם מפקדים הלניסטים (יהודים שהתבוללו) שעליהם הוטל להקים את המזבח. מיד לאחר מכן ממתתיהו מתבקש להיות הדוגמה הטובה והחשובה לעם כולו, כדי להבטיח נאמנותם לאנטיוכוס, ולהקריב חזיר על המזבח. אבל מתתיהו לא חשב פעמים, שלף את הפגיון מבגדיו והרג את המפקד. הוא וחמשת בניו – יונתן, שמעון, יהודה, אלעזר ויוחנן – הביסו את פלוגת החיילים שהחלה לברוח על נפשה. מתוך ידיעה שהם יחזרו לשם אך עם הצבא כולו, מתתיהו צעק בקול גדול: "מי לה' – אלי!" (שמות לב, כו), אותה צעקת קרב שמשה רבינו קרא כשכינס את הלויים כדי להרוג את אלה שסגדו לעגל הזהב.

ועם אמונה פשוטה זו התכנסו היהודים – עובדי אדמה פשוטים שהאמינו בבורא עולם ובעבדו – ממתיתיהו, כשכלי המלחמה היחדים שהיו ברשותם היו רק חיצים, רומחים, סלעים ואבנים ו…. האמונה האינסופית שלהם! והם נלחמו תחת מנהיגותו של מתתיהו ובניו, הידועים בשם המכבים, מול צבא עצום וחמוש בכלי נשק מתקדמים נכון לאותם ימים. והשאר,שוב, היסטוריה.

בעזרתו של בורא עולם המכבים ניצחו, החזירו עטרה ליושנה – נכנסו לבית המקדש, טיהרו אותו מעבודת האלילים, ניתצו את הצלם וקידשו שוב את בית המקדש. וכמובן, האירו את המנורה עם אותו פך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים אותם הם הקדישו להודות לבורא עולם עד עצם היום הזה.

זה הנס של חנוכה שאנו חוגגים כל שנה מאז. אותה פעולה שהצריכה מאיתנו להתעלות מעל לטבעים וההרגלים שלנו, להתגבר על החומר ולהעניק מקום עצום לרוח. ובעיקר לאמונה – האמונה בבורא עולם ואמונת החכמים – בצדיק.

ונס חנוכה לא היה דבר שקרה לפני 2200 שנים וחלף מן העולם. הוא עדיין קורה לנו כל יום ובכל רגע. בכל מלחמה ממלחמות ישראל אנחנו שומעים על ניסים אדירים ונפלאים. האויבים יכולים להיות עצומים בכמות שלהם לעומת הצבא הקטן והאיכותי שלנו, אך הם מפסידים וידם של ישראל על העליונה. כך זה גם בחיי היומיום, כל יום איומים אחרים, כל יום ניסיונות אחרים של האויבים מעזה, מהצפון, מאיראן, תנועות חרם למיניהן ועוד – וידו של עם ישראל על העליונה. אנחנו כאן, על אדמת ישראל הקדושה, עם נפלא ומיוחד, מתקדם ומצליח ותורם רבות לעולם.

וגם בפרטיות, קריעת ים סוף פרטית ואישית כל אחד כפי ענייניו וניסיונותיו.

ואיפה הצדיק נכנס בתסריט הזה? יש הרבה מה לומר, אבל בקצרה, הרב שלום ארוש אמר לא פעם, שכל זמן שעם ישראל יהיו עסוקים בהאדרת האמונה והפצתה – שהיא הכוח האדיר שאנו פועלים איתו כדי להתעלות ולהתגבר על הטבע – הם לא יצטרכו להילחם. והמסר הופנם. אנשים רבים בארץ ובעולם עוסקים בהפצת האמונה שעושה נפלאות.

בורא עולם אוהב אותנו, ועל זה אין ויכוח כלל. אבל בואו נראה לו כמה אנחנו אוהבים אותו, נתחזק באמונה בו ובשליחיו הצדיקים, ונעשה כל שביכולתנו ונפיץ את האמונה בכל העולם כולו. אנחנו חייבים להאמין שיש לנו את הכוח לעשות את העולם הזה מקום טוב יותר לחיות בו. לנו ולבאים אחרינו.