כמו כדור שלג

הדבר שהכי לא חשבנו עליו קרה, ומשם זה היה כמו כדור שלג – הוא התחיל להתגלגל ולהתגלגל, מדביק אליו עוד אנשים כל שבוע! מכל העולם, ואני לא צוחק!

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 05.04.21

הדבר שהכי לא חשבנו עליו קרה,
ומשם זה היה כמו כדור שלג – הוא
התחיל להתגלגל ולהתגלגל, מדביק
אליו עוד אנשים כל שבוע! מכל
העולם, ואני לא צוחק!
 
 
זוכרים את הסיפור של איצי? אם לא, אז הנה תזכורת קלה: לפני כשנתיים הוא כתב לי מכתב וסיפר לי על המפגש עם האיש שישב לידו בציונו של רבי נחמן מברסלב, ואחר כך התבררה זהותו – היה זה הרב שלום ארוש, אותו אדם שאיצי חלם לפגוש. בפסח האחרון הוא שלח לי מייל נוסף וסיפר את השתלשלות אירועי חייו מאז אותו מפגש באומן.
 
הרב אליעזר רפאל ברוידא היקר,
 
המחשבות מעופפות בתוך ראשי, לא יודע מהיכן להתחיל לכתוב לך. הרבה דברים קרו מאז המכתב ההוא ששלחתי לך. דברים קורים בקצב מהיר מאוד, כמו במרוץ מכוניות. לאן נעלם הזמן, אולי אתה יודע?
 
אני חושב על השנתיים האחרונות שחלפו מאז אותה נסיעה מדהימה לאומן, ואני לא מאמין למה שרואות עיניי. זה באמת קורה או שזה חלום? מי היה חושב שמשהו כזה באמת יכול לקרות?
 
טוב, רבי ברוידא, תן להתחיל להסביר לך למה אני כזה שמח. לפני שנתיים שלחתי לך מכתב בו הצגתי את עצמי, סיפרתי לך איך הגעתי לאומן ומה קרה לי שם במפגש עם הרב שלום ארוש, המפגש ששינה את חיי. אז עכשיו, שנתיים אחרי, רציתי לעדכן אותך בעוד כמה דברים. יש לי כמה 'אפדייטים' בשבילך.
 
אני לומד בספרים של הרב שלום ארוש ושלך, שומע את הדיסקים באופן קבוע, והכל מתחיל להישמע ולהיראות הגיוני. כל השאלות שלי קיבלו תשובות, ולפעמים הייתי ממש מתעצבן לגלות כמה שאתם צודקים. התחלתי לקיים את מה שלמדתי, וכך, בצעדים קטנים ומדודים, עליתי על המדרגות הנעות לכיוון המסלול הרוחני. אתה יודע, המדרגות האלה מובילות גם למטה, פעם לקחתי אותם לכיוון ההפוך, אבל מיד הבנתי 'שאם לא תעשה משהו בעולם הזה רק תרד, במיוחד אם אתה גר בתפוח הגדול (ניו יורק)'. כשאתה נוסע באותה מהירות אתה נשאר על המסלול. אבל אם אתה מגביר קצת את המהירות, אם אתה קצת יותר חזק מהכיוון ממנו נושבת הרוח, אתה עולה גבוה יותר, למעלה.
 
וכשעליתי למעלה במדרגות הנעות הללו, התחלתי לראות דברים בצורה ברורה יותר.
 
למשל, בפעם הראשונה בחיי התחלתי להרגיש נפלא עם היותי יהודי, ואני גאה בזה. התחלתי לאהוב את היהדות מכל הלב. התחלתי לרצות לעשות עוד ועוד דברים כל הזמן. כל יום משהו חדש.
 
התחלתי ללכת לבית הכנסת כל יום. כמה ימים לאחר מכן חברים שלי שכנעו אותי ללכת למקווה. בהתחלה לא יכולתי, אבל כוח הרצון שלי היה שם, נלחם בשבילי, וקיבלתי על עצמי ללכת למקווה כל יום.
 
התפילה אחרי המקווה היא סיפור לא מהעולם הזה. זה אחד הדברים שאי אפשר לתאר בכלל, אתה חייב להרגיש את זה.
 
אתה איכשהו מתחיל להרגיש נקי בקדושה עמוק בתוכך. אתה מרגיש מרוכז בתפילות והן יכולות לקחת אותך למקומות רחוקים ונפלאים, מקומות טובים באמת. הראש שלי אף פעם לא היה שם. זה מדהים.
 
חבר נוסף הצטרף לתפילה בבית הכנסת שלנו, אבל טען שזה קשה לו להתפלל. סיפרתי לו על סוד המקווה והוא קפץ על המציאה כמוצא שלל. היום, החבר הזה יודע לעשות כוונות עצומות תוך כדי שהוא טובל. גם זה מדהים.
 
התחלנו ללמוד ביחד את ספריו של רבי נחמן מברסלב, וזה מעורר בי השראה כל יום יותר מהיום שחלף.
 
החברים הקרובים התחילו לראות בי שינויים ותהו על כך. אז מה עשיתי? התחלתי לזכות את הרבים עם דיסקים וספרים של אמונה. דיברתי איתם על רוחניות ונסענו לאומן. עוד כמה חברים שלי, שלא היו דתיים, הצטרפו לאחת הנסיעות לאומן, לעשות שבת אצל רבי נחמן מברסלב. והפלא ופלא, היהדות הייתה הדבר היחיד שהחיה אותם, שעשה אותם שמחים, תודה רבה לך בורא עולם.
 
לא האמנתי למה שרואות עיניי. מה שקרה ממש מול העיניים שלי לא היה קורה סתם כך. משהו מיוחד ונפלא קרה לחברים שלי. הם עשו הכל, ואני מתכוון להכל. רק תגיד. אתה יודע, בדרום רובע הברונקס לא מסתובבים בגלל שמחפשים את המניין האחרון לתפילת ערבית…
 
החברים שלי אף פעם לא מסכימים, במיוחד לא בגיל 22-25 לחזור בתשובה, כל עוד החיים לפניהם והם יכולים לחגוג וליהנות. אבל הדבר שהכי לא חשבנו עליו קרה, ומשם זה היה כמו כדור שלג – הוא התחיל להתגלגל ולהתגלגל, 'מדביק' אליו עוד אנשים כל שבוע! מכל העולם, ואני לא צוחק!
 
בראש השנה האחרון נסעתי לאומן וזו הייתה חוויה מדהימה. לכל אחד יש הרגש שלו באומן. שלי היה ביום של התשליך, כשראיתי אלפי חסידים של רבי נחמן מברסלב מתאספים יחד ליד הנהר. איזו אחדות, איזו אהבת אחים.
 
כל השנה שחלפה הייתה נפלאה. התחלתי ללמוד חומש, גמרא, הלכה, ואני לא יכול להפסיק.
 
באומן השנה עשיתי סיום מסכת ברכות, רציתי לתת לרבי נחמן מברסלב מתנה צנועה.
 
החברים שלי ואני החלטנו יום אחרי סוכות להתחיל להתפלל בתפילת ותיקין, ולהמשיך עם דף גמרא מיד אחריה. קפצנו על זה, ואנחנו עושים את זה עד היום. אני יכול לכתוב לך כל הלילה את הסיפורים הנפלאים שלנו, אבל אעצור כאן ואומר לך עד כמה אני שמח, וגם החברים שלי, שהתקרבנו לרבי נחמן מברסלב ועל המציאה הגדולה והחדשה שלנו – היהדות.
 
אני ממש מברך אותך, הרב ברוידא, שתמשיך לעשות עוד ועוד כדורי שלג ותזרוק אותם לכל מקום בעולם.
 
באהבה רבה, איצי.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה