לא חוזרים לשם!

ביום הטיסה המזוודות שלנו היו ארוזות ופנינו היו מועדות לשדה התעופה בן-גוריון. לפתע אני ובעלי הבטנו זה בזה ואמרנו פה אחד: "אנחנו לא חוזרים לשם!"...

2 דק' קריאה

עודד מזרחי

פורסם בתאריך 06.04.21

ביום הטיסה המזוודות שלנו היו
ארוזות ופנינו היו מועדות לשדה
התעופה בן-גוריון. לפתע אני ובעלי
הבטנו זה בזה ואמרנו פה אחד:
"אנחנו לא חוזרים לשם!"…

חייתי בגולה, במדינת קליפורניה בארצות הברית. לפני כשנתיים הגעתי לביקור בישראל עם בעלי. במסגרת הביקור נסעתי למירון, לציונו של רבי שמעון בר יוחאי. כאשר יצאתי ממתחם הקבר, ניגשתי לדוכן של חבורת חסידי ברסלב. נכנסתי לשיחה עמם והם הציעו לי לתרום לישיבה שלהם.

חששתי. לא הייתי בטוחה שכדאי לי להיענות להם. אז התבקשתי לבקש מהצדיק איזה מסר שקשור לחיי, ופתחתי את ספרו של רבי נחמן מברסלב ה"ליקוטי מוהר"ן" באופן אקראי. רבי נחמן פשוט דיבר אלי להפליא, בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע. כעת חשבתי לתרום את הסכום הכולל, אבל לא הייתי בטוחה שאני יכולה לעמוד בכך. החלטתי שהסכום ייגבה מדי חודש בחודשו. החסידים הודו לי והעניקו לי ספרים רבים של רבי נחמן וכן את תמונתו של רבי ישראל אודסר, הסבא זצ"ל.

כמה ימים לאחר מכן, בבוקר הטיסה, התקשרתי לוודא שהאוכל לטיסה אכן כשר למהדרין. נציגת החברה מעבר לקו ביקשה ממני להמתין מעט. לאחר כמה רגעים חזרה ואמרה: "פספסתם את טיסתכם. היא יצאה בלילה…"

נותרתי המומה, מנסה להרגיע את עצמי שכל עכבה לטובה. לבסוף טסנו בלילה שאחרי התאריך המקורי.

המדהים מכל הסיפור הוא שהוצרכתי לשלם לחברות התעופה בדיוק את אותו סכום שהתבקשתי על ידי חסידי ברסלב לשלם בתשלום אחד…

זמן קצר לאחר שהגעתי לביתי בקליפורניה, הגיע לידי הספר "בגן האמונה המבואר". הספר נמסר לי על ידי חברה שכלל לא קראה בו. היא עצמה קיבלה אותו מבת דודתה, חסידת ברסלב, כמתנה, ואני הייתי הראשונה שזכיתי לפתוח אותו ולקרוא בו. כמעט מיותר לציין כמה התחזקות שאבתי מדבריו של הרב שלום ארוש שליט"א. בסיום הקריאה החלטתי לכסות את ראשי.

שנה לאחר מכן, כשהגעתי שוב לציונו של רבי שמעון בר יוחאי, הלכתי לדוכן הברסלבים והודיתי להם על שליחותם.

בקיץ האחרון הגעתי עם בעלי לביקור בישראל. נסענו לירושלים ולפתע עלה בי רצון לקרוא את התיקון הכללי על ציונו של רבי ישראל הסבא. הגעתי לציון הנמצא בהר המנוחות. שם התעוררתי להתפלל על כך שנשוב ונעלה לישראל. ביקשתי בכל פה, התפללתי מכל הלב וממש התחננתי שנזכה לחזור לארץ.

ביום הטיסה המזוודות שלנו היו ארוזות ופנינו היו מועדות לשדה התעופה בן-גוריון. לפתע אני ובעלי הבטנו זה בזה ואמרנו פה אחד: "אנחנו לא חוזרים לשם!"

וכך היה. בעלי טס לארצות הברית לסדר את כל העניינים לקראת ההעברה, ואילו אני נשארתי כדי לסדר את ענייני השיבה והחיים בארץ הקודש.

* **
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר – odedmiz@actcom.co.il

(ספרי "אור חוזר" ו"עין רואה" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)

כתבו לנו מה דעתכם!

1. שיר

ח' סיון התש"ע

5/21/2010

ברוך השם!! אני כל כך שמחה שחזרתם וזכיתם לישועות.

2. Anonymous

ח' סיון התש"ע

5/21/2010

אני כל כך שמחה שחזרתם וזכיתם לישועות.

3. א.מ.

י"א אייר התש"ע

4/25/2010

עכשיו המטרה היא להביא עוד הרבה יהודים מהגולה לארץ הקודש קחו את זה בתור נושא למחשבה כל מי שיש יכולת קטנה בידו להביא את כל יהודי הגולה לארץ הקודש כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה כי הגאולה קרובה וצריכים לעשות עוד “עליות” חדשות מהגולה בהמונים ולפרסם לכל יהודי הגולה לבוא ולעלות לארץ הקודש. במהרה בימינו אמן.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה