לא לזחול על ההילוך הראשון
היצרן של המכונית המשוכללת מאוד הנקראת "אדם", התקין בו ציוד מעולה, והרבה יותר מאשר שניים-שלושה הילוכים. איזה בזבוז זה לזחול כל החיים על ההילוך הראשון, וכואב עוד יותר לנסוע "ברברס"..
היצרן של המכונית המשוכללת מאוד הנקראת
"אדם", התקין בו ציוד מעולה, והרבה יותר מאשר
שניים-שלושה הילוכים. איזה בזבוז זה לזחול כל
החיים על ההילוך הראשון, וכואב עוד יותר לנסוע
"ברברס".
אם נשווה את חיינו, לצורך ההמחשה, לנסיעה באחד הכבישים נמצא, תוך כדי התבוננות כמובן, נקודות מעניינות על המכונית בה אנו נוהגים. התבוננות זו תסייע לנו להבין כיצד עלינו לנהוג (תרתי משמע) ב’מכונית’ הכי משוכללת, שהיא כל אחד מאיתנו.
בשיעורי נהיגה, ואף כשיצאנו באופן עצמאי אל הכביש הפתוח, למדנו להכיר את האופציות שיש לידית ההילוכים המותקנת ברכב. הבנו שהיא מורכבת מכמה הילוכים. דבר נוסף שלמדנו הוא, שההילוכים מותאמים גם לאופן הנסיעה, כלומר לנסיעה מהירה או איטית יותר. הילוך ראשון מתאים לרוב לנסיעה איטית, לעומת ההילוכים הגבוהים יותר המותאמים לנסיעה מהירה יותר.
אם נתבונן על חיינו ונבין שאנו מצויידים ב’ידית הילוכים’ כזו, נמצא שברגע שאנו נוסעים על הילוך ראשון הנסיעה היא איטית, ולצורך התחלת הנסיעה זה בהחלט בסדר. אולם אם המשכנו כך לאורך כל הדרך סביר להניח שבשלב מסויים נגיע אל היעד, אבל לאט, ואפילו מאוד מאוד לאט.
ההילוך הראשון נועד להשיג נקודת פתיחה מסויימת, התחלה של תאוצת הרכב, ועוד דברים המיועדים רק להילוך הראשון. לאחר שהשגנו את מה שרצינו בהילוך זה עלינו לעבור להילוך הבא, הרי אם יש עוד הילוכים שיכולים לסייע לנו להגביר את הקצב (וכמובן לנסוע בצורה בטוחה שאינה מסכנת את חיינו) ולהשיג תאוצה נוספת וכן הלאה, אז למה לא להשתמש בהם? למה להישאר ‘תקועים’ בהילוך הראשון, במקום להתקדם לשני, השלישי וכן הלאה?
הסיפור הבא, המובא מדבריו של הרב שמחה כהן (מתוך "תקשורת לקהל ויחיד"), ממחיש את הפספוס, ומאידך את הכאב והצער בנסיעה ללא שימוש נכון בידית הילוכים זו, מתוך זוית ראיה של אנשים שחשו שלא רק שנסעו על הילוך ראשון או שני במשך חייהם, ואף לא הבינו מה עליהם לעשות בכל הילוך והילוך, אלא אף, וכדברי אחד מהם, "נסעו ברברס".
***
יעקב התהלך מוטרד מאז הוטל עליו לתת הרצאה ביהדות בבית הכלא. התנועה להחדרת ערכי היהדות, בה הוא פועל כמתנדב, הטילה עליו בעבר להרצות בנושאי יהדות במקומות שונים, אבל הפעם זה שונה.
בירור קצר העלה שהעבריינים לפניהם אמור הוא להרצות, רובם לא סיימו לימודים סדירים בבית ספר יסודי. מה יש לו לומר להם? איזה מדרך כף רגל יוכל למצוא בעולמם כדי להתחיל בו את הרצאתו?
ישועתו באה ממקום לא צפוי. כשהמתין במשרד המוסך לסיום תיקון מכוניתו, עלעל בבטאון איגוד המוסכים, ועינו צדה מעשיה נחמדה במדור ההומור של כתב העת. רעיון הבריק במוחו.
כאשר הסוהר שליווה אותו נעל מאחוריו את דלת הסורגים הכבדה, לחשו שפתיו של יעקב תפילה להצלחה, כמנהגו. הקהל שציפה לו נראה בדיוק כפי שצפה בדמיונו. רובם ישבו אדישים, וחלקם נראו מסוקרנים: מה הולך האיש הזה להגיד לנו? יעקב אזר עוז ופתח בהרצאותו–שיחתו בלי גינונים יתרים:
לפני ימים אחדים שמעתי מקרה מעניין, אדם נכנס למשרד הראשי של חברת מכוניות ידועה ובפיו תלונה חמורה: הוא קנה מהחברה מכונית חדשה רק לפני זמן קצר, ומשום מה כל המכוניות משיגות אותו.
"אדון נכבד, זה לא יתכן", אמר לו הפקיד, "זו מכונית חדישה שיכולה להגיע גם ל- 140 קילומטר לשעה". לאחר ויכוח קצר נתן לו הפקיד הפניה למוסך המרכזי של החברה לבדיקה יסודית של המכונית.
יעקב העיף מבט בקהל שלפניו. שינוי משמעותי חל בהבעות הפנים. כבר לא נראה שם פרצוף משועמם, כולם היו קשובים. פה ושם ניתן היה להבחין בפה פעור ועיניים בורקות העוקבות אחר מוצא פיו של המרצה.
הגיע המתלונן אל המוסך המרכזי של החברה, ושם בדקו היטב את המכונית על כל חלקיה, והכל נמצא תקין לחלוטין. "אדון", אמר מנהל המוסך, "אני לא מוצא שום תקלה במכונית. שב בבקשה ליד ההגה ונצא לנסיעת מבחן בכביש הפתוח".
האיש התיישב ליד ההגה, התניע את המכונית, ובנסיעה זהירה בהילוך ראשון יצא אל הכביש הפתוח. אז שילב את ההילוך השני ופתח בנסיעה במהירות של 25 קמ"ש. "אתה רואה", אמר למנהל המוסך, "כולם משיגים אותי".
"אבל מדוע אינך עובר להילוך שלישי ואחר כך להילוך רביעי?!" צעק מנהל המוסך. רוכש המכונית עצר את המכונית בצד הדרך בתדהמה. "מה זה הילוך שלישי ורביעי?" הוא שאל, "אצל מורה הנהיגה שלי הייתי תמיד נוהג כך: הילוך ראשון, ואחר כך הילוך שני, וזהו".
פרצי הצחוק של קהל המאזינים מילאו את חלל חדר ההרצאות. פה ושם נשמעו קריאות: ‘איזה טיפש! לא שמע אף פעם על הילוך שלישי! כולם השיגו אותו, מסכן!’
יעקב לא ניסה כלל להשתלט על הרעש. הוא הקשיב בשתיקה לתגובות ולקריאות. רק משנמוגו הקולות והקהל נרגע המשיך בהרצאתו. הוא הסביר באריכות ובפירוט שאדם הרי הוא משול למכונית: יש לו הילוכים שונים. בהילוך נמוך הוא דואג לקיומו, אוכל ושותה, משתדל להרויח כסף ולהשיג את צרכיו.
הילוך ראשון כזה יש לכל בעל חיים. בעל חיים דואג לקיומו ולסיפוק צרכיו, וזהו. כך נוסע בעל חיים את כל מסע חייו כשהוא כל הזמן בהילוך ראשון בלבד. אך אצל האדם יש גם הילוכים נוספים.
בהילוך שני דואג האדם גם לצרכיו התרבותיים. בהילוך שלישי האדם משתדל לעשות טובה לזולת, ולעזור לאחרים גם כשהדבר גורם לו הפסד. ויש גם הילוכים גבוהים יותר. יעקב פרט והדגים בדוגמאות מן החיים מה פירושו למעשה של כל אחד מן ההילוכים הראשונים ומה משמעותו לגבי התנהגותו ואיכות חייו של האדם. ההקשבה להסברים אלה היתה מלאה, וניכר היה שיעקב "מוביל" את הקהל באורח החשיבה שלו.
כמה מסכן בן אדם הנוסע כל החיים שלו בהילוך ראשון! כולם משיגים אותו! למרות שהוא בן אדם, הוא חי בהילוך שמתאים לבעלי חיים. מסכן כזה דומה למכונית מרוץ הנוסעת כל הזמן בהילוך ראשון של טרקטור!
קריאה נשמעה מקצה האולם: ‘וכמה מסכן מי שנוסע רק ב"רברס"!’. קריאה זו לא לוותה בצחוק של הנוכחים, כאילו חשו במרירותה.
בעל חיים, המשיך יעקב, הוא מכונית כזאת שיש לה רק הילוך אחד. אבל היצרן של המכונית המשוכללת מאוד הנקראת "אדם", התקין בו ציוד מעולה, והרבה יותר מאשר שניים-שלושה הילוכים. יש באדם הילוכים רבים מאוד וגבוהים מאוד. איזה בזבוז זה לזחול כל החיים על ההילוך הראשון!
ההרצאה היתה מוצלחת ביותר. בהמשכה התעניינו האסירים בהסברים מפורטים על ההילוכים הגבוהים יותר שבאדם, איך לומדים אותם ואיך נוהגים בהם. בתום ההרצאה ליוו השומעים את יעקב אל הפתח. אילו רק הירשו להם, היו מלווים אותו בשמחה רבה גם הביתה…
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור