כל ההתחלות חדשות
כל ההתחלות חדשות, אבל הפעם זה חדש יותר... הרב יצחק אבוחצירא עם הנוסחה המושלמת להצלחה של הילד בבית הספר ובחיים ומומנטום השנה החדשה!
אומרים שכל ההתחלות חדשות, אבל הפעם זה חדש יותר…
הילדים כבר חזרו, תודה לא-ל, למסגרות הלימודים שלהם והופ… תיכף יוצאים שוב מהמסגרת, מהשגרה שכל כך ייחלנו לה, לעוד חודש עמוס ומבורך בחגים וחופשים.
בתקופת החופש הגדול הילדים עשו בראש שלהם סוויץ' ומחקו את אירועי השנה שחלפה. מבחינתם, כל הבעיות שהיו בשנה שעברה – נעלמו. כל ההערות והמכתבים – נגנזו כולם. ריח הצבע הטרי של הכיתה החדשה עם המורה החדש/ה, מבשרים לילד על שינוי מהותי שיכול להיות, שינוי שהוא מאוד מעוניין לחוות אותו.
ואני לא מדבר רק על התלמידים הטובים, החרוצים והמחוננים, שבוודאי מתחילים שנה חדשה וטובה, אלא דווקא על הנחשלים והמתקשים – אלה שעבורם השנה שחלפה הייתה קשה ועכשיו הם מתחילים שנה חדשה עם תחושה של התחלה והתחדשות, עם נכונות להשקיע ועם הרבה רצון אמיתי להצליח.
לכן, כל שנה חדשה היא הזדמנות לשיפור, להתקדמות ולצמיחתם של הילדים. שנה חדשה אינה בהכרח אומרת שהילד פתאום יקבל תוספת מנת משכל, שהוא יהיה עדין ורגוע יותר, אלא שנה חדשה בהחלט אומרת ומעידה כאלף עדים שהילד מקבל רצון חדש. וכידוע, שאם יש רצון יש, כמעט, הכל!
כהורים, נדרש מאיתנו לשתף פעולה עם הרצון החדש של הילד. וזה אומר, שכדאי לנצל את זה לפתיחת דף חדש ביחסים הרגשיים איתו, להראות לו שאנו בוטחים ומאמינים בו, בטוחים – מתוך הרצון החדש והנכונות שלו – שהשנה הוא יצליח יותר. מומלץ מאוד לעשות "הערכת מצב מחודשת" לגבי הקשר וההתנהלות שלנו כלפי הילד, להציב גבולות חדשים מתוך רגישות למצב החדש, לחזק אותו עם כל הצלחה אפילו הקטנה ביותר, לעודד אותו להמשיך ולהתקדם, לתמוך בו ולסייע לו כאשר הוא מגלה סימני נפילה ומשבר עם הרצון להצליח.
כי כשנעשה את זה, כבר מהימים הראשונים, נצעד על שבילי המוטיבציה והמומנטום של תחילת השנה.
חלוקת תפקידים
"אני ההורה והוא המורה" – האם המשפט הזה צודק או לא? ומה הוא אומר לגבי הילד שלנו?
זהו זמן נפלא באמת להיכנס לעובי הקורה של נקודה זו, ולא לסחוב מטענים אל תוך השנה – ולברר, מי אחראי ומה מוטל עלי כהורה ועל המורה בחינוך הילד?
אז ראשית, עלינו לדעת שבכל מקום מסודר ישנה חלוקת תפקידים/סמכויות ברורה. כאשר כל אחד מכיר את מעמדו ותפקידו, המקום מתנהל בהצלחה. לעומת זאת, כאשר אין חלוקת תפקידים ברורה, כל אחד מושך לצד שלו וההפסד הוא לא רק שלנו אלא בעיקר של הילד.
אנשי חינוך סבורים שרוב הבעיות החינוכיות וחוסר ההצלחה בשלום בית נובעים: מחוסר הכרת התפקיד של כל אחד מבני הזוג ושחיקת ורמיסת מעמדו של כל אחד מבני הזוג ביחסים ביניהם, ומכאן ההשלכות שיש לזה על התא המשפחתי ויציבותו.
מאמרים נוספים בנושא:
הבעיות נוצרות גם כתוצאה של חוסר הסכמה, חוסר סבלנות וסובלנות, חוסר פרגון וויתור ועוד. חוסרים שגורמים למריבות אינסופיות ומלחמות התשה בין בני הזוג. התוצאה? זוגיות ומשפחה רעועים וילדים שנקרעים ונופלים בין הכיסאות.
כך בדיוק קורה עם ילד מתקשה/בעייתי במסגרת הלימודים, כאשר כל צד טוען שזו הביעה של הצד השני. אך מה שקורה בסופו של דבר הוא שהילד נופל בין הכיסאות.
לכן, אם נגדיר את התפקידים בצורה ברורה – בין בית הספר לבין בית ההורים, נוכל לדון ביתר התפקידים וההשלכות שלהם על החינוך הביתי והחינוך הבית ספרי, מתוך התייחסות לשאלה – על מי מוטלת כל פעולה לימודית או חינוכית?
את הנושא "חובת החינוך על מי?" אפתח בשאלה – היכן משתלב בית הספר במערכת החינוך הביתית, או כיצד משתלב הבית במערכת החינוך הבית ספרית?
שאלה מהותית זו מהווה את הרקע למספר מאמרים של אחד מגדולי המחנכים בדור הקודם – הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל, ואשתדל ב"ה לעמוד על שיטתו בהרחבה.
במאמר "חינוך התורה" מצטט הרב הירש את דברי הגמרא (בבא בתרא, דף כ"א ע"א) לגבי תקנת רבי יהושע בן גמלא – להושיב מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר. רבי יהושע בן גמלא הוא המייסד הראשון של מוסד בתי ספר בישראל, והגמרא מייחסת לו ולמפעלו חשיבות רבה: "זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל".
ראשית, עלינו לשאול, מהי לאמיתו של דבר תכלית המפעל הזה? וכיצד מונע בית הספר את השתכחות התורה מישראל?
תשובות לשאלות אלו יגדירו באופן ברור את מטרות בית הספר, ויאפשרו חלוקת תפקידים בינו לבין בית ההורים. בנוסף, עלינו גם להגדיר את תפקיד ההורים בחינוך, וכן יש להגדיר את טיב היחסים בין ההורים לבין בית הספר בכל מה שנוגע לחינוך הילדים.
מילוי מקום
ראשית, רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל יוצא באופן תקיף נגד הגישה שההורים מסיימים את תפקידם החינוכי בשולחם את ילדם לבית הספר, וכך הוא כותב: "אל תשלו את עצמכם כי בית הספר פוטר אתכם מכל אחריות בחינוך… אויה לבנך אם הינך סבור לצאת ידי חובתך על ידי תשלום שכר לימוד ודאגה לצד הכלכלי".
הרש"ר הירש מגדיר במאמר זה את תפקיד בית הספר, בעיקר במילוי מקום ההורים בכל מה שנוגע להקניית ידיעות. אומנם, בכלליות תכלית הספר היא "הכנת התלמיד והכשרתו לקראת החיים" – והכנה זו כוללת את פיתוח השכל וריבוי הידיעות בענפי הלימוד השונים, אך מוסיף הרש"ר ואומר ש"בעיקר יש להלהיב את התלמיד לקראת תפקידו הגדול בחיים, היינו לחיות חיי יהודי נאמן בעולמו של הקב"ה לפי רצון ה'".
במאמר "התנ"ך כמדריך חינוכי", כותב הרש"ר הירש דברים ברורים יותר: "בתי הספר מהווים בראש ובראשונה מוסדות הוראות, ואילו הצד החינוכי שלהם הוא בעל חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות ההוראה".
אם נתבונן בשאר ספרי החינוך וההדרכה הקיימים בשוק, נראה שכולם מתנבאים באותו הסגנון. כלומר, שבית הספר כמו שכן הוא – בית ספר! מקום שלומדים וקונים בו ידיעות לימודיות.
לומדים בבית הספר, מתחנכים בבית!
אם כן, תפקידו של בית הספר הוא – להקנות לתלמיד ידיעות לימודיות. והחינוך הנלמד בבית הספר הוא כתוספת לחינוך בבית, שהוא העיקר.
עכשיו גם מובן מדוע הנהלת בית הספר שולחת לפתחם של ההורים בעיות משמעת שונות של ילדיהם. לכאורה, הבעיות היו בכיתה אז שהמורים יתמודדו עם זה, נכון? אלא, שחינוך הילד הוא תפקידם של ההורים, וכאשר הילד מגיע לבית הספר בחוסר חינוך הוא נשלח הביתה לשם חינוך.
"אני ההורה והוא המורה" – צודק או לא?
לאור מה שלמדנו עד עכשיו, אפשר לומר שאפילו צודק בהחלט! לכן נעשה חלוקת תפקידים על מנת שלא נפגע זה בתפקידו של זה. המורים הינם אנשי מקצוע בכל מה שקשור ללימוד של הילד שלנו. אנחנו ההורים של הילד ותפקידנו לגדל ולחנך אותו בבית. כל מה שהמורים מוסיפים לחינוכו – זו תוספת נפלאה שמשלימה את החינוך שלנו בבית.
בית או בית ספר?
עכשיו הגענו לשאלה – אם על ההורים מוטלת חובת החינוך, אז איך עושים את זה? האם גם בבית צריך ליצור "מערכת חינוך" כמו בבית הספר? ובכלל, היכן משתלב בית הספר במערכת החינוך הביתית? או כיצד משתלב הבית במערכת החינוך הבית ספרית?
בהגדרת התפקידים טמונה התשובה: חובת החינוך המוסרי של הילד מוטלת בעיקר על ההורים. עליהם להכשירו לקראת ייעודו בחיים. תפקידו של בית הספר הוא בעיקר לדאוג להשכלתו, אך גם לפתח את הצדדים המוסריים, כהגדרת הרש"ר: "הצד החינוכי של בית הספר הוא בעל חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות ההוראה".
באיזו קבוצת הורים אני?
טוב, איפה זה תופס אותנו ההורים? אפשר לחלק את מכלול ההורים כך:
הורים שחושבים שתכלית בית הספר הוא להיות בייביסיטר, ותו לא – אלה מסוג ההורים ששוגים שגיאה חמורה!
ההורים שמטילים את כל לימוד וחינוך הילדים על בית הספר – גם הם שוגים שגיאה גדולה וחמורה!
הורים שמחלקים את התפקידים בצורה הבאה: ההורים מחנכים, המורים מלמדים – אלה הכי מתקרבים לדבר האמיתי בחינוך הילדים ושילוב החינוך בבית הספר.
להגדרת "ההורים מחנכים והמורים מלמדים" ראוי להוסיף קצת גמישות, להתערב ולעזור למורים בנושא הלימודי ולאפשר להם לעזור בנושא החינוכי.
בואו ננצל את מומנטום ההתחלה החדשה, הרצונות הטובים ושיתוף הפעולה בכל מערכות החינוך המשפיעות על ילדינו לטובה.
שנה טובה ומתוקה ומלאה ברצונות חדשים ונפלאים.
* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו יועץ בתחום חינוך ילדים, מטפל בשיטת "מוח אחד" (בוגר מכללת שלם) ומחנך בתלמוד תורה "שלום בניך" בראשות הרב שלום ארוש שליט"א. ניתן לפנות לרב יצחק אבוחצירא לשאלות בנושא חינוך ילדים, התייעצות ועוד.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור