להגשים חלום
מכירים את זה שיש לכם חלום והרבה שנים אתם מנסים לממש אותו אבל הדלתות סגורות עד שיום אחד זה קורה בגדול? שרון רוטר הגשימה חלום עם יוצרות נפלאות וים של נתינה!
פעם ראשונה בחיי הגשמתי חלום!
יותר נכון, בורא עולם הגשים לי אותו… אבל אולי זה בדיוק ההבדל בין החלומות שהתגשמו לפני שהאמנתי והלכתי בדרך השם, ובין אלו שאחרי.
להיות מפורסם זה לא פשוט למרות שזה נראה סופר כיף. עצם החשיפה לקהל רב מעצימה את כל התחושות והרגשות ומטילה אחריות רבה על היוזמים, השליחים והמופיעים.
בעבר, כשהרגשתי תחושה של הצלחה, היא הייתה מהולה בביקורת עצמית, לעיתים גם ביקורת חיצונית שהעיבה על ההתרגשות שבהצלחה וגם בפחד מפני הבאות – אולי בעתיד לא אצליח להתעלות על עצמי יותר מזה?… ככה זה כש"כוחי ועוצם ידי" מעורב בדבר.
אבל היום זה אחרת. מלכתחילה אני מכוונת את עצמי להיות הצינור, לכן זה לא רק עלי – לא ההצלחה ולא הכישלון.
ובכל זאת, בשנים האחרונות הקב"ה לא מאפשר לי לעוף על עצמי יותר מדי. דלתות נסגרות, תחושה של חוסר מימוש תמידית ושל פוטנציאל לא ממומש. גם בתחום הפרנסה הוא לא זורק עלי סכומים מעודדים, וכך אני נותרת עם תחושה של חוסר ביטחון שמלווה את רוב עשייתי. כבר כמעט הפסקתי לצפות, כבר כמעט שהתייאשתי, ודווקא אז הוא בא לי בהפוכה עם ההצלחה המסחררת של ערב "יוצרות במה"- נשים שיוצרות לנשים.
מאמרים נוספים בנושא:
כבר סיפרתי פה בעבר על המיזם ועל מה שקדם לו, אבל אפילו אני שהאמנתי בשליחות ובמטרה לא ציפיתי לכזאת הצלחה.
כי מעבר להצלחה הפיזית ולעובדה שהערב היה סולד אאוט, וזכינו לחוש בצימאון ליצירה מסוג זה, הייתה באוויר תחושה אמיתית של גאולה. נדמה היה לי שהקב"ה אומר לי "לזה בדיוק התכוונתי. קלעתן לדעתי ושימחתן אותי"… ואת השמחה והאור שלו הרגישו גם פה למטה. לא רק אני, אלא כל אחת ואחת שהייתה בערב הזה זכתה לטעום מהאור הגנוז של יצירה איכותית-מקורית-אמונית-נשית, ולמרות שאף אחת מהמופיעות לא שרה שיר מוכר, או הייתה דמות מוכרת בציבור, כולן בקהל ישבו מרותקות ושתו בצימאון את קטעי היצירה שהיו על הבמה.
כל כך הרבה פעמים שמעתי שהציבור הדתי אינו מכיל אומנות בלי תוכן דיבורי או סיפור אישי, או חומר מקורי שאינם מכירים, והנה – הערב הזה הוכיח בדיוק ההיפך!
יום אחד זה קורה ובגדול, החלום שהיה רחוק עכשיו קרוב מתמיד! ושלא תטעו, יש לבורא עולם יד ענקית בזה!…
כל הנשים שהופיעו הגיעו בהתנדבות, וגם אלו שעבדו על המיזם הזה (עבודה ארוכה ומתישה שנמשכה ארבעה חודשים). הלב של כולן היה פתוח על אותו ערוץ של נתינה, של רצון לממש, של הכרה בחשיבות הדבר ושל צימאון מתמשך.
מכירים את זה שיש לכם רצון, חזון או חלום והרבה שנים אתם מנסים לממש אותו אבל הדלתות סגורות בפניכם, עד שיום אחד הכל נופל בדיוק מקום ונרקם מארג נכון ומדויק והדלתות כולן נפתחות ללא מאמץ ומרגישים שהגיע הרגע של הדבר הזה להתגלות בעולם?
זה מה שהרגשתי בערב המיוחד הזה (שאני מקווה שיוליד עוד ערבים רבים כמותו) כשיצאנו ממנו וריחפנו על ענן, ביחד עם כל הנשמות שהיו שם איתי. תחושת הריחוף לא חדלה גם כעבור כמה ימים, אז גם ידעתי בבירור שכל כבודה בת מלך פנימה – כשממלאים את הוראות ההפעלה הוא נותן לנו את כל הכבוד.
* * *
שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור