כלי שמלאכתו להיתר

 

 

א. אוכלים שלא נגמרו על העץ, ואינם ראויים למאכל כלל אלא אחר בישול וכדומה, הרי הם מוקצים. וכן דג שאינו מלוח, שאינו ראוי למאכל, אין לטלטלו בשבת כשאר אוכלים.

ב. פירות שאסורים באכילה בשבת, כמו פירות שאינם מעושרים, או סתם יינם, הרי הם מוקצים מחמת גופם, ואסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם. אבל מאכלות האסורות באכילה ומותרות בהנאה, שיכול להאכילן לכלבים, אם הם מוכנים לכך, כמו נבילות וטריפות, מותר לטלטלן בשבת כשאר מאכלי בהמה, ואם אינן עומדים לכלבים אלא לאכילת אדם, אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם. (ילקו"י ד/ב תסב בהערה)

ג. ביצה שנולדה בשבת שאסורה באכילה בו ביום, וכן חלב שנחלב באיסור בשבת, שאסור לשתותו בו ביום, אסור לטלטלו כדין מוקצה מחמת גופו.

ד. אין להאכיל מוקצה לקטן או לחולה שאין בו סכנה. (לוית חן סי’ פו)

ה. אוכלים ומשקים הנמצאים בתא ההקפאה שבמקרר [פריזר] מותר לטלטלם בשבת. אבל פירות שנשרו מהאילן בשבת, אסור לטלטלם ולאוכלם בשבת, הואיל והיו מוקצים בבין השמשות, נעשו מוקצים לכל השבת. (ילקו"י ד/ב תסא)

ו. מותר לטלטל חלה קפואה מהפריזר ולהניחה באיזה מקום שתוכל להפשיר ויוכל לאוכלה, אף שהחלה לא היתה ראויה למאכל בשעת בין השמשות. (ילקו"י ד/ב תסב בהערה)

ז. מלפפון שהניחוהו בצלוחית מיוחדת כדי לכובשו כדי שיהיה חמוץ, מותר לטלטלו בשבת, ואין על זה שום מוקצה, שהרי ראוי לאכילה על-ידי הדחק גם קודם שתיגמר כבישתו.

ח. מותר לטלטל בגדים אף שאינו רוצה ללובשם עתה, ואף אם הם מונחים בארון-כביסה. וכן מותר לטלטל מטפחות ומגבות ידים אף שלא לצורך כלל. (ילקו"י ד/ב תסג)

ט. מותר לטלטל ניילון שרגילים להניחו על הכובע להגן מפני הגשמים, או ניילון המיועד להניח בתוכו כל מיני חפצים, ואין בזה איסור משום מוקצה. (ילקו"י ד/ב תמד)

י. ערדליים שלובשים אותם על גבי מנעלים בימי הגשמים, אינן מוקצה בשבת.

יא. בגד שיש בו שעטנז, יש אומרים שאסור לטלטלו בשבת, ויש אומרים שמותר לטלטלו בשבת, אף שאסור ללובשו בשבת מכל מקום תורת מלבוש הוא, ותורת כלי עליו.

יב. מותר לטלטל בשבת ממחטות נייר, ואין בזה משום מוקצה, אף שתשמישן הוא חד-פעמי. (ילקו"י ד/ב תסה)

יג. מותר לטלטל בשבת נייר חלק, שבזמן הזה אין מקפידים על הנייר שלא להשתמש בו לתשמישים אחרים [שלא לכתיבה]. (ילקו"י ד/ב תסה)

יד. מותר לטלטל כוס וצלחת העשויים מפלסטיק או מנייר, ונועדו לשימוש חד פעמי. אך שלא לצורך כלל אין לטלטלם ככל כלי שמלאכתו להיתר. (ילקו"י ד/ב תסה)

טו. פרחים הנמצאים בתוך מים שבאגרטל, מותר לטלטל האגרטל להעבירו משולחן לשולחן. פרחים העשויים מבד או מנייר, מותר לטלטלן בשבת, ככלי שמלאכתו להיתר.

טז. עציץ עם עפר הגדלים בו פרחי נוי, אסור לטלטלו בשבת. אבל אם עובר ליד העציץ וע"י כך מנענע את העלים בגופו, אין בכך כלום, מאחר והוי טלטול מן הצד.

יז. מותר להריח בשבת שושנים ובשמים המחוברים לקרקע, ואין לחוש שמא יתלוש מהם, ומעיקר הדין מותר לאוחזם בידיו בעת שמברך עליהם ברכת הריח, אך יזהר שלא יתלוש.

יח. בשמים, או טבק או מי בושם, אינם מוקצים, שהרי ראויים הם להרחה. וכן שאר מיני בשמים, טבק, מי בושם. אבל סיגריות, ומקטרת, דינם כמוקצה מחמת איסור. אבל אותם סיגריות מנטה הדומים לסיגריות אמתיות, אין בהם איסור בשבת, ואין לחוש למראית העין.

יט. מאפרה שמשתמשים בה גם להנחת פסולת, מותר לטלטלה בשבת ככל כלי שמלאכתו להיתר. ומותר ליתן לתוכה פסולת אף שאינה ראויה למאכל בהמה. אבל מאפרה קטנה שאין משתמשים בה אלא לפסולת של סיגריות, יש אומרים שאם היא ריקה אינה חשובה ככלי שמלאכתו לאיסור, שהרי אין עושים במאפרה עצמה איסור, אלא שהמאפרה משמשת את האיסור. ויש חולקים וסוברים דחשיבא ככלי שמלאכתו לאיסור. ויש להחמיר כדבריהם. אך המיקל לטלטל מאפרה מחמה לצל יש לו על מה שיסמוך. ואם יש בה פסולת ונחשב אצלו כגרף של רעי, מותר לכולי עלמא לטלטלה כדי לשפוך את הפסולת. (ילקו"י ד/ב תסח)

כ. משקפת שמסתכלים בה לרחוק ולקרוב, אינה מוקצה ומותר לטלטלה בשבת.(שם תסט)