כמו פעם
מרגישים את זה, את רגעי הנוסטלגיה? את הרצון שדברים יהיו כמו פעם? כמו שאהבתם? התסריט הזה יכול לחזור על עצמו הרבה פעמים, אבל תחזיקו חזק ואל תתייאשו!
לפעמים אנחנו רוצים להתקרב אליך בורא עולם. מהר מדי. רוצים הכל. את כל המצוות. כאן ועכשיו ומיד. הכל. רק להתקרב אליך. ללקיים את מה שביקשת. את שולחן ערוך במדויק. תפילת שחרית בנץ, לקום כארי בבוקר, לישון מוקדם, להתפלל מכל הלב, להתבודד בהתלהבות ובכיסופים לדבר כל ההתבודדות, לשמוח, לדעת הלכות, ללמוד תורה, להספיק בלימוד התורה, לחנך ילדים, להביא פרנסה, שהכל יהיה מושלם, שנתקרב אליך….
אבל במציאות זה לא כך.
איזו אכזבה.
כותב רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, הלכות נטילת ידיים שחרית אות ט"ז): "צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלוקוּת אוֹ אִם נִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִתְגָּרִים בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק הַרְבֵּה לְבַל יִפּול מִזֶּה וְאַל יֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה אֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה כֵּן אֲלָפִים וְּרְבָבוֹת פְּעָמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה…"
אז תדעו, שכאשר יש לכם התעוררות איתה בא גם יצר הרע שמתגרה בכם. וצריך לדעת לא להיחלש מזה. ויכול להיות שהתסריט הזה יחזור על עצמו אלפים ורבבות פעמים, רק לא להתייאש ולהמשיך לחזק עצמנו על ידי התורה.
"הַיְינוּ שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהַמְשִׁיךְ חִידּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וּלְקַיֵּים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת וְלא יֵצֵא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם".
מאמרים נוספים בנושא:
אז אפילו אם אדם לא מחדש בתורה, אין צורך בזה. כי העיקר זה לקיים את התורה בפשיטות ותמימות, בלי חוכמות ובלי לצרוך מידע מסביב. כמו פעם, בפשוט. בלי שכל. בתמימות, בלי לחקור ולשאול הרבה. מה שכתוב לקיים וחלילה לא לנטות מדברי התורה.
"כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי אוֹר הִתְלַהֲבוּת לְבָבוֹ הוּא נִכְסָף לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ וּמובְדָּל לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְפִי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֶּה, וּבֶאֱמֶת כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת, אַךְ אִם אַף עַל פִּי כֵן יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמִתְגָּרֶה בּוֹ עַתָּה בְּיוֹתֵר דַּייְקָא, אַל יִפּול לְגַמְרֵי עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק יִתְחַזֵּק לִבְלִי לָצֵאת עַל כָּל פָּנִים מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וִיקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה" – שֶׁלּא יִרְשַׁע הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁרָצָה לִצְדַּק הַרְבֵּה וְלא עָלְתָה בְּיָדוֹ".
לפי הלב שלנו, אנחנו רוצים את קרבת הבורא, להיות קדושים ופרושים מהבלי העולם הזה. ובאמת זה דבר אמיתי ונכון, וכך כולנו רוצים, רק את הקב". אבל יש יצר הרע בעולם והוא לא נותן, במיוחד בדור שלנו. ואדרבה, היצר רק מתגבר ולכן רבי נתן אומר 'תתחזק ואל תיפול מזה. נכון שרצית להיות צדיק גמור כבר אתמול אבל ככה השם רוצה, שיהיה לנו אתגר. זו הסיבה שהוא נתן לנו יצר הרע גדול. אז נכון שיש לנו כיסופים, אך העניין הוא שאם לא הולך אז עלינו להיזהר שלא נצא מגבולות התורה בפשיטות ותמימות, כמו שכתוב "אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה". להיזהר לא להתייאש ולעזוב הכל לגמרי.
"וְאָז, כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה וְיִהְיֶה חָזָק בָּזֶה הַרְבֵּה, אָז יֵלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכּוֹ וְיוּכַל בְּכָל פַּעַם לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְתּם עֵינָיו בְּכָל עֵת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה לָצֵאת מֵחֵיזוֹ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, וְאִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם, עַל כָּל פָּנִים, לא יִפּול מִזֶּה כְּלָל וּכְלָל רַק יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה מְשַׁבֶּרֶת וּמְבַטֶּלֶת כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הָרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת בָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם ט"ז)".
אם נהיה חזקים בדרך הזו וכל פעם נעורר עצמנו לבורא עולם, אז לאט לאט נזכה לבטל עצמנו מהעולם הזה ונתקרב אליו. ואפילו אם רק נחזק עצמנו לחיות בפשיטות ותמימות לפי התורה הקדושה – זה לבד יכניע את כל הצד האחר.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור