כל אחד יכול!

אומר האריז"ל, שיום הכיפורים הוא רק כְּ-פורים, כמו פורים. כלומר, קדושתו של היום הגדול והקדוש בשנה היא רק דמיון ומשל לקדושתו של יום הפורים. לכן, קדושת ומעלת היום המיוחד הזה גדולה וגבוהה הרבה יותר מהיום הקדוש ביותר בשנה!

והנה השאלה המתבקשת: איך זה יכול להיות? הרי יום הכיפורים אסור במלאכה ובחמישה עינויים, אנו פרושים מכל העולם הזה, מכל עשייה ומכל התאוות, נמצאים רוב היום בבית הכנסת ועוסקים בתשובה בתפילות ובווידויים – התרחקות מוחלטת מהעולם הזה ומהגוף. ולעומת זאת, יום הפורים הוא לכאורה ההיפך הגמור, בפורים הכל מותר – זהו יום של חול המותר בכל מלאכה ובו אנו מצווים לאכול ולשתות מעדנים.

והשאלה מתעצמת עוד יותר: הרי ה'שיא' של 'אווירת ההיתר' של פורים הוא המצווה לשתות יין – 'חייב איניש לבסומי'. בכל השנה אדם פורש מן היין, הן מצד הציווי 'קדושים תהיו' והן מצד העבירות הנוראיות שהוא גורם. ואפילו רק מצד השכל לבד, רוב בני העולם מתרחקים מכוח השכל האנושי מהשפלות ומהסכנות הנגרמות בעטיו של היין. איזה אדם בר דעת רוצה לגעת ביין? לכן בכל השנה כולה אנו מתרחקים מאוד מהיין ומגבילים את השתייה. אבל בפורים, אדרבה, יש מצווה לשתות הרבה יין וזה נראה בדיוק ההיפך הגמור מהקדושה בכלל ומקדושת יום הכיפורים בפרט.

אז במה גדול יום הפורים מיום הכיפורים?

תכלית הבריאה

האריז"ל מגלה לנו מהי תכלית הבריאה. וזהו יסוד גדול ונפלא. ביום הכיפורים אנו דבקים בבורא עולם באמצעות הפרישה מהעולם הזה ומהגוף, וזאת לא חכמה גדולה. לעומת זאת, בפורים אנו מצווים לדבוק בבורא דווקא מתוך השיא של הוויית העולם הזה. זו עיקר המעלה שלנו וזה הדבר שבו מעלת יום הפורים גדולה ממעלת יום הכיפורים.

שהרי, הקב"ה ברא את כל העולם הזה ושם את הנשמות בתוך גוף כדי שנדבק בו ונתקרב אליו דווקא מתוך המציאות של הגוף ושל העולם. אם הקב"ה היה רוצה שנדבק בו מתוך פרישות בלבד, הוא לא היה צריך לברוא את העולם ולהוריד את הנשמות לכאן. יש לו מספיק מלאכים הדבקים בו ועובדים אותו בביטול מוחלט. ובעולם הנשמות, שם מתענגות הנשמות מזיו השכינה ללא מסך הגוף המצמצם ומסתיר את אור השם. אבל הקב"ה ברא את כל העולם כדי שנדבק בו מתוך המציאות. אם כך, כאשר אדם דבק בהשם מתוך אור הפורים הוא מקדש את כל העולם ומבטל את כל ההסתרה בשורשה.

מאמרים נוספים בנושא:

רגע לפני שפורים נכנס

עד חצי המלכות

השאלות של פורים

רגעי הקסם של פורים

חלום של ילדות ושמלת כלה

חולה אהבה

המכשף מפרס

את פורים הוא לא לקח בחשבון
וכל זה לא שווה כלום

כל אחד יכול

זו הסיבה שביום הפורים מאיר אור גדול ונפלא שלא מאיר בכל השנה כולה, המתבטא ביותר באותו חוק רוחני שנקרא: 'כל הפושט יד נותנים לו', כלומר – שכל אדם ואפילו אדם שאינו ראוי שיֵיעשו בקשותיו ואינו יכול לפעול שום דבר ברוחניות, והוא במצב ש'לא מסתכלים עליו ולא משגיחים בו משמים כלל' כל השנה כולה – ביום הפורים גם אדם כזה מקובל ורצוי ויכול לפעול כל דבר ולזכות שימלאו כל משאלות ליבו לטובה.

המשמעות המדהימה של החוק הזה היא, שביום פורים מאיר אור עצום של 'אתערותא דלעילא' – התעוררות עליונה משמים להשפיע. כלומר, שבכל השנה ההתעוררות העליונה תלויה בהתעוררות התחתונה של המקבלים, לבקש ולהכין כלים ולקבל, ורק לפי האתערותא דלתתא – ההתעוררות של מטה, מתעוררת האתערותא דלעילא – העליונה. אך בפורים, אין שום יחס וכל אחד בכל מצב יכול לעורר על עצמו את ההתעוררות העליונה.

וכך אומר רבי נתן מברסלב, שמרדכי היהודי "היה לו כוח לבטל ולשבר ולעקור קליפת המן עמלק בכל דור ודור, דהיינו לבטל בכל דור בכל אדם ובכל זמן תוקף היראות הנפולות. ולהמשיך על כל אחד מישראל הארה נפלאה מהיראה עילאה דעילאה (עליונה שבעליונה), שעל ידי היראה הזאת יבוא משיח והכול ישובו לה' מכל מקום שהם, כי יראה זאת נמשכת בשכל עליון כזה ממקום קדוש ועליון ונורא ונשגב כזה עד שאי אפשר לקלקלה ח"ו בשום אופן בעולם. וזהו נפלאות ההארה העצומה שמאירה בפורים, מה שאין כן בשום זמן כמבואר בכוונות פורים".

בפורים נמשכת לאדם הארה עצומה, שעיקרה היא דעת נפלאה ושכל עליון של יראת שמים אמיתית שממשיכה אור של תשובה וגאולה לעולם!

הכל עולה למקום אחר לגמרי

בפורים הכל עולה ופועל גדולות ונצורות. כל דבר ודבר בפורים יש לו משמעות אינסופית. לכן אומר רבי נחמן מברסלב – שכל ההתחלות מפורים. אבל גם היצר הרע יודע את כל זה ולכן היצר הרע "מתלבש" ביותר על יום הפורים הקדוש, לחטוף ולגנוב לאנשים את ההזדמנות הנפלאה, ומצייר להם את פורים באור מעוות וגורם להם להפסיד את היום המיוחד הזה.

ומתוך רחמים גדולים על עם ישראל ולזכות את כולם באור הנפלא והנדיר הזה, אנו מזכירים כל שנה ומהי הדרך הפשוטה לנצל את היום הקדוש כראוי. נציין בקצרה את עיקרי הדברים. וייתן כל אחד אל ליבו להבין שהדברים האמורים כאן הם מועט המחזיק את המרובה ויתחזק לקיימם למעשה בתמימות.

הפתעה לפורים – מצוות אתר ברסלב ישראל!

סדר היום הקדוש

זמן קריאת המגילה הוא זמן קדוש וגבוה מאוד, שבו צריכים להקשיב לכל מילה באימה כמובא בהלכה, ויש בה תיקונים עצומים וחלילה לקלקל את הזמן הקדוש הזה בדברי הבל וליצנות, וכל שכן בנפָּצים ובשאר מרעין בישין האסורים כל השנה כולה וכל שכן ביום הקדוש של פורים. לכן צריכים ללכת לשמוע את המגילה במקום של בני תורה מיושבים היודעים לשמוע את המגילה כהלכתה על פי פשט ופנימיות.

לאחר מכן, מגיע הלילה הגדול – ליל פורים. ולמרות שכל עשרים וארבע השעות של פורים בכולן מאיר האור של 'כל הפושט יד נותנים לו', אף על פי כן, ביום הפורים יש הרבה דברים קדושים וחשובים לעשות ואין זמן ויישוב הדעת להשקיע בתפילות כראוי. לכן הלילה הוא הזמן המובחר, הן לגברים והן לנשים, או להישאר ערים כל הלילה או ללכת לישון מיד לאחר קריאת המגילה ולקום בחצות הלילה ו"לחטוף" כמה שעות של התבודדות ותפילות אישיות על כל מה שצריכים – ברוחניות ובגשמיות. וחלילה לבזבז את הלילה הקדוש בכל מיני מסיבות שזה לא הזמן שלהן, או לשתות יין בלילה כמובא בהלכה, שהמצווה היא דווקא ביום.

על פי קבלה מצדיקים, משתדלים ביום הפורים להתפלל בהנץ החמה דווקא. לכן, צריכים להגיע לבית הכנסת מוקדם מצוידים במשלוח מנות ובמעות פורים, לאחר טבילה במקווה ולשמוע את המגילה כ'זריזין מקדימין למצוות', ומיד לאחר התפילה מקיימים את מצוות משלוח המנות והמתנות לאביונים.

ולאחר התפילה, שהשעה עוד מוקדמת, צריכים לנצל את הזמן ללימוד התורה. וכמו שכל ענייני פורים פועלים פי כמה וכמה, כך גם לימוד התורה שהוא 'ותלמוד תורה כנגד כולם' – בפורים הלימוד עולה וחשוב פי כמה כידוע. כמו כן, חשוב להשגיח מאוד על הילדים בפורים מסכנות הרחוב.

המומלצים שלנו לפורים ב- VOD:

לא כל יום פורים – הרב שלום ארוש

פורים, זמן של ישועות – הרב מאיר שלמה

פורים, חלון הזדמנויות – הרב שלום ארוש

הלכות פורים, חלק א – הרב אלחנן שלום אלגרוד

הלכות פורים, חלק ב – הרב אלחנן שלום אלגרוד

פורים, האור הגנוז – הרב עופר ארז

מאה אחוז ישועות – הרב שלום ארוש

פורים לאור הקבלה – הרב עופר ארז

כטוב לב המלך ביין

לאחר הלימוד וקיום המצוות, מי שזקוק למנוחה קצרה יכול ללכת לנוח מעט ולהתכונן למצוות הסעודה ומשתה היין. מתפללים תפילת מנחה בכוונה בעוד היום גדול וניגשים לעבודה הנשגבה של הסעודה, כפי שנפרט.

ולפני כן נקדים את דברי ה'שפת אמת' שביאר בהלצה את מאמר הגמרא – 'סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו' וכך אמר: "לא להתהלך בחשיכה לאכול ולשתות ניתנו ימי הפורים לנו, רק לגלות הארת הימים והניסים שנעשו בימים ההם". מכאן שאסור להיתפס על האכילה והשתייה הגשמית ולחשוב שבזה יצאנו ידי חובת המצווה, אלא צריכים לחפש את עומק העבודה הרוחנית הנדרשת מאתנו בעת משתה היין.

עבודת השם הגדולה ביותר בפורים – היא מצוות השמחה והריקודים שהיא עיקר אור הפורים! זמן השמחה הגדול בבורא עולם הוא בזמן משתה היין. אלא, שביין ישנם שני כוחות: "זכה משמחו, לא זכה משממו. זכה נעשה ראש, לא זכה נעשה רש". לכן, שתיית היין היא סכנה נוראה וצריכים לגשת אליה מתוך הכנה וריבוי תפילה מעומקא דליבא להינצל מכל הבחינות השליליות של היין, ולִזְכות לאור הרוחני הנפלא ולהתעוררות שזוכין להם על ידי היין.

לכן זיכו אותי משמים לכתוב תפילת 'לשם ייחוד' נפלאה לומר לפני כל כוס וכוס בכוונה גדולה:

הריני מקשר את עצמי בשתיית היין הזה, ביום פורים הזה לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, לכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה ובפרט לרבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן בן פיגא מברסלב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי'ה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם הוי'ה ברוך הוא אות יוד באות הא ואות ואו באות הא ביחודא שלים בשם כל ישראל.

הריני מוכן ומזומן לעשות רצון השם יתברך לשמוע לדברי חכמים, אשר ציוו לשתות יין ביום פורים. ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שאזכה על ידי שתיית היין הזה ל"זכה נעשה ראש" שאזכה להיות מקושר עם ראש בני ישראל שאזכה לתיקון המוחין, לחכמה, למוחין דגדלות, לענווה, למחילת עוונות ולתיקון הברית. שאזכה על ידי שתית היין הזה לעלות אל בחינת זיכרון לזכור את מעשה עמלק. לעלות אל מקום ששם כולו טוב ותצילנו מ"לא זכה נעשה רש", ממוחין דקטנות מעצבות מגאווה מקליפת המן-עמלק. שאזכה על ידי שתית היין ל"זכה משמחו" שנזכה ליין המשמח ונזכה על ידי היין של פורים לבא לתוך שמחה גדולה וחדווה רבה ועצומה מאוד, לתוך שמחה של פורים ואזכה להיות שמח בכל לב ולשמח גם אחרים. ותצילנו מ"לא זכה משממו" תצילנו מיין המשכר. שאזכה על ידי שתית היין הזה לברור המדמה ולתיקון המדמה שיהיה המדמה נכלל בקדושה ונתהפך מהרה לטוב ותצילני מערבוב המדמה שעל ידו בא שממון שהוא שיגעון שהוא השכרות. שאזכה לבא ליראה עילאה שאזכה לדעת שהכל ברצונו יתברך ואזכה ליין המשמח. שאזכה על ידי שתית היין להתעורר מהשינה בגשמיות וברוחניות שאזכה לאמונה שלימה לדעת אותו יתברך ולהכיר אותו יתברך. ותשמרני שלא אפול לשינה בגשמיות ורוחניות ותרחם עלינו שלא יזיק לנו שתיית היין הזה לא בגוף ולא בנפש. ונזכה להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאיתנו קליפת המן-עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם. ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה לשמח תמיד בשם יתברך בשמחה וחדווה רבה מאוד באמת. שנזכה לקדושת וטהרת ה"פרה אדומה" ולקדושת פסח באמת ולא נכשל במשהו חמץ כל ימי הפסח. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

וברוך השם, ישיבות שלמות שותות יין עם התפילה הזו ועם ההדרכה, והאומרים אותה זוכים לאור גדול בלי שום שִכְרות ובלי שום תופעות שליליות. והעיקר הוא, שכל אחד יהיה ערני וירגיש בעצמו האם הוא יכול לשתות עוד או לא. ואם אינו יכול לשתות, או שאינו מרוכז בתפילה – שיפסיק לשתות.

והעיקר הוא, לא להרבות בשתייה אלא להרבות בריקודים, ולזכות שהשתייה תהיה כראוי. חבל שבגלל שתייה יתירה האדם "ייזרק" כשיכור ויפסיד את אור השמחה והריקודים ואת הארת מרדכי היהודי המתגלה אז. חבל שיפסיד את הדבֵקות בהשם שזוכים לה על ידי השמחה הנפלאה. חבל שבגלל שתייה יתירה האדם יגיע למדרגת בהמה, או שייכשל באיזה סרך של איסור. חבל שבגלל שתיית היין יפסיד את ברכת המזון של סעודת פורים, שהיא הזמן הגבוה ביותר בשנה או יפסיד את תפילת ערבית כהלכתה.

יש הרבה מה להרחיב בזה, אבל הדברים הכתובים כאן מספיקים לאותם התמימים שרוצים לשמוע ולקיים ולעשות את ימי הפורים כמצוותם וכהלכתם. וכדאי שכל אחד יתעורר לשמוע את הדיסקים של ההכנה לימי הפורים, ויהי רצון שנזכה כולנו לאור הנפלא שישפיע לנו שפע שמחה טובה וברכה לכל השנה כולה, אמן.