כרכים המוקפים חומה,דיני פורים המשולש ועוד

 

 

א. מסורת בידינו שהעיר לוד היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואף על פי כן תושבי לוד שבזמנינו יקראו המגילה בי"ד בברכה, ויחזרו לקרוא בט"ו בלי ברכה. שדינה כדין עיירות המסופקות. ומידת חסידות נכון לנהוג כל דיני הפורים, במשתה ושמחה משלוח מנות ומתנות לאביונים, גם בט"ו. (יבי"א ז/ס)

ב. בעיירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע, [כגון: חברון, טבריה רמלה, יפו, עכו, צפת, לוד, באר שבע, חיפה, עקרון, עזה, ושכם] שקוראים המגילה גם בט"ו (בלי ברכה), יוציאו ספר תורה בי"ד ובט"ו ויקראו ויבוא עמלק.

ג. בעיירות הנ"ל יכולים לומר על הנסים בתפילה, בשני הימים, ואין בזה חשש הפסק.

ד. טוב לנהוג בתל אביב, לקרוא את המגילה בלי ברכה גם ביום ט"ו, מאחר שתל אביב סמוכה ליפו המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ומכל מקום אין בזה שום חיוב מעיקר הדין, ורק סמוך לעיר שהיא בודאי מוקפת חומה קוראים בט"ו, אבל בעיר שהיא סמוכה לעיר שיש בה ספק אם היא מוקפת חומה וכו’, אין צריך לקרוא גם בט"ו. (מרן החיד"א)

 

 

 

 

ה. כשחל ט"ו באדר בשבת, גם בירושלים, יש להקדים קריאת המגילה ליום ארבעה עשר באדר. ואחר מקרא מגילה בליל ששי יאמרו: "ואתה קדוש", ואחר כך סדר קדושה.

ו. לכתחילה צריך לקרות המגילה בעשרה. ואם אין שם עשרה, קוראים את המגילה בפחות מעשרה בברכותיה. ולכן הקורא את המגילה בביתו להוציא את בני ביתו ידי חובתן, יברך עליה שלשת הברכות שלפני המגילה, אבל לא יברך לאחריה ברכת האל הרב את ריבנו, שאין הברכה שאחריה נאמרת בפחות מעשרה, ואפילו כשקוראים המגילה בזמנה הדין כן. (יחו"ד א/צ)

ז. המתנות לאביונים יש לחלקם לעניים ביום ששי. וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח. והחובה היא בשתי מתנות שיחלקו לשני עניים, ואע"פ שמעיקר הדין די בנתינת פרוטה לכל עני, נכון לנהוג ביום זה ולתת שיעור סעודה של פת במשקל שלש ביצים, במתנה לאביון.

ח. יום הששי שהוא י"ד באדר, מותר בעשיית מלאכה לבני ירושלים, ומכל שכן שמותר להסתפר לכבוד שבת. והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואולם ביתר ערי הארץ אסור לעשות מלאכה בערב שבת, הואיל והוא פורים שלהם כזמנו, ורק להסתפר לכבוד שבת מותר. (יבי"א ו/מז)

ט. ביום שבת בירושלים יש לומר "על הנסים" בכל תפילות השבת, ובברכת המזון של סעודת שבת. ובירושלים מוציאים שני ספרי תורה, וכשמסיים המשלים קריאת פרשת השבוע, ואומר קדיש, קורא המפטיר בספר שני פרשת ויבוא עמלק עד סופה. ואין צריך לכפול הפסוק האחרון. ואומר קדיש, ומפטיר פקדתי את אשר עשה עמלק, כהפטרת שבת זכור. וביתר ערי הארץ מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בפרשת השבוע, ומפטירים גם כן הפטרת השבוע. בשבת שהוא ט"ו אדר, בירושלים שואלין ודורשין בעניינו של יום הפורים.

י. אף על פי שאין עושים סעודת פורים בשבת בירושלים, כשחל אז ט"ו אדר, אלא ביום ראשון שהוא ט"ו באדר, מכל מקום נכון לעשות עוד מנה מיוחדת לכבוד פורים ולצרפה לסעודות שבת, ולשתות יין או שכר ויתר משקאות, לזכר הנס.

יא. קטן תושב ירושלים, הנעשה בר-מצוה ביום שבת ט"ו באדר, יוצא ידי חובת מגילה בקריאתה שבער"ש, ואינו רשאי לקרותה בשבת. וטוב שיאמר הלל בלי ברכה. (יחו"ד א’ רמז)

יב. ביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. ויש מחמירים לשלוח מנות גם בשבת. (במקום שיש עירוב). והמחמיר תבוא עליו ברכה. ואין בזה כל איסור. ובדיעבד כשכבר שלח מנות לרעהו בי"ד, יצא ידי חובה. ומכל מקום טוב ונכון לחזור ולשלוח מנות ביום א’ ט"ו באדר. (יחו"ד א/צ)

יג. ביום ראשון ט"ז אדר בירושלים אין לומר וידוי ונפילת אפיים, כיון שהוא יום משתה ושמחה. ואם חל יום פקודת השנה של אביו או אמו בט"ז אדר, ורגיל להתענות בו, לא יתענה כלל בשנה זו, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים, ואינו צריך לעשות התרה לשם כך.

יד. כשעושים סעודת פורים ביום ראשון, אין לומר "על הנסים" בברכת המזון, כיון שאינו יום פורים ממש, והוא רק תשלומין לסעודת פורים. ונכון לנהוג לומר על הנסים באמצע הרחמן. ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא ידי חובה. (יחו"ד א/צ)

 

 

 

טו. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום, ושל לילה זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר. (שהוא שעה וחמש לפני הנץ החמה בשעות זמניות). וזמני עמוה"ש שברוב הלוחות בארץ אינם נכונים להלכה. (ילקו"י ה/רפב)

טז. במקום שיש אונס גמור, שאי אפשר לקרוא את המגילה בציבור אלא מבעוד יום, אחר פלג המנחה, וכגון בזמן שהשלטונות מטילים עוצר כללי בשעות הלילה, מותר לקרוא את המגילה בשעה זו, ואין לדחות קריאתה לקוראה ביחיד אחר צאת הכוכבים. והיכא דאפשר טוב ונכון לחוש להחמיר ולקרוא את המגילה לאחר שהגיע זמן רבינו תם. (יבי"א א/מג)