להגיע אל הנקודה – פרשת השבוע וישב
פרשת השבוע וישב - כל העולם עומד על הצדיק, שנאמר: צדיק יסוד עולם. וכמו שאמרו חז"ל: "כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני...
פרשת וישב
"ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף"
כל העולם עומד על הצדיק, שנאמר: צדיק יסוד עולם. וכמו שאמרו חז"ל: "כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני. וחנינא בני די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת". ואמר רבי ישראל הבעש"ט זצ"ל: "בשביל" חנינא בני, דרך "השביל" שעושה חנינא בני, כי השפע נמשך לעולם דרך הצדיק שהוא צנור להעביר את השפע.
משה בגימטריא = צנור.
רבינו הקדוש כותב (תורה ס"ז, ח"ב): כי הצדיק הוא היופי והפאר של כל העולם כולו, וזה בחינת: "ויהי יוסף יפה תאור ויפה מראה", כי זה הצדיק האמיתי שהוא בחינת יוסף, שהוא הפאר והיופי של כל העולם, ובזה היופי והפאר נתגלה בעולם, היינו כשזה הצדיק, שהוא היופי והפאר של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם, אזי נפתחין העיניים של העולם, ואז אדם רואה את האמת ויכול לתקן את כל הד' יסודות הנמשכים מן הצדיק, שהוא הנהר היוצא מעדן וממנו נפרדים ד' ראשים, שהם: אש, רוח, מים, עפר – דומם, צומח, חי, מדבר.
דומם – עפר – עצלות, ועצבות.
צומח – מים – תאוות רעות.
חי – רוח – דברים בטלים.
מדבר – אש – גאווה (כעס).
כשהאדם מקושר לצדיק, ומשתדל לקיים את עצותיו הקדושות, זוכה על ידי זה לראות את כל הד' יסודות ולהסתכל על עצמו היכן הוא אוחז בהם, ועל ידי זה יכול לתקנם.
נמצא, שמי שמקושר לצדיק ומקיים את עצותיו, יכול לזכות לתקן את המידות הרעות ולצאת ממאסרי הגוף, כי על ידי הצדיק האדם רואה היכן הוא מונח ומה עליו לתקן, כי הצדיק מאיר את עיניו.
נקודת הצדיק נמצאת בכל יהודי ויהודי (תורה לד), כמו שכותב רבינו: שהצדיק הוא שורש נשמות ישראל, וכל אחד ואחד יש לו שורש בנשמת הצדיק (תורה יח). ולפי שורשו שבנשמת הצדיק וההתקשרות שיש לו אל הצדיק, כן זוכה לתקן את עצמו.
נקודת הצדיק היא נקודה כללית ששורה בליבו של כל יהודי, ועל ידי נקודה זו מאיר הצדיק בכל אחד ואחד מאיתנו כדי לתקנו. נקודה זו היא נקודת האהבה הקדושה (תורה לד), שמתקנת את החרפות שבלב ונותנת לנו כוח לשמוע בזיונות ולשתוק. כי הצדיק, שהוא צדיק יסוד עולם, מתוקן ופרוש מכל תאוות והבלי העולם הזה, מתקן לנו את ערלת הלב, שהיא הערלה הנקראת חרפות ובזיונות, שהם הקליפות המתלבשות על כל אחד ואחד, כמו שכתוב (בראשית לד): "לא נוכל לתת את אחותינו לאיש אשר לו ערלה, כי חרפה היא לנו".
אחיזת שכם בדינה נקראת חרפות ובזיונות, והם באים מערלת הלב שלנו, כמו שכתוב: "ותצא דינה". אומרים חז"ל: "יצאנית היתה" – הקליפות נאחזות בערלת הלב שלנו, והצדיק האמת, שהוא בחינת יוסף, מציל אותנו מבזיונות וחרפות אלו. לכן יוסף נשא את אסנת שנולדה מדינה וממעשה שכם, כדי להציל את עם ישראל מן החרפות והבזיונות והפגמים, ולכן הוא קבור בשכם, ששם נפגמו בני יעקב, והוא מכניס קדושת הצדיק במקום המנוכר הזה, עד שלבסוף יכניע לגמרי את קליפת שכם.
הצדיק בא לתקן את האהבות הנפולות הללו ולהכניע את הקליפות האחוזות באהבות אלו, ולכן הוא נקודת האהבה הקדושה שבלב, המבטלת את האהבות הרעות, שהוא הצדיק שבקדושתו מאיר ומעורר בנו את הקדושה האמיתית.
יוסף כשמו כן הוא – תוספת קדושה, כדוגמת שבת-קודש שיש בה תוספת קדושה. הצדיק מכניס בנו תוספת קדושה. ולכן כותב רבינו הקדוש (תורה ס"ז, ח"ב): שהעלם אור הצדיק הוא עצם הגלות, וכשנסתלק הצדיק ונעלם, אזי נעלמת הקדושה ומתאחזים בנו הקליפות והחיצוניים, כמו שאמרו חז"ל: "יציאת הצדיק מן העיר עושה רושם", כי כשהצדיק נעלם, אזי נעלם החן, היופי והפאר של העולם, ולכן ראשי תיבות של: יפה תואר ויפה מראה = יתום, כי כשהיופי של הצדיק נעלם, אזי אנו נשארים כיתומים ח"ו ומתגברים "המאורי אש" על "המאורי אור", ומתגברת אש התאווה ונעשה גלות השכינה.
לכן על רחל אמנו גם כן נאמר (בראשית כט): "יפה תואר ויפה מראה" – ראשי תיבות – יתום, כי כאשר יופי השכינה נעלם בגלות, אנחנו נשארים כיתומים ח"ו. ואז השכינה שהיא "הבת עין" מתכסה, ואין לנו עיני אמת לראות כיצד לתקן את המידות הרעות, לכן נעשה חורבן פנימי של כל אחד ואחד, ואש התאוות מתגברת ונעשה חורבן בחינת: "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה" – הם הד' יסודות שכל אחד צריך לתקן.
וכל העניין הזה נקרא מכירת יוסף, שהאחים מקנאים ביוסף ולא מוכנים לתת לנקודת הצדיק להאיר בהם, לכן מוכרים את הצדיק בשביל "סנדלין" (תרגום ירושלמי). את הצדיק שהוא הדבר היקר ביותר בעולם מוכרים בשביל דבר זול, כי כאשר אין הערכה לצדיק ולמה שהוא עושה איתנו ואין אמונה בו וידיעה שהוא מכניס בנו קדושה, וכל קדושה שלנו היא ממנו, אזי אנו מוכרים את הצדיק ולא מקבלים את דבריו ועצותיו.
מדבר זה, של מכירת יוסף, צריך כל אחד ואחד להיזהר, שלא ימכור את הצדיק בשביל דבר מועט ויוריד אותו למצרים, אל הגלות. כי אחר כך הוא בעצמו ירד אל הגלות, כי מי שמציל אותנו ואת הדור הוא הצדיק האמת, ושכצדיק האמת יורד למצרים, פירוש למֵיצַרִים ולצרות כשאנו משליכים אותו לבור ומוכרים אותו לשמעאלים, אזי התוצאה שאנו בעצמו, חס ושלום, יורדים למיצרים, אל אותם המֵיצַרִים והצרות של השעבוד, אל החומר ועולם הזה, כפי שהיה אחר כך – שבעקבות מכירת יוסף ירדו כל השבטים למצרים.
על כן צריכים להיזהר ממחלוקת על הצדיק, להתחזק באמונה בצדיק, בהתקשרות אליו וללכת תמיד בעצותיו ובדרכיו, ללמוד בספריו ולקבל מן התלמידים האמיתיים של הצדיק המורים לנו את הדרך, ועל ידי זה תתגבר נקודת הצדיק בליבנו באהבות הקדושות לתורה ולמצוות ולעבודת-השם, ויתגברו המאורי-אור על המאורי-אש ויכניעו את הקליפות, ואז נזכה לראות את החן והיופי האמיתי שבבריאה, ויושפע שפע רב על ידי הצדיק, שהוא הצנור המשפיע שפע לכל אחד ואחד בקדושה ובטהרה, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור