כל חייל חשוב! – פרשת השבוע במדבר
פרשת השבוע במדבר - החייל הקרבי האמיץ ביותר לא יוכל להילחם לאורך זמן בלי הטבח שיכין לו אוכל, או בלי הרופא שיטפל במכאוביו. בצבא, כל אחד נחוץ!
היות וכל המדינה טרודה בהסקת מסקנות מוועדת ווינוגרד, וכולם מחפשים סיבות לכישלון במלחמה האחרונה בלבנון, עלה בדעתנו גם כן לחפש דרך לחזק את עם ישראל, אך בדרך התורה והחסידות.
ראשית כל, אין שום ערך לצבא שאינו מגובש ומאוחד לקראת משימתו. כשם שכלל ישראל מורכב ממגוון עדות וקבוצות, כל אחד עם מנהג אבותיו בידיו, כך בצבא ישנם חילות שונים וחיוניים – ים, אויר, ויבשה. אם חיל הים לא יעמוד על משמרתו, אז העם וחופי ארצו יהיו חשופים להתקפה מן הים. בלי חיל אויר, מטוסי האויב עלולים לזרוע הרס בליבה של אותו ארץ. קשה מאוד לחייל רגלי – מוכשר ואמיץ ככל שיהיה – לכבוש יעד ללא סיוע של טנקים וארטילריה. כולם זקוקים למידע של חיל המודיעין כדי להתכונן למערכה מלחמתית. החייל הקרבי האמיץ ביותר לא יוכל להילחם לאורך זמן בלי הטבח שיכין לו אוכל או בלי הרופא שיטפל במכאוביו.
בצבא, כל אחד נחוץ, וכל אחד ערב זה לזה. במלחמה, לפעמים הטייס מציל פלוגת סיור שנלכדה במארב, ולפעמים אותה פלוגה מחלצת טייס שהופל מאחורי קווי האויב. התותחן פורס מטריה של אש המגנה על הכוחות הקדמיים, והכוחות הקדמיים מגינים על התותחנים. כל אחד שומר על אחיו, ובצבא רציני, אין איש המזלזל בזולת. עם ישראל, צבאות השם, חייב להיות צבא כזה המבין את מה שרבינו נחמן מברסלב מלמד – שהקב"ה מתפאר בכל יהודי, אפילו הפשוט ביותר.
היעלה על הדעת שמישהו ילעג למי שיצטרך לבוא לעזרתו תחת אש תופת? קל להבין את המשמעות המכרעת של הדוגמא הנ"ל של הטייס ופלוגת הסיור לגבי אחדות כלל ישראל, חילותיו של הקב"ה. לכל עדה תפקיד משלה. הקב"ה צריך גיבורי כוח העומדים במשמרות התורה, התפילה, ההתבודדות, וגמילות החסד. לזלזל ביהודי בודד הינו כמו להטיל דופי בצבא כולו.
מעשה בעיירה אחת באוקראינה, לא רחוק מן העיירה ברסלב: היה סנדלר, אלמן, יהודי פשוט מאוד לכאורה שלא יודע כתוב וקרוא. בגדיו בלויים, חי בקושי, תואר פניו לא יפה. כולם חשבו שהוא משוגע, כי אינו מדבר עם אף אחד ורק ממלמל תחת שפתיו כל היום. יושב במדרגה לפני הכניסה לבית המדרש, ומתקן נעליים. דופק מסמרים בסוליה, וממלמל תחת שפתיו. שמו בישראל צבי הערש, ובני העיירה כינו אותו "הערש'ל הסנדלר". לא היה יום שהערש'ל לא ספג איזה עלבון מאחד הלמדנים או מאחד הילדים השובבים, שנהנו להצחיק את החבר'ה על חשבונו של הערש'ל. הערש'ל תמיד שתק על בזיונו, רק המשיך לדפוק מסמרים בסוליות ולמלמל.
והנה, הערש'ל נקרא לישיבה של מעלה, להחזיר את נשמתו הטהורה למקור מחצבתו. רב העיירה מיהר אל הצריף הרעוע ששימש את ביתו של הערש'ל, במטרה לחפש איזה מסמך, תעודה או מכתב שיעיד אולי על קרובי משפחה של הנפטר, או שמא השאיר צוואה או בקשה אחרונה. מלבד מיטה, שידה ישנה, שולחן קטן וכסא, לא מצא מאומה. הרב שלף החוצה את אחת ממגירות השידה. לתדהמתו, מצא חבילות חבילות של כתבי יד מסודרים – חידושי תורה של הערש'ל בכל מקצועות התורה, נגלה ונסתר. במגירה שנייה מצא טלית ותפילין, עם סידור "שערי ציון", שאותיותיו טושטשו מנחלים של דמעות מימים ימימה, ודפיו הצהובים העידו על שנים של תפילות ובקשות.
מתוך הסידור נפלה מעטפה ובתוכו מכתב ישן נושן, שלכאורה נכתב לפני כמה עשרות שנים. עיני הרב סקרו את המכתב במרוצה מתחילתו ועד סופו: "לכבוד ידיד נפשי ואהובי הוותיק והחסיד כמוה"ר רבי צבי הערש שליט"א…המעתיר בעדך בכל מילי דמיטב, ישראל בעש"ט". הרב נדהם. ידיו הרועדות אחזו מכתב מרבנו אור שבעת הימים – רבי ישראל הבעל-שם-טוב זצוק"ל, המאחל הצלחה להערש'ל בשליחותו הסודית בפולין. ואז הבין, שהערש'ל גם לא סנדלר גרידא וגם לא איש פשוט היה, אלא צדיק נסתר ותלמיד חכם, אחד מ-ל"ו צדיקים הנסתרים ושלוחו של הבעל-שם-טוב הקדוש.
בקושי הצליח הרב לאסוף מניין ללוויה. אנשים שהכירו את הערש'ל עשרות שנים בתור סנדלר פשוט לא האמינו לתגליתו של הרב, על המכתב והחידושים שמצא וכדומה, והמשיכו לזלזל. אחד מבעלי החנויות אמר, "ברוך השם, יש לנו חברה קדישא בעיירה, אני לא צריך לסגור את החנות ולהפסיד חצי יום פדיון בשביל לוויה של סנדלר מגמגם". הרב דאג להטמין את הערש'ל בחלקת הצדיקים, ואמר עליו קדיש.
בתום השבעה, הערש'ל הופיע בחלומו של הרב. "כבוד הרב, ברח מהר מן העיירה, גזירה חמורה ונוראה שנגזרה על העיירה לפני חמישים שנה, יוצאת לפועל ללא דיחוי. תוך כמה ימים יהיה פוגרום שלא ישאיר שריד ופליט…". הרב קם, כשאגלי זיעה צצים על כל מצחו.
למחרת בתפילת השחרית, הרב הכריז מן הבימה את כל מה שנודע לו מעולמות העליונים. איש לא האמין. אותו בוקר, כשהרב ובני ביתו ארזו את מטלטליהם בחפזון, חשבו אותו למשוגע. ללא דיחוי, הרב ומשפחתו הסתלקו מן העיירה. באותו יום אחר הצהריים, באו קוזאקים וטבחו את כל בני העיירה. התברר למפרע, שזכותו של הערש'ל הסנדלר היא זה שהגנה על העיירה במשך עשרות שנים.
המוסר הנלמד ממעשה הערש'ל הסנדלר הוא, שאסור לזלזל באף יהודי. ייתכן ונראה פשוט ומגושם, אך לעמיתו אינו אלא חייל אמיץ בצבאות השם שמכריע את כלל ישראל לכף זכות במלחמה הקשה ביותר, מלחמת היצר. איש אינו יודע את ערכו של הזולת. אדרבה, הגמרא (פסחים נ, ע"א) מספרת, "כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה מאי חזי? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. אמר לו בני, עולם ברור ראית". מעידה הגמרא, שמי שנחשב למטה אינו כלום למעלה, ומי שלא נחשב למטה הוא חשוב מאוד למעלה. לכן, צריך מאוד להיזהר בכבודו של כל יהודי, שכל אחד ואחד עשוי להיות גיבור חיל שמלך מלכי המלכים חפץ ביקרו. מי הוא החוצפן שיעיז לזלזל באביר חיל המלך?
בעצם היום הזה שהגאולה קרובה כל כך, והיצר הרע יודע שהוא מפסיד את המערכה, הוא מגייס את כוחות הסיוע שלו – זרע עמלק והערב רב – הזורעים שנאה, כיתתיות, ומחלוקת בישראל. כל בר-דעת חייב לשאול את עצמו, מדוע עוצמת הצמיחה הנפלאה של תורה ותשובה שיש ברוך השם בדור האחרון, לא מתגברת על היצר ובעלי בריתו? התשובה פשוטה – צבאות השם אינם מלוכדים ומאוחדים די הצורך.
כל פעם שאחד בישראל פוסל את הזולת, הוא מחליש את הצבא וחושף אגף אחד לפגיעה. ובעזרת השם, הסוד שבמניין כל שבט ושבט הוא, שהקב"ה רוצה מספר מדויק של כל עדה וכל קבוצת השתייכות כדי לבצע את המשימה המיוחדת שלה, כפי שבעל ה"כלי יקר" זצ"ל לימד אותנו בפירושו לפרשת במדבר, שכלל ישראל הוא כדוגמת צבא מרום, עד כאן. כך בעזרת השם, כל עדה קדושה בישראל באה כנגד מחנה עליון אחד. אילו כל יהודי היה מבין שהזולת שקול כנגד אחת מחיות הקודש, בודאי שלא היה פוסל אותו, כל שכן חולק עליו.
כמובן שמפקדי צבאות השם הם גדולי ישראל. אבל לא שולחים גנרל, אלוף בצבא, לבצע משימה מסוכנת הרחק מאחורי קווי האויב. לזאת, ישנם חיילים מיוחדים. ברוח זו אפשר לומר שחיילי ה"קומנדו", מבצעי המשימות המיוחדות בצבאות ה', אלה הם בעלי התשובה. כיצד? הקב"ה לוקח את הנשמות החזקות והאמיצות, ומשגר אותם למקומות המסוכנים ביותר רחוק מהתורה, הנמשלים לעומק שטחי האויב. השם יתברך בטוח שיוכלו לבצע את משימתם, ולחזור בהצלחה אל עולם התורה, הנמשל לבסיס האם. זוהי נחמה לכל בעל תשובה המצטער שלא גדל בחממה ובאווירה חרדית.
בעזרת השם, כלל ישראל יסיקו את המסקנות הנכונות, כך שננצח במערכתנו למען אמונה, תורה, והגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן סלה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור